העבירות שמאיימות על עורכי הדין הבכירים

חודש לאחר שקיבל את רישיון עריכת הדין שלו הסתבך עו"ד מ. כהן מתל אביב בסכסוך שכנים מכוער. השכן התלונן לוועדת האתיקה על כך שבמסגרת הסכסוך עו"ד כהן שבר עציצים, הרס את חצר הבית המשותף וניסה לזרוק את מדחס המזגן של השכן. בית הדין המשמעתי השעה אותו לחודשיים ולבסוף גזר עליו גם השעיה על תנאי למשך שנה. בטיעונים חברי בית הדין התייחסו לעובדה שכהן היה עו"ד צעיר מאוד בעת ביצוע העבירה וכתבו כי "הניסיון הוא שמעצב את דמותו המקצועית של הצעיר, ובכלל זה את דפוסי ההתנהגות הנדרשים מתוקף תפקידו ומעמדו".

בכל חודש מוגשות מעל 200 תלונות לוועדת האתיקה, כ־80% מהן מתייחסות למשרדים קטנים ולרוב לעורכי דין צעירים יחסית. רק 20% מהתלונות מתייחסות למשרדים בינוניים ומעלה, כך מדווח יו"ר ועדת האתיקה במחוז תל אביב עו"ד אפי נוה. לדבריו, יש הבדל משמעותי בין העבירות האתיות שמבצעים עורכי דין צעירים לבין עבירות אתיקה שבהן מורשעים עורכי דין בכירים וכאלה המועסקים במשרדים גדולים ובינוניים. "כשמדובר בעורכי דין צעירים, עוסקים לרוב בעבירות על גבול הפלילי, כמו איומים, סחיטה וסכסוכים אישיים. מה שמאפיין את המשרדים הגדולים הם ניגודי עניינים, עבירות של רשלנות וגם הרבה סכסוכי שכר טרחה", אומר נוה.

התרשלו בביטוח רשלנות

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בתביעות אחריות מקצועית נגד עורכי דין בכירים מהפירמות הגדולות. טעות אנוש או אפילו תקלה טכנית עלולות לגרום לתביעות ולנזק של מיליוני שקלים ואף מעבר לכך.

עו"ד דודי זלמנוביץ': "במקרים רבים הלקוחות כורכים תביעות אחריות מקצועים עם סכסוכי שכר טרחה ורואים בעורכי הדין ובחברות הביטוח כיס עמוק" | צילום: גלעד קוולרצ'יק

עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל חברת GLawBAL העוסקת בייעוץ למשרדי עורכי דין, מספר על מקרה שבו יועץ משפטי של חברה ועורך דין חיצוני שלה נתבעו בגין דיווח טכני שגוי לרשות ניירות ערך האמריקאית. חברות הביטוח של השניים טענו כי פעולת הדיווח אינה מכוסה בפוליסת אחריות מקצועית. עורכי הדין עלולים להימצא בתסבוכת אם יימצאו אחראים ברשלנות ולא יצליחו לשכנע שהביטוח צריך לשלם על הנזק.

מקרה פשוט יותר התרחש כאשר הושבת שרת הקבצים של משרד עורכי דין. לדברי עו"ד זלמנוביץ, "בבדיקה התברר כי בשל חופשת השותף המנהל לא הוחלפו קלטות הגיבוי ואבד חומר של שלושה ימי עבודה, לרבות חומר של לקוחות שאינו ניתן לשחזור". מצב כזה עשוי לגרור תביעות רשלנות מצד כל לקוחות המשרד, ולכאורה הוא יהיה מוגן בגדר פוליסת הביטוח.

מקרה אחר אירע במסגרת חתימת עסקה שנדרשה לה ערבות של כמה בעלי מניות. אחד מבעלי המניות חלה ביום החתימה, ועורך דינו הבטיח להחתימו על הערבות. עורך הדין שכח לוודא זאת ובעת סכסוך על בסיס העסקה התגלה כי לעסקה "ערב יחיד".מקרה נפוץ נוסף עלול להתרחש במצב בו עורכי דין עוברים ממשרד למשרד. למשל עורך דין שסגר את משרדו העצמאי הצטרף למשרד כשכיר. עורך הדין לא רכש ביטוח למשרדו העצמאי והניח שהוא מבוטח על ידי המשרד אליו הצטרף, אך למשרד פוליסה משרדית שאינה מכסה פעילות עבר של שכירים. אם תוגש תביעת רשלנות נגד השכיר בעילה הקשורה למשרדו הקודם, חברת הביטוח הנוכחית שלו תסרב לשאת באחריות.

בימ"ש מכיר ברשלנות עו"ד יותר מבעבר

הסיבות לעלייה במספר תביעות אחריות מקצועית משולבות זו בזו. לדברי עו"ד זלמנוביץ, ככל שעסקה מורכבת יותר, כך עורך הדין מצוי ברמת חשיפה גבוהה יותר, שכן דרושה תשומת לב רבה לפרטים למשל בתחומי המקרקעין, המיסוי, ניירות ערך וקניין רוחני. "שגיאות או טעויות בתחומים אלו מובילות לתביעות רשלנות מקצועית של עורך הדין שנמצא ברמת חשיפה גבוהה", הוא אומר.

בהקשר זה חשיפת משרדים לעבודה מול לקוחות בחו"ל, ובפרט ארה"ב, מחייבת אותם לרכוש פוליסות ביטוח יקרות יותר שיגנו עליהם גם בביצוע פעולות בחו"ל.

סיבה נוספת לריבוי התביעות היא עליית מודעות הלקוחות ליכולתם לתבוע את עורכי הדין בגין אחריות מקצועית. "במקרים רבים הלקוחות כורכים תביעות אחריות מקצועית עם סכסוכי שכר טרחה ורואים בעורכי הדין שלהם ובחברות הביטוח כיס עמוק". לצד זאת, מדגיש זלמנוביץ, יש לזכור את עליית המדרגה בנכונותם של בתי המשפט להכיר ברשלנות של עורכי דין.

עו"ד אפי נוה: "כשעוסקים בעורכי דין צעירים מדובר לרוב בעבירות על גבול הפלילי ואילו במשרדים הגדולים מדובר בניגוד עניינים וברשלנות" | צילום: יניב גולן

כך למשל בתי המשפט חייבו עורך דין באחריות לרשלנות במצב בו פעל על פי ייפוי כוח מזויף, הטילו אחריות אישית על מפרק או נאמן לנכסי חברה, חייבו עורכי דין ברשלנות גם במצבים בהם אלו העניקו ייעוץ משפטי ללא תשלום, והטילו חובות מוגברות על עורך דין שפעל מול לקוח מהצד שכנגד שלא היה מיוצג.

עורכת דין ומגשרת שני ליבמן, המתמחה בדיני מקרקעין ודיני משפחה, מסבירה שסיבה אחרת נעוצה בריבוי הפרקליטים המשוועים לעבודה, "חלקם מגלים נכונות לעסוק בתחומים גם אם אין להם אפילו ידע בסיסי בהם. טעות רווחת היא שדווקא עורכי דין ותיקים מנוסים יותר בהתמחות זו או אחרת. אך במקרים רבים דווקא עורך דין צעיר שעוד צמא לידע יקפיד להתעדכן בכל חידושי החקיקה ויבין ויידע יותר מעורך דין ותיק שלא דואג ללכת להשתלמויות או שמעביר חלק מהעבודה למתמחה שלו. החקיקה הישראלית והפסיקות משתנות על בסיס יומיומי, גם טכניקות משפטיות מתחדשות כל יום ועו"ד שלא מתעדכן עלול לתת הנחיות שגויות ללקוח", אומרת ליבמן.

זהירות מעימות לא מיומן עם לקוח

מבחינתם של עורכי הדין הבכירים, הבעיה הגדולה ביותר היא שהכיסוי הביטוחי הנרכש לא תמיד יכול להבטיח כיסוי מלא לשלל המצבים שעלולים להתרחש. לדברי עו"ד זלמנוביץ, "אמנם מומלץ לעבוד עם ביטוח, אך הוא לא תמיד מייצר כיסוי הרמטי, ישנם מקרים בהם קיימת עילה הנופלת לחריגי הפוליסה השונים או יותר מכך לשטחים אפורים שונים".

לדברי זלמנוביץ, בין המקרים שעלולים להישאר מחוץ לפוליסה: טענות על רשלנות שנכרכות בתביעות להחזר שכר טרחה, מצבים שבהם חברת הביטוח יכולה לטעון שעורך הדין פעל כמנהל ולא כעורך דין, או במקרה של ייעוץ משפטי שניתן לפי דין זר שאינו מכוסה בפוליסה. לצמצום הסיכונים ממליץ עו"ד זלמנוביץ לעורכי הדין לדאוג לכיסוי כל תקופת פעילותם הרטרואקטיבית מעבר לגבול ההתיישנות, להקפיד על עיתוי ומהות הדיווח לחברת הביטוח וכן להיזהר מעימות באופן לא מיומן עם לקוח המאיים בתביעה בלי להתייעץ עם חברת הביטוח.