אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא הרפורמה בעמלות הגבירה את התחרות צילום: אוראל כהן

לא הרפורמה בעמלות הגבירה את התחרות

על הקשר בין קריסת ליהמן ברדרס, עמלות העו"ש והירידה המזערית בהוצאה החודשית הממוצעת בבנקים

11.01.2011, 09:14 | תומר זלצר

1.

ביוני 2008 כינס המפקח על הבנקים רוני חזקיהו מסיבת עיתונאים, שבה הציג את עיקרי הרפורמה בעמלות הבנקים. "זו מהפכה. עד היום הלקוח לא ידע על מה שילם. מעכשיו לא ימציאו כל יום עמלה. אנחנו ניווכח שהתחרות בין הבנקים תוזיל מחירים", הבטיח.

בכל הנוגע להגברת השקיפות, הרפורמה הצליחה. מספר העמלות בשירותים הצרכניים צומצם לכדי שליש. רוב העמלות אוחדו לשתי עמלות בלבד ("עמלת פקיד" ו"עמלת ערוץ ישיר"), שתעריפיהן ניתנים להשוואה מהירה. כמו כן, מאז השקת הרפורמה לא נולדה עמלה חדשה. הדיווח החצי־שנתי של בנק ישראל על התקדמות הרפורמה מייצר אפקט ציבורי מתמשך, וראוי אף להרחיב את מתכונתו.

רוני חזקיהו, צילום: גיא אסיאג רוני חזקיהו | צילום: גיא אסיאג רוני חזקיהו, צילום: גיא אסיאג

 

2.

בנק ישראל טוען כי התחרות בין הבנקים על משקי הבית גברה כתוצאה מהרפורמה, אבל נראה כי הקרדיט שלקח לא ממש מוצדק. חודשיים וחצי לאחר השקת הרפורמה התרחש אירוע אחר, כמעט באותו סדר גודל: קריסת בנק ההשקעות האמריקאי "ליהמן ברדרס", שסימנה את שיא המשבר הכלכלי הגלובלי.

לפני המשבר, הבנקים חשבו גלובלית: אם דרך רכישות בנקים בחו"ל ואם דרך השקעות אקזוטיות במכשירים פיננסיים כמו איגרות חוב מגובות משכנתאות (MBS). בעקבות המשבר, וזוהי אחת ההשפעות המרכזיות שלו על המערכת הבנקאית הישראלית, הבנקים חזרו לחשוב בעברית (גם אם חלק מהבנקאים מתעקשים לכנות את שינוי הכיוון בשם "back to basics") והתמקדו בפעילות קמעונאית בשוק המקומי.

ועדיין, למרות חשיפתנו המוגברת להשקעות בלבד של אסי כהן, להרפתקאות דביר ולחובבי האופרות ישראל קטורזה ומודי בר־און, לא ברור עד כמה גדלה התחרות.

בדומה לנתונים החסרים שמפרסם בנק ישראל בתחום המשכנתאות, גם כאן נדרש הבנק המרכזי להגביר את השקיפות ולפרסם נתונים מדויקים לגבי שינויים בשיעור ניידות הלקוחות בין הבנקים.

3.

על רקע הירידה המזערית של שקל אחד ו־12 אגורות בהוצאה החודשית הממוצעת על שירותי עו"ש נפוצים - החגיגה אתמול נראית מעט מוגזמת. אבל אם יש מסר שחשוב להדגיש, שהיה נכון גם לפני הרפורמה, הוא שככל שהלקוחות יעמדו על זכויותיהם ויתמקחו - כך הם ישלמו פחות עמלות. חיילים, סטודנטים וגמלאים צריכים לוודא שהסטטוס שלהם מעודכן בבנק וכי הם באמת נהנים מההטבות. גם לקוחות אחרים שיתמקחו צפויים לקבל הנחות. והבנקים? לא צריך לדאוג להם: גם כיום ממשיכים משקי הבית, בייחוד בני המעמד הבינוני, להוות מכרה זהב עבורם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
יחסי הגומלין בין מדינת ישראל לתאגידים/בעלי ההון
רבותיי, אין זה סוד כי מדינת ישראל משרתת ותומכת בתאגידים ובבעלי ההון. מבחינה חברתית-כלכלית, אין לאזרחים ולצרכנים כול הגנה ראויה ממדינת ישראל וכיום אין על מי לסמוך. אנו הצרכנים צריכים לדאוג לעצמנו ולאינטרסים שלנו אל מול התאגידים ובעלי ההון. אחת הדרכים היא כמובן חרם צרכני מגובש ואמיתי, דרך שנייה היא - בכול סכסוך מסחרי בין תאגידים הנמצאים תחת פיקוח מדינת ישראל ו/או שמדינת ישראל העניקה להם מונופלין או קרטל, לבין הצרכן, יש לצרף להליך המשפטי את מדינת ישראל כמעוולת יחד עם אותו תאגיד נתבע. דרך נוספת אפשרית - להתארגן קבוצה של כ- 50,000 איש לפחות אשר יגישו בקשה לארה"ב או לאוסטרליה ויבקשו כי הללו יקצו להם שטח בגודל העיר ניו-יורק, שטח זה ייקרא "ניו-ישראל" וכמובן יהיה כפוף לחוקי ארה"ב או אוסטרליה. כול הבא ל"ניו-ישראל" יקבל אשרת תושבות זמנית עד לקבוע ויוכל לעבוד ולחיות שם ללא חשש. תחשבו על הדברים ברצינות, זה בנפשנו!! בברכה, שלומי
שלומי  |  12.01.11
לכל התגובות