חלש מדי, מוקדם מדי

גם למי שהתנגדו נמרצות להעלאת תמלוגי המס על שותפויות הגז והנפט נכונה אתמול אכזבה קלה. יו"ר הוועדה פרופ' ששינסקי, ולצדו שר האוצר יובל שטייניץ, הצליחו לבנות לעצמם בשבועות האחרונים תדמית של אבירים על סוס לבן, לוחמי הצדק והשוויון, המגנים בחירוף נפשם על משאבי הטבע של מדינת ישראל ועל הדורות הבאים.

לרגע אפשר היה לשכוח שבסך הכל מדובר בפוליטיקאי חבר ליכוד, ובאיש אקדמיה שאינו רגיל לשזוף עיניו בהבזקי הפלאשים של התקשורת. הם כל כך הצליחו לשכנע את כולם שהם יילחמו עד טיפת דמם האחרונה, שהיה מאכזב מעט לגלות אתמול שהם ריככו לא מעט מנוסח הגזירות כפי שהוצגו בדו"ח הביניים של הוועדה. גם אם יש טעם והיגיון בשינויים שנעשו - ובטוחני שלשר האוצר יש הסברים מנומקים לכל פסיק שזז ממקומו - הרי שבשורה התחתונה, משהו בתדמית נסדק.

שטייניץ וששינסקי במסיבת העיתונאים | צילום: גיא אסייג

המשקיעים הקטנים הצליחו להגיע לחברי הוועדה

זה לא שמישהו עשוי לחשוד פתאום ששטייניץ או ששינסקי נבהלו מהלחצים של "הטייקונים", אבל כנראה שמשהו בכל זאת גרם להם להפגין גמישות. תת־סעיף קטן, אחד מתוך ארבעה המרכיב את מנגנון המיסוי החדש, אולי יכול לספק הסבר.

מדובר בסעיף קטנטן שדן במיסוי על תמלוגי־על. בלי להלאות בפרטים, רק נסביר כי מדובר בתיקון שאמור להקטין את האפליה המיסויית הקיימת בין המשקיעים הקטנים בשותפויות הגז לבין הטייקונים. חברי הוועדה אותתו למעשה לאותם משקיעים קטנים: שמענו את זעקתכם, קראנו את המיילים שסתמו לנו את תיבות הדואר בשבועות האחרונים, והלכנו לקראתכם.

אותם משקיעים קטנים, כך נראה, הצליחו להשפיע על חברי הוועדה לא פחות מהטייקונים, ויש לכך גם סיבה טובה. בניגוד לתשובה ומרעיו, המשקיעים הקטנים הם העם. הם ציבור הבוחרים.

גם שטייניץ כנראה הצליח להבין שהמלחמה שאליה יצא נגד טייקוני הגז אינה דומה למלחמה שניהל שר התקשורת משה כחלון נגד טייקוני הסלולר. חברות הסלולר שנואות על הציבור כולו, והמלחמה של כחלון אמורה לבוא לידי ביטוי בכיס של כל אחד מאיתנו. המלחמה שאליה יצא שטייניץ, למרות היותה צודקת, לא תשפיע על הכיס של הציבור, לבטח לא בטווח הנראה לעין, לפחות לא עד הפריימריז הבאים.

מה יישאר מההמלצות בסופו של יום?

ספק אם השינויים שהוכנסו להמלצות יעזרו לשטייניץ לרכך את תדמיתו מול המשקיעים הקטנים והמשקיעים הגדולים, אבל הנזק שהם יגרמו עשוי להיות הרבה יותר גדול.

כמי שהפגין רוח מיליטנטית, אולי אפילו יתר על המידה, לאורך כל התקופה עד פרסום ההמלצות, דווקא העובדה שבמסקנות הסופיות יש ריכוך של העמדות היא בבחינת איתות שמאותת שטייניץ לבאים אחריו: המסקנות הללו עוד צריכות לעבור לא מעט ידיים - ראש הממשלה, הכנסת. ואם שטייניץ התקפל קצת, אז מה יגידו האחרים?

זה לא שהיה ספק שלא ילכו לקראת שותפויות הגז, אפילו בקצת, אבל נראה שזה נעשה יותר מדי ומוקדם מדי. כעת נותר לראות מה יישאר מהמלצות הדו"ח בסופו של דבר.