חברות הסלולר זכו בבג"ץ על אגרת התדרים; ההחלטה תחסוך להן עשרות מיליוני שקלים

חברות הסלולר סלקום ופרטנר זכו היום (ב') בבג"ץ שקבע כי הן ישלמו את אגרת התדרים באופן מדורג מהיום שבו הוקצו להן התדרים, ולא מיום מתן הרשיונות. המשמעות הכספית לחברות הוא חסכון של עשרות מיליוני שקלים. הסכום במחלוקת מבחינת סלקום היה כ-73 מיליון שקל, כאשר בשנת 2009 נעשתה הפרשה בדו"חות הכספיים בגובה סכומי הפשרה שנדונה עם משרד התקשורת, בגובה 15 מיליון שקל.

מדובר על מאבק של שתי החברות שהגישו את הבג"ץ כבר בשנת 2005. התקנות שקבעו לראשונה את חובת התשלום עבור אגרת התדרים (ללא קשר לאגרת הרשיון שהחברות משלמות) נחקק בינואר 1995, שקבע הדרגתיות באשר לתשלום, שיחל מ-100 אלף שקל ויגיע לחצי מיליון שקל.

המכרז אותו תקפו החברות בעתירה פורסם בשנת 2001 והוא עסק בהקצאת תדרים של דור שני ודור שלישי. כבר במהלך המכרז החברות פנו לוועדת המכרזים של משרד התקשורת להבהרות בנוגע לשיעור האגרה שיחול על התדרים, ומשרד התקשורת הבהיר כי לא תהיה הדרגתיות בתשלומים, כיון שהיא נועדה למפעילות סלולר חדשות בלבד (ולא על סלקום ופרטנר כ"מפעילות קיימות"), משום ששיעור האגרה המדורג נועד כדי להקל על מפעילה חדשה בתחילת פעילותה.

בינואר 2002 הודיע משרד התקשורת על זכייתן של שתי החברות במכרז ועל הקצאת התדרים. אחת הטענות המרכזיות ששופטי בג"ץ נתנו להן משקל בהחלטה, היא כי למרות הזכייה במכרז אף שהחברות היו צריכות להשקיע השקעות עתק בתשתית התקשורת וגיוס מנויים חדשים, ולמעשה הן החלו להשתמש בתדרים רק מספר שנים לאחר מכן.

סלקום טענה, כי השימוש בתדרי הדור השני והדור השלישי הצריך השקעות שהגיעו למאות מליוני דולרים בתשתית הרשת. פרטנר טענה כי רק בשנת 2004 החלה להשתמש בתדרי הדור השלישי שהוקצו לה בשנת 2002, ולטענתה עד תחילת שנת 2007 היא השתמשה רק במחצית מתדרי הדור השלישי שהוקצו לה במכרז.

שופטת בג"ץ אסתר חיות ניסתה לבחון במהלך פסק הדין את הפירוש הלשוני והתכליתי הנכון של התקנות, אך לא מצאה פרשנות אחת ברורה. לבסוף קבעה השופטת, כי במקרה כזה ונוכח הקושי להכריע בבירור מה היתה התכלית שעמדה ביסוד שיעור האגרה המדורג, אין להטיל מס אלא על-פי תכלית ברורה ויש לפרש את החוק באופן שמקל על חברות הסלולר.