מחר: יום המבחן הגורלי של ממשלת פורטוגל

פורטוגל תזדקק לחבילת סיוע גדולה מ־50 מיליארד יורו אך קטנה מ־100 מיליארד יורו - כך לפי מקורות בנציבות האיחוד האירופי. גורמים יותר רשמיים באיחוד מדווחים כי פורטוגל, שבינתיים מסרבת לקבל סיוע, תזדקק לחבילה של 80 מיליארד יורו. כך או כך, אי־האמון סביב שוקי ההון של שווקי הפריפריה בגוש היורו מסרב לשכוך, ומשאיר על פני השטח חששות שלפיהם האיחוד המוניטרי ביבשת ניצב בפני שנים לא פשוטות כלל.

אתמול, יממה בלבד מאז שפורסם כי צרפת וגרמניה לוחצות על פורטוגל לקבל חבילת סיוע, כבר חזרו בהן שתי המדינות והודיעו בחצי פה כי "רק המליצו לחברתן לאיחוד האירופי להיעזר בקרן החילוץ שהוקמה במיוחד עבור מדינות שנקלעו למשבר החובות". את מקומן בטור הנוזפים תפסו מיד פינלנד והולנד, שדרשו אתמול מפורטוגל לבקש סיוע.

מכל כיוון מזכירים כעת כי גם יוון ואירלנד סירבו בתחילה לקבל חבילות סיוע, והכחישו כי הן מנהלות מגעים מכל סוג שהוא עם גורמים פיננסיים בינלאומיים, רגע לפני שקיבלו 110 מיליארד יורו ו־85 מיליארד יורו בהתאמה. נדמה כי המתרחש כעת בליסבון חוזר כמעט במדויק על מה שהתרחש בדבלין לפני חודשיים בלבד: גם אז נפוצו שמועות על לחץ המופעל על מדינה המסרבת בכל תוקף לקבלת מיליארדי יורו של חילוץ, וגם אז נכתב כי ברלין לוחצת על עיר הבירה להסכים לסיוע.

עם זאת, לפי דיווח של "הוול סטריט ג'ורנל", האינטנסיביות במגעים בין האיחוד האירופי לפורטוגל "עדיין לא הגיעה לרמת האינטנסיביות שקדמה להענקת חבילות הסיוע ליוון ואירלנד".

מכחישים בתוקף

לפי הדיווח, מקורות המקורבים לממשלות גוש היורו מסרו כי אם הריבית על אג"ח פורטוגליות תמשיך לטפס, ישתנה המצב במהירות. ב־17 בינואר צפויים להיפגש שרי האוצר של גוש היורו ולדון במצבה של פורטוגל, ועד אז מקווים כי המצב בשוקי ההון יתבהר מעט ויאפשר בחינה מפוכחת יותר של הדברים. פורטוגל עצמה מתכוונת לגייס במהלך השנה 20 מיליארד יורו.

במישור הרשמי, פורטוגל ממשיכה בינתיים להתנגד בתוקף לקבלת חבילת הסיוע. אניבל קבאקו סילבה, נשיא פורטוגל, כבר הצהיר: "מעולם לא היתה לי כל כוונה לבקש סיוע מקרן המטבע או האיחוד האירופי". בראיון לעיתון הפורטוגלי "פובליקו" אמר הנשיא: "הופתעתי לקרוא בשבועון הגרמני 'דר שפיגל' על כך שארצי צפויה לקבל חבילת סיוע בינלאומית". עוד הוא הביע פליאה על כך ש"נושא כה חשוב למדינה החברה באיחוד האירופי נידון מעל דפי העיתון".

למרות ההכחשות מצד הפורטוגלים, אנליסטים סבורים כי אירופה נחושה למנוע ממשבר החובות להתפשט בגוש היורו, ולאחר שהעניקו חבילות חילוץ לאירלנד וליוון, הן יעברו למדינה הנתפסת כבאה בתור, ובמקרה הזה הן תופסות את פורטוגל ככזו. בהתאם לכך, הריבית לפדיון על אג"ח של ממשלת פורטוגל לפירעון בעוד עשור הגיעה לשיא של 7.16% ביום שישי האחרון, וירדה מעט לרמה של 7.05% עם פתיחת שבוע המסחר החדש אתמול. כלכלנים סבורים כי במציאות זו תתקשה המדינה למחזר בכוחות עצמה את החובות שצברה.

ביום רביעי הקרוב מתכוונת פורטוגל לגייס 1.25 מיליארד יורו בשוק ההון, ורבים צופים כי יהיה זה מבחן ליכולתה לפעול בשווקים פיננסיים ולפתור באופן עצמאי את המשבר שאליו נקלעה. אנליסטים סבורים שבמקרה של כישלונה של המדינה לגייס את סכום היעד שלה בשוק ההון תוכרע ההחלטה בדבר קבלת כספי החילוץ.

דובר ממשלת גרמניה כריסטוף שטגמנס הכחיש באופן רשמי כי הופעל לחץ על פורטוגל, באומרו כי "גרמניה לא מפעילה לחץ על אף אחד כיום, ולא עשתה כן בעבר".

דאגה לספרד "ספרד תטבע לפני שאירופה תעזור לה" לפי פול טיילור, מומחה לזירת אירופה בסוכנות רויטרס, אפילו סין הציעה לספרד יותר תמיכה מהאיחוד האירופי רויטרסלכתבה המלאה

על פי נוהלי האיחוד האירופי, סיוע פיננסי למדינה יוענק רק לאחר שהיא פנתה בבקשה רשמית לקרן היציבות הפיננסית האירופית. מדובר באותה קרן הצלה בהיקף של 750 מיליארד יורו שהקימו האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית בעקבות המשבר ביוון. עד כה היא חילקה 195 מיליארד יורו כסיוע, והסכומים שלהם זקוקות מדינות גוש היורו מעלים ספקות לגבי היקפו הנדרש של הסיוע.

אנליסטים טוענים כי הקרן די גדולה כדי לטפל בהצלת יוון, אירלנד ופורטוגל - אך לא ספרד, הכלכלה הרביעית בגודלה באירופה ומי שאחראית ל־12% מהתמ"ג בגוש היורו. לשם השוואה, יוון, אירלנד ופורטוגל אחראיות כל אחת ל־2% מהתמ"ג בגוש היורו לכל היותר. הקרן צפויה להתקיים עד שנת 2013, אז יפוג תוקפה, אך גם כאן יש הטוענים כי מדובר ביעד אופטימי מדי, וכי ייתכן שעד אז לא תצליח אירופה להתגבר על משבר החובות שלה.

אם לחזור להווה, גם ראש ממשלת פורטוגל חוזה סוקרטס הכחיש בתוקף כי ארצו זקוקה לסיוע. הוא הזכיר שבשנת 2010 הצליחה ארצו לצמצם את הגירעון התקציבי מ־9.4% ל־7.3%, וכי בכוונתה להמשיך במגמה זו גם ב־2011. "פורטוגל עושה כל שעליה לעשות במצב הנוכחי, והיא תמשיך בדרך הנכונה", אמר סוקרטס בתגובה לפרסומים על לחץ גרמני־צרפתי. סוכנות הידיעות הפורטוגלית לוסה ציטטה את סוקרטס באומרו כי "רשמנו שיפור בהכנסות, יש לנו תוצאות טובות יותר בהוצאות, וזה מספק את האיתות החזק ביותר לשווקים שאנחנו נעמוד בהתחייבויות שלנו".

ז'וזה סוקרטש, ראש ממשלת פורטוגל | צילום: בלומברג

מניות הבנקים בשפל

על רקע הציפייה בשווקים כי פורטוגל תיאלץ לסגת ולהסכים לחבילת החילוץ רשמו מניות הבנקים הגדולים במדינה ירידות שערים חדות עם פתיחת שבוע המסחר החדש אתמול. כך קרה לבנק הגדול במדינה, מילניום BCP, שאיבד 3.7% מערכו לאחר שדווח כי פורטוגל תזדקק ל־80 מיליארד יורו מקרן החילוץ, ונסחר בשפל מאז שנת 2001.

בנקו BPI איבד 4.4% מערכו ונסחר בשפל של 16 שנה. "הציפיות כי פורטוגל תבקש סיוע מפעילות לחץ בעיקר על הבנקים, אם כי כל שוק ההון המקומי מושפע מכך", אמר לרויטרס פאולו אגוסטינו, ברוקר בחברת פינקור. אנליסטים מסבירים כי המגזר הבנקאי של פורטוגל אמנם לא עומד במרכז המשבר - כפי שהיה במקרה של אירלנד - אך התלות העתידית במוסדות פיננסיים אירופיים, לצד החשש מפני ירידה בנזילות, מדאיגים את המגזר.

הגאווה הלאומית אשמה

לפי פרסומים רבים, אנליסטים סבורים כי הסיבה המרכזית לסירובה של פורטוגל לקבל סיוע נעוצה בגאווה הלאומית ובחוסר הרצון לאבד את העצמאות בכל הנוגע לקבלת ההחלטות הכלכליות. בפורטוגל חוששים כי כפיפות לבריסל לאחר קבלת סיוע מטעם האיחוד האירופי תיאלץ את המדינה לבצע קיצוצים נרחבים יותר מכפי שאושרו עד כה על ידי הממשלה המקומית.

עוד גורם המאלץ את הממשל להתכחש לעצם הצורך בחילוץ כלכלי הוא העובדה שסוקרטס מצוי גם ת'חת לחץ פוליטי כבד, שכן עבורו קבלת חבילת סיוע כמוה כהודעה בכישלון המדיניות הכלכלית שלו. יריבו, מנהיג האופוזיציה פדרו פאסוס קואלו, אמר כי "קבלת הסיוע תתפרש בתור כישלון פוליטי חמור". סוקרטס מצדו מנסה להוכיח כי בסיומה של 2011 יהיה הגירעון התקציבי של ארצו נמוך יותר משל צרפת, בריטניה וארה"ב.

בספרד עוקבים בדריכות אחר המתרחש בפורטוגל השכנה, בעיקר מתוך הבנה כי אם תחויב המדינה לקבל את הסיוע, הבאה בתור שאליה יישאו עיניים תהיה היא. שרת האוצר הספרדית הלנה סלגדו יצאה אתמול להגנתה של שכנתה. בראיון לרשת רדיו מקומית אמרה סלגדו, כי "פורטוגל לא צריכה לבקש סיוע אירופי מאחר והיא עומדת בהתחייבויותיה".

כלכלנים מעריכים כי אם יחליטו באיחוד האירופי לחלץ את ספרד, היא תזדקק לחבילת סיוע גדולה מזו שקיבלו יוון ואירלנד גם יחד. כעת נותר לראות אם האזהרות יתבררו כנכונות, או שמא יתגלה כי זהירות היתר ננקטת על גבה של הכלכלה הפורטוגלית.