לא הרפורמה בעמלות הגבירה את התחרות

1.

ביוני 2008 כינס המפקח על הבנקים רוני חזקיהו מסיבת עיתונאים, שבה הציג את עיקרי הרפורמה בעמלות הבנקים. "זו מהפכה. עד היום הלקוח לא ידע על מה שילם. מעכשיו לא ימציאו כל יום עמלה. אנחנו ניווכח שהתחרות בין הבנקים תוזיל מחירים", הבטיח.

בכל הנוגע להגברת השקיפות, הרפורמה הצליחה. מספר העמלות בשירותים הצרכניים צומצם לכדי שליש. רוב העמלות אוחדו לשתי עמלות בלבד ("עמלת פקיד" ו"עמלת ערוץ ישיר"), שתעריפיהן ניתנים להשוואה מהירה. כמו כן, מאז השקת הרפורמה לא נולדה עמלה חדשה. הדיווח החצי־שנתי של בנק ישראל על התקדמות הרפורמה מייצר אפקט ציבורי מתמשך, וראוי אף להרחיב את מתכונתו.

רוני חזקיהו | צילום: גיא אסיאג

2.

בנק ישראל טוען כי התחרות בין הבנקים על משקי הבית גברה כתוצאה מהרפורמה, אבל נראה כי הקרדיט שלקח לא ממש מוצדק. חודשיים וחצי לאחר השקת הרפורמה התרחש אירוע אחר, כמעט באותו סדר גודל: קריסת בנק ההשקעות האמריקאי "ליהמן ברדרס", שסימנה את שיא המשבר הכלכלי הגלובלי.

לפני המשבר, הבנקים חשבו גלובלית: אם דרך רכישות בנקים בחו"ל ואם דרך השקעות אקזוטיות במכשירים פיננסיים כמו איגרות חוב מגובות משכנתאות (MBS). בעקבות המשבר, וזוהי אחת ההשפעות המרכזיות שלו על המערכת הבנקאית הישראלית, הבנקים חזרו לחשוב בעברית (גם אם חלק מהבנקאים מתעקשים לכנות את שינוי הכיוון בשם "back to basics") והתמקדו בפעילות קמעונאית בשוק המקומי.

ועדיין, למרות חשיפתנו המוגברת להשקעות בלבד של אסי כהן, להרפתקאות דביר ולחובבי האופרות ישראל קטורזה ומודי בר־און, לא ברור עד כמה גדלה התחרות.

בדומה לנתונים החסרים שמפרסם בנק ישראל בתחום המשכנתאות, גם כאן נדרש הבנק המרכזי להגביר את השקיפות ולפרסם נתונים מדויקים לגבי שינויים בשיעור ניידות הלקוחות בין הבנקים.

3.

על רקע הירידה המזערית של שקל אחד ו־12 אגורות בהוצאה החודשית הממוצעת על שירותי עו"ש נפוצים - החגיגה אתמול נראית מעט מוגזמת. אבל אם יש מסר שחשוב להדגיש, שהיה נכון גם לפני הרפורמה, הוא שככל שהלקוחות יעמדו על זכויותיהם ויתמקחו - כך הם ישלמו פחות עמלות. חיילים, סטודנטים וגמלאים צריכים לוודא שהסטטוס שלהם מעודכן בבנק וכי הם באמת נהנים מההטבות. גם לקוחות אחרים שיתמקחו צפויים לקבל הנחות. והבנקים? לא צריך לדאוג להם: גם כיום ממשיכים משקי הבית, בייחוד בני המעמד הבינוני, להוות מכרה זהב עבורם.