מה ישפיע על הכיס שלנו ב-2011?

רכב: התייקרות שווי השימוש לרכב תימשך גם השנה

בינואר הקרוב ייכנס לתוקפו השלב השני של מתווה שווי השימוש הליניארי למחזיקי רכב צמוד. גובהו של שווי שימוש זה יהיה 2.5% מערכו של כל רכב צמוד. שווי שימוש הוא סכום שמנוכה מדי חודש משכר הברוטו של כל עובד המחזיק במכונית צמודה ממקום העבודה, ושמייצג את הכנסותיה התיאורטיות של מדינת ישראל לו אותו עובד היה מחזיק במכונית בבעלותו. כיום גובהו של שווי השימוש הליניארי עומד על 2.04% ממחירה של כל מכונית שעולה פחות מ־130 אלף שקל. לדוגמה, כיום משלם המחזיק במאזדה 3 שווי שימוש בגובה 2,428 שקל, ואילו ב־2011 יעלה שווי שימוש זה ל־2,975 שקל בחודש.

עד תחילת שנת 2010 חושב שווי השימוש לרכב צמוד לפי שיטת הקבוצות. על פי עיקרי שיטה זו חולקו מחירי המכוניות בישראל לשבע קבוצות, שלכל אחת מהן נקבע שווי שימוש קבוע. כך נוצר מצב שבו מחזיקיהן של מכוניות משפחתיות מדגמים שונים, כגון יונדאי אקסנט ויונדאי i30, שמחיריהן אינם זהים, שילמו שווי שימוש זהה מכיוון שגם האקסנט וגם ה־i30 שובצו באותה קבוצת שווי שימוש.

שיטת הקבוצות היתה תקפה, כאמור, עד ינואר האחרון, שבו נכנס לתוקף מתווה שווי השימוש הליניארי. בינואר האחרון נכנס לתוקפו גם המיסוי הירוק במתכונתו הנוכחית. על פי עיקרי המיסוי הירוק, על כל המכוניות מוטל מס קנייה אחיד של 83%, אך ממס קנייה זה מנוכים אלפי שקלים, בהתאם לכמות המזהמים שמנועה של המכונית פולט. כך, מחירה של מכונית משפחתית מדגם מסוים שמנועה פולט מעט מזהמים אמור להיות נמוך יותר ממחירה של מכונית משפחתית מדגם אחר, שמנועה פולט כמות מזהמים גבוהה. מכיוון ששווי השימוש אחיד לכל מחזיקי הרכב הצמוד, באופן תיאורטי מי שיבחר ברכב נקי ישלם שווי שימוש נמוך יותר ממי שיבחר ברכב מזהם.

עם זאת, גובהו של הסכום שישלמו מחזיקי מכוניות משפחתיות בשנה הבאה עדיין לא נקבע. הסיבה לכך היא יבואני המכוניות היפניות, אשר משלמים במטבע הין ועלולים להעלות את מחיריהם של כמה דגמים בינואר הקרוב עקב תנודות המטבע. אם דגמים אלה אכן יתייקרו, מחירם של שאר דגמי המכוניות המשפחתיות שאינן נרכשות בין יעלה בתגובה לכך, מה שיקפיץ באופן אוטומטי את שווי השימוש בעבור כל מי שיבחר במכוניות אלה בשנה הבאה.

תומר הדר

נבחרי הציבור: שכרם של חברי הכנסת יעלה ב־3% ושכר השרים יזנק ביותר מ־7%

רוב העובדים בישראל נאלצים לעבור דרך ייסורים בטרם יזכו להעלאה. נבחרי הציבור, מנגד, מקבלים תוספת שכר אוטומטית מדי שנה. שכר חברי הכנסת צמוד לעליית השכר הממוצע במשק ועולה בהתאם, אך לעולם לא יורד. ב־2010 מדד השכר עלה ב־3%, כלומר הח"כים יזכו מ־1 בינואר 2011 לתוספת של 1,000 שקל למשכורתם, שהיא היום 33,463 שקל. במקביל, ועדה ציבורית בוחנת בימים אלה אפשרות להשיב להם את התוספת שלה היו זכאים ב־2009 ושהוקפאה, ולעבות את שכרם ב־1,000 שקל נוספים.

שדרוג שכר הח"כים יוצר תגובת שרשרת שעולה למדינה מיליוני שקלים. לשכר הח"כים צמודים עובדי ציבור אחרים, ובהם נשיא המדינה והשופטים, וכן הקצבאות שמהן נהנים הח"כים לשעבר. כל אלה יזכו לתוספת דומה של 3% לשכרם. השופטים, אגב, ייהנו בינואר מתוספת מעבר לזו שלה הם זכאים בגין עליית השכר הממוצע: שכרם יעלה בינואר ב־1.65% נוספים - שמקורם בהקפאת שכרם ב־2009.

ב־2012 צפויה עלייה חדה יותר בשכר הח"כים ונספחיהם, בשל ההסכם שחתמה לאחרונה הסתדרות העובדים עם משרד האוצר להעלאת שכר במגזר הציבורי. בעקבות ההסכם, השכר הממוצע במשק - ששכר הח"כים צמוד לו - צפוי לעלות במהלך השנה ולמשוך איתו את שכר נבחרי הציבור.

שכר השרים מחושב באופן שונה, והוא יזנק בינואר ב־7.2%. התוספת מורכבת משני חלקים: התוספת הצמודה למדד שעלה ב־2.2% מתחילת השנה, והחזרת הקיצוץ הזמני של 5% משכרם בין יולי 2009 לסוף 2010. התוספת תגיע ל־2,600 שקל, ושכרם יזנק ל־40 אלף שקל ברוטו. התלוש של בכירים נוספים - ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל ומבקר המדינה - יזנק גם הוא.

לפני שלושה חודשים קידמו השרים מהלך שהיה אמור להגדיל את התלוש שלהם ב־1,700 שקל נוספים מדי חודש. האמצעי היה עיגון תקנה שתקבע הנחה על מס הליסינג שהם משלמים, אולם מהלך זה נבלם בוועדת הכספים והוקפא בינתיים.

תומר אביטל

מסים: בעלי המשכורות הנמוכות יקבלו עוד 8 שקלים

 החל ב־2011 יירד מס חברות ל־24%, לפי הרפורמה הרב־שנתית להפחתת מסים שנכנסה לתוקפה ב־2006. עם זאת, ב־2011 לא יהיה שינוי בשיעורי המס על יחידים לעומת 2010, אם כי בשל העלייה הקטנה של מדרגות המס עצמן תהיה תוספת קטנה לחלק מהשכירים במשק. רפורמת המס בעיצומה, ולפיה יופחת שיעור המס בהדרגה עד 2016.

כפי שהיה ב־2010, השינוי במס על יחידים אינו משמעותי בדרגות השכר הנמוכות. ניתן לראות כי ב־2010 ההטבה המינימלית שניתנה היא בגובה 4 שקלים לנטו למרוויחים 5,000 שקל בחודש. זאת, בעוד שההטבה המקסימלית בעקבות ההפחתה היא 260 שקל לנטו למרוויחים שכר חודשי של יותר מ־40 אלף שקל.

ב־2012, המס על יחידים יעבור שינוי משמעותי יותר, שיתבטא אף הוא דווקא בדרגות השכר הגבוהות יותר - החל ב־13,760 שקל. רפורמת הפחתת המסים הרב־שנתית גובשה בזמן שבנימין נתניהו כיהן כשר אוצר ויצאה לפועל בתחילת 2006. הרפורמה גובשה על ידי ועדה של רשות המסים שבראשה עמדו עו"ד מאיר קפוטא, הממונה על הכנסות המדינה, ורו"ח ג'קי מצא, אז סמנכ"ל בכיר ברשות המסים. המלצות הוועדה קבעו מתווה ברור להמשך הפחתת שיעורי המס על עבודה, מתוך הכרה כי שיעורי המס הגבוהים בישראל פוגעים בצמיחה במשק.

במקביל להפחתות המסים על יחידים גובש גם מתווה להפחתת מס חברות, שב־2011 ירד ב־1% לשיעור של 24%. מתווה זה יימשך עד 2016, אז יגיע מס החברות ל־18%.

רפורמה מדורגת נוספת שתשפיע על עסקים רבים היא המעבר לדיווח המקוון. רפורמה זו תכניס ב־2011 למעגל המדווחים כ־17 אלף עסקים, 400 מלכ"רים ו־150 מוסדות כספיים. מדובר בעסקים קטנים יחסית, שלהם מחזור שנתי של מיליון שקל עד 4 מיליון שקל, המשתמשים בשיטת החשבונאות החד־צדית (ולא חשבונאות כפולה), כלומר, שאינם מגישים מאזן לדו"ח רווח והפסד, אלא דו"ח אחד בלבד.

שיטת הדיווח המקוון נהפכה לאימת בעלי העסקים הקטנים והגדולים כאחד. היא מחייבת את בעל העסק להעביר למע"מ דיווח פרטני של כל חשבוניות המס שנתן או שקיבל. זאת, בניגוד למצב הקודם, שבו נמסר רק דיווח חודשי לא מפורט. בעלי העסקים מחו על הרפורמה והביורוקרטיה שהיא יוצרת. ברשות המסים החליטו להנחיל את חובת השיטה המקוונת בהדרגה. הראשונים שנכנסו היו 29 אלף בתי העסק הגדולים יותר, שמחזור המכירות השנתי שלהם הוא יותר מ־4 מיליון שקל. אלה האמורים להצטרף לשיטה, בתחילת שנת 2011, הם, כאמור, בעלי העסקים שלהם מחזור שנתי של 4–1 מיליון שקל. אולם ברשות המסים החליטו השנה להעניק דחייה של שנה לאותם בתי עסק המנהלים חשבוניות בשיטה החד־צדית. אלה הם העסקים הקטנים יותר, שיצטרפו לשיטת הדיווח המקוון רק ב־2012. אלה שלא שפר מזלם הם בעלי העסקים המנהלים שיטת חשבונאות כפולה, וכן מלכ"רים המעסיקים 300 עובדים ויותר - והם יצטרכו להעביר דיווח פרטני על כל חשבונית החל בשנת 2011.

הדר קנה 

פנסיה: ההפרשה המינימלית לפנסיה תגדל ב־2.5%

ב־1 בינואר 2011 תגדל ההפרשה המינימלית לחיסכון פנסיוני ב־2.5% ל־10%, בהתאם להסכם פנסיית החובה שנחתם בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים לפני כשלוש שנים. שיעור זה יגדל עד שנת 2014 ל־17.5%.

ההסכם האמור חל על כל שכיר במשק שאין לו הסכם פנסיה טוב יותר. ההסכם מאפשר הפרשות לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים. עובד המתחיל עבודה חדשה ללא הסכם פנסיה קודם זכאי לקבל הפרשות לפנסיה לאחר ותק של חצי שנה. לעומתו, לעובד שיש לו הסכם ממקום עבודה קודם - חובה על המעסיק להמשיך להפריש לו מיומו הראשון בעבודה.

עובד יפריש מהמשכורת שלו בכל חודש כ־3.33% לטובת החיסכון, והמעסיק יפריש את השאר (6.66%). מחצית מהפרשות המעסיק היא לטובת החיסכון עצמו, ומחצית היא לטובת פיצויי פיטורים, שאותם יוכל העובד לפדות במקרה שיפוטר.

מיקי פלד

 

דלק: באדיבות משרד האוצר, מחיר הבנזין אוקטן 95 יזנק ל־7 שקלים לליטר

לא רק שהצרכנים לא ייהנו מהפחתות המס השנה, הם גם יספגו עלייה נוספת במחירי הבנזין. החל בינואר 2011 הבלו על בנזין יעלה ב־20 אגורות לליטר.

בלו דלק הוא מס קצוב המוטל על כל סוגי הדלק - בנזין, סולר, נפט, גז, פחם ומזוט - בשיעורים שונים. בחמש השנים האחרונות עלה הבלו על בנזין רק פעם אחת, במאי 2009, ב־30 אגורות לליטר, במסגרת העלאות תקציביות שונות כגון המס על סיגריות.

עם זאת, כדאי לשים לב לנתון הבא: שיא מחיר הבנזין ברמת אוקטן 95 בישראל נקבע ביוני 2008, אז עלה 7 שקלים לליטר. מחיר חבית הנפט אז נשק ל־150 דולר, והזינוק במחיר הבנזין יוחס למחירה של חבית הנפט.

עם זאת, אף שמאותו השיא ועד היום ירד מחירה של חבית נפט הוא כ־80 דולר - כמעט מחצית ממחיר החבית ביולי 2008 - מחירו של ליטר בנזין בתחנות הדלק נקבע בסוף נובמבר 2010 על 6.71 שקלים לליטר, ובתחילת ינואר הוא יגיע ל־6.91 שקלים לליטר, הודות לתוספת הבלו שממנה "ייהנו" תושבי ישראל.

הפתרון לפרדוקס זה מצוי במיסוי העודף, באדיבות משרד האוצר. הבלו על הדלק מגלגל לקופת המדינה מיליארדי שקלים בכל שנה, אך לאוצר זה כנראה לא מספיק.

בעניין הסולר, ב־2005 נכנס לתוקף הסדר שלפיו הושווה הבלו על סולר לבלו על בנזין לתקופה של חמש שנים. אז עלה הבלו מסכום של 68 אגורות לליטר ל־2.5 שקלים לליטר - הבלו שהיה על בנזין עד ההעלאה האחרונה שלו.

לפני כשנתיים הוסר הפיקוח על מחירי הסולר, ובאורח פלא מחירו עלה ואף עבר את מחיר הבנזין. התוצאה: בעלי מכוניות פרטיות נטשו את מכוניות הדיזל, מכיוון שגם אם מנוע דיזל יעיל יותר בצריכת הדלק שלו, אחזקת מכונית הדיזל נהפכה ללא כדאית בשל עלות הסולר. בעלי מכוניות חזרו להשתמש במכוניות בעלות מנועי בנזין. אלה צורכים יותר דלק ומעבירים יותר מסים לקופת המדינה.

יש לזכור כי רשות המסים מעניקה הישבון (דחיית תשלום מס או החזר מסי יבוא - מכס, מס קנייה והיטלי סחר) בשיעור של עד 69% לקבוצות שונות במשק, כגון מובילים, אוטובוסים ומוניות.

הדר קנה וליאור גוטמן

סלולר: דמי הקישוריות בין הרשתות יצנחו ב־71%

השינויים המרכזיים בתחילת השנה החדשה בשוק התקשורת עוסקים בענף הסלולר, וההחלטה המהותית ביותר היא הפחתת דמי הקישוריות לשיחות שיעדן הוא מספר סלולרי. דמי הקישוריות - או בשמם הרשמי: "תעריף קישור גומלין" - הם הסכום שמשלמת חברת תקשורת, שהלקוח שלה מחייג למנוי סלולר, עבור כל דקת שיחה בתמורה להעברת השיחה ברשת הסלולר.

 

זה יותר משנתיים וחצי לא השתנו דמי הקישוריות, למעט עדכון הנגזר משיעור האינפלציה, וכיום הם עומדים על 25.1 אגורות לפני מע"מ. לאחר תהליך שארך יותר משנה הורה שר התקשורת משה כחלון להפחית את דמי הקישוריות; ב־1 בינואר הם יעמדו על 7.15 אגורות ויאפשרו באופן מיידי להפחית את תעריפי השיחות מטלפונים נייחים לטלפוני ניידים בכ־17 אגורות לדקה, ולהופכן לאטרקטיביות עוד יותר לעומת שיחות מסלולר לסלולר. יש לשים לב כי הצרכן עצמו ישלם פחות על כל דקת שיחה שכזו, אולם כל עוד לא יגדיל את היקף השימוש שלו בטלפונים הנייחים, חברות הטלפוניה הנייחת לא יזכו להכנסות גבוהות יותר.

בתחום הסלולר עצמו ייהנו מההפחתה רק לקוחות שאינם משלמים כיום תעריף קבוע על כל דקת שיחה בתוך הרשת ומחוצה לה, כך שמדובר באחוזים מעטים מכלל המשתמשים. שינוי תעריף הקישוריות עשוי להוזיל את תעריפי השיחות לחו"ל מהטלפונים הסלולריים, אך ההוזלה המשמעותית יותר התבצעה בחודש אוגוסט האחרון - בעת שתהליך הגבייה בשיחות כאלה התהפך, והלקוח משלם ישירות לחברת השיחות

הבינלאומיות.

השפעה נוספת של הפחתת דמי הקישוריות, שאותה הצרכן יחווה בכיסו רק בעתיד, היא מתן תמריץ כלכלי יותר לכניסה לשוק הסלולר לחברות מתחרות, בדמות המפעילים הווירטואליים ואף חברות המעוניינות להקים רשת סלולרית נוספת.

החל ב־1 בינואר 2011 אמורות חברות הסלולר להימנע מחסימת המכשירים הסלולריים לשימוש ברשתות אחרות, ולאפשר פתיחת מכשירים קיימים בחינם. אך ייתכן שיישום הוראה זו יתעכב בחודשיים, עקב בקשת החברות לקבל זמן נוסף להיערכות מבחינת שרשרת האספקה והמלאי. החלטה שיישומה לא יתעכב היא הדרישה מחברות הסלולר לא לחסום שירות של חברות אחרות על גבי הרשתות שלהן.

ב־1 בינואר אמורה היתה להיכנס לתוקף גם ההוראה על הפחתת קנסות היציאה בסלולר, שלפיה מנוי המתנתק טרם סיום התחייבותו ישלם סכום שהנו לכל היותר מכפלת החודשים שנותרו בהתחייבות ב־8% מהחשבון החודשי הממוצע. ועדת הכלכלה הסכימה לבקשת חברות הסלולר לדחות את יישום ההחלטה עד 1 בפברואר, אך ייתכן שהמועד יידחה עוד יותר.

גילעד נס

 

מים: תעריפי המים עולים בפעם השלישית בשנה

 

ב־1 בינואר 2011 יתייקרו תעריפי המים שוב, אולם הפעם בשיעור של 4% בלבד. מדובר בהתייקרות השלישית השנה, שתוכננה במסגרת הרפורמה בתעריפי המים, שקבעה עלייה בשיעור של 2% בלבד.

 

הרפורמה בתעריפי המים נכנסה לתוקפה ב־1 בינואר 2010, ובבסיסה העיקרון כי מחיר המים אמור לשקף את עלותם. על פי מתווה הרפורמה, תעריפי המים לצרכן סווגו לשתי דרגות במקום שלוש (על השלישית הוטל היטל הבצורת), וחישוב הצריכה נעשה לנפש, כך שתעריף א' מיועד לצריכה של עד 2.5 מ"ק לנפש בחודש והתעריף השני הוא לצריכה של כל מ"ק נוסף.

במסגרת הרפורמה התייקרו תעריפי המים בינואר 2010 ב־25% וביולי התייקרו ב־5% נוספים, במקום 16% כפי שתוכנן. ההתייקרות התמתנה לאחר שנדרש תיקון בתעריף בעקבות הירידה בתעריפי החשמל ובמדדים השונים, במסגרת מנגנון "הטייס האוטומטי" - עדכון תעריפי המים לפי תעריף החשמל והמדדים לצרכן.

צריכה פרטית של עד 2.5 מ"ק מים וביוב לנפש עולה מעתה 9 שקלים, ובמקרה של צריכה של יותר מ־2.5 מ"ק, המחיר צפוי לעלות ל־13 שקל.

במשרד התשתיות וברשות המים מתכננים שינוי נוסף לקראת חודשי הקיץ, ולפיו חישוב התעריפים יחזור למתכונת של שלושה תעריפים, כך שהתעריף השלישי יהיה היקר ביותר ויגלם בתוכו את היטל הבצורת. כמו כן, הצריכה בתעריף א' תעלה לכ־3 מ"ק במקום 2.5 מ"ק כיום.

רויטל חובל