בדיקת "כלכליסט" - שוק לעשירות בלבד: מה נשאר מהבשורה על הקפאת ביציות?

בתחילת ספטמבר האחרון יצא משרד הבריאות בבשורה לנשים שמבקשות לדחות את ההיריון משיקולי נוחות או קידום קריירה, ואפשר להקפיא ביציות למטרת היריון עתידי. בסוף אותו חודש נכנסה לתוקף התקנה המסדירה את השינוי מבחינה חוקית: לצד נשים הזכאיות להקפאת ביציות משיקולים רפואיים, נוספו לרשימת הזכאיות גם נשים בריאות בנות 40-30. בחלוף ארבעה חודשים מרגע ההכרזה המבטיחה, מצא "כלכליסט" שבשטח מורגש בעיקר בלבול וכי מאחורי הבשורה יש מעט תוכן.

"יש המון שאלות לא פתורות"

כדי להוציא את התקנה מספר החוקים אל הפועל, נדרש משרד הבריאות להסדיר את האופן שבו יתנהל הליך הקפאת הביציות מול קופות החולים. אלא שהנחיות אלו טרם הופצו. במשרד גם לא יודעים להעריך את צפי הביקוש לשירות החדש. "נראה שהמשרד הבין כי בכל התהליך נשכחו כמה פרטים מהותיים כמו מי יממן את הטיפולים, איפה יישמרו הביציות וסוגיות מקצועיות אחרות. לכן זה התעכב", אומרים גורמים באחת מקופות החולים. בקופות החולים מספרים כי למעט פגישה אחת בין נציגי הקופות למשרד הבריאות מיד לאחר ההצהרה על התקנות, לא התקבלו הנחיות או מידע לציבור הנשים בנושא. "יש המון שאלות לא פתורות", אומרים גורמים בקופות החולים. "בימים הקרובים ייצא חוזר המסדיר את הנושא מהכוח אל הפועל", הבטיחו במשרד בתשובה לפניית "כלכליסט".

שאלת העלות היתה מרכיב מרכזי בהבטחת משרד הבריאות. "מטרתנו העיקרית היא לאפשר לנשים לשמור את הביציות עבור טיפולי הפריה בעתיד. עלות השירות צפויה להיות נמוכה", אמרה היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר־הראל, עם פרסום השינוי. בדיקת הנושא כיום מגלה כי האפשרות להקפיא ביציות בישראל תהיה פתוחה רק לנשים ממעמד סוציו־אקונומי בינוני־גבוה שיצטרכו לממן את הטיפול בעצמן ללא כל סבסוד.

בארגונים שעמלו על התקנה בשיתוף המשרד הופתעו מכך שההליך לא יסובסד. "לפי מה שהבנתי משיחותיי עם היועצת המשפטית של משרד הבריאות, הכוונה היתה לאפשר טיפול שאיבה של עד 20 ביציות על חשבון המדינה, ורק מעבר לכך זה יהיה על חשבון המטופלת", אומרת עופרה בלבן, מנכ"לית עמותת "חן לפיריון". גם מי שנחשב למומחה הבכיר בישראל בתחום הפוריות, פרופ' שלמה משיח, מאשר כי בתחילה דובר על מימון של המדינה. "יש פה הרגשה לא טובה, כאילו מדובר ברפואה לעשירים. אבל מצד שני יש פה המון רפואה לעשירים, כמו כל נושא הפלסטיקה".

גורם באחת מקופות החולים סיפר כי "אף אחד גם לא יודע כמה נשים יבקשו לעבור את הטיפול. זה אמור להילקח בחשבון כשמבקשים למצוא לזה תקציב. לפי החוק, שירות נוסף שרוצים לתת לאזרחים - יש לספק לו תקציב", אמר גורם באחת מקופות החולים. בתגובה של משרד הבריאות נמסר כי "מדובר בתקנה תקדימית וחדשנית. בשלב זה המימון יהיה על חשבון המטופלת, אלא אם כן ועדת הסל תחליט אחרת". זריקת הכדור לכיוון ועדת הסל נראית תמוהה. הוועדה דנה באישור למימון טיפולים, רק אם הבקשה לכך הוגשה עד חודש מרץ לגבי השנה העוקבת. כך, כדי להכניס את טיפולי הקפאת הביציות לנשים בריאות לסל של 2011, אמור היה משרד הבריאות להגיש את הבקשה במרץ 2010, אך הדבר לא נעשה.

"הרוב מעדיפות טיפול בארץ"

אז כמה יעלה הטיפול לנשים המבקשות לנצל את האפשרות החוקית החדשה ולהקפיא ביציות? להערכתו של פרופ' משיח, עלות הטיפול תעמוד על לא פחות מעלותה של הפריה חוץ־גופית, שמחירה כ־3,000 דולר. במחירונים שמפרסם משרד הבריאות, עלות שאיבת הביציות שכרוכה בטיפול הורמונלי מקדים היא כ־5,000 דולר. בנוסף, יש לשלם 1,000-650 שקל מדי שנה על אחסון הביציות בהקפאה.

ד"ר שלמה משיח

משיח מסביר כי למדינה יש עניין כלכלי בסבסוד הליך ההקפאה, מאחר שהיום היא "משלמת יותר" על טיפולי פוריות לנשים מעל גיל 40. לדבריו, אם היו משקיעים את הכספים בהקפאת ביציות של אותן נשים - זה היה חוסך למדינה הרבה מאוד כסף. "משתמשים בכספי ציבור לצורך הטיפולים וזה עולה יותר מטיפול מקדים", אומר משיח.

"בקרב נשים מעל גיל 40 הפוריות מידרדרת", הוא מסביר. "היכולת להקפיא ביציות אצל נשים שעדיין אינן מוכנות להורות כי אין להן בן זוג או בגלל לימודים ועבודה - היא תוצאה של פריצת דרך טכנולוגית מהשנים האחרונות". ד"ר גבע אלי, מומחה לפוריות המפעיל מרפאה בקייב, מוסיף כי "86% מהנשים מעדיפות לעבור את הליך ההקפאה בארץ ולא בחו"ל, כך שיש לקוות שהתיקון לחוק ייושם בהקדם בישראל. רוב הנשים מודעות גם למשמעות הטיפולים הללו, ואף מעדיפות תכשירים מתקדמים מפיתוח גנטי כדוגמת גונאל אף".