"רק השקעות המערב ימנעו השתלטות הפונדמנטליזם בתוניסיה"

בשעה שהכאוס ברחובות נמשך למרות בריחתו של הנשיא לסעודיה, גובר החשש כי המהפך הדמוקרטי שמנסים המפגינים לקדם בתוניסיה - מדינה חילונית ובעלת כלכלה יציבה יחסית ליתר העולם הערבי - יביא לעליית גורמי אסלאם קיצוני ולקריסה כלכלית.

"למרות המהומות וחוסר הוודאות, מדינות המערב צריכות להמשיך לקיים עסקים כרגיל בתוניסיה, כדי לחזק את התשתיות הכלכליות ולשמור על יציבותן", אמר ל"כלכליסט" ד"ר חיים סעדון, היסטוריון ודקאן הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה. "רק כלכלה בריאה תבטיח דמוקרטיה יציבה במדינות ערב".

לדבריו, בתוניסיה קיים פער עמוק בין ההשקעה הרחבה של המדינה בפיתוח ההשכלה הגבוהה לבין יצירת מקומות עבודה שיכולים לספק מענה הולם לכישוריהם. "המערב, שרוצה לסייע לתוניסיה בגלל המדיניות הפרו־מערבית שנקטה בעשורים האחרונים, צריך לסייע לה בכל מה שקשור לפיתוח תשתיות לתעשיות עתירות ידע למען שכבת המשכילים, וכן המשך השקעה בתעשיות המשגשגות של תוניסיה כמו התיירות ושמן הזית", אמר.

מחיר הליברליזציה

 

ד"ר דניס שרביט מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה, שחוקר את הקשרים בין אירופה לצפון אפריקה, סבור כי היציבות שממנה נהנתה תוניסיה יחסית למדינות השכנות שירתה את מטרתה העליונה של אירופה -מניעת הגירה בלתי חוקית, גם של השכבה המשכילה, וכן מאבק בפונדמנטליזם. לדבריו, אירופה ויתר המדינות המפותחות "נתנו אשראי מקיר לקיר לרמיסת זכויות האדם על ידי השלטונות, ולכן כעת עליהן לספק את התמיכה הדרושה כדי למנוע קריסת מערכות".

דווקא על רקע תהליכי הליברליזציה הנרחבים שעברה הכלכלה, אומר ד"ר שרביט, "התסכול בעם רק הלך וגבר והביא להתפוצצות סיר הלחץ שאנחנו רואים כעת". "הזעם הגדול התפרץ בעיקר מפני שהשלטון הצליח לווסת את שוק העבודה על ידי הוצאת צעירים רבים מתוכו לצורך רכישת השכלה, חילק תארים אקדמיים בסיטונאות, ובהמשך אותם אנשים נותרו ללא תעסוקה או שהועסקו מתחת לרמתם". אותם צעירים משכילים ובני מעמד הביניים הם האנשים שעמדו מאחורי מהומות הימים האחרונים, ולא גורמי אסלאם, מוסיף ומדגיש ד"ר סעדון, "הם גם עדות לכך שהעם מעוניין בדמוקרטיה אמיתית".

כלכלת התיירות בסכנה

מפגינים זועמים העלו אתמול באש בתים וארמונות של הנשיא המודח זין אל־עבאדין בן עלי. אף שהנשיא עזב אחרי 23 שנות שלטון ויותר מ־100 קורבנות בנפש שגבו עד כה המהומות, לא נראה כי הזעם הציבורי על האבטלה הגואה, זינוק מחירי המזון ודיכוי חופש הביטוי עומד לשכוך בקרוב. סמכויות הנשיא הועברו באופן זמני לידי יו"ר הפרלמנט, פואד אל־מבזאע.

"התיירות, מקור ההכנסה העיקרי של הכלכלה התוניסאית, עלולה לספוג פגיעה קשה בגלל חוסר הביטחון, דבר שיקשה על המצב הכלכלי שם בטווח הקצר", אומר ד"ר סעדון. בניגוד לשכנותיה, דוגמת אלג'יריה עתירת עתודות הנפט, תוניסיה ענייה יחסית במחצבים.

ד"ר סעדון וד"ר שרביט סבורים כי למהומות בתוניסיה עשויה להיות השלכה עצומה על מדינות ערביות אחרות, ובראשן מצרים. "גם שם יכולה להתפוצץ בדיוק אותה בועת תעסוקה של צעירים זועמים", אומר ד"ר שרביט. בעוד שתוניסיה מתונה יחסית, במצרים מפלגות אסלאם קיצוני פועלות במסגרת החוק. "במצב של חוסר יציבות כלכלית ופערים נרחבים", אומר ד"ר סעדון, "גורמים אלה יידעו לפרוט היטב על הנימים הרגישים של האבטלה ולהראות שהאסלאם הוא הפתרון האולטימטיבי".