אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שנת מבחן, גרסת קלפרס

שנת מבחן, גרסת קלפרס

היכולת של קרנות ההון סיכון הישראליות עומדת כיום בפני מבחן חשוב, כשרבות מהן יגייסו קרן חדשה בשנתיים הקרובות. על פי התוצאות של קלפרס, זה לא יהיה קל

17.01.2011, 14:14 | מאיר אורבך

נפתח במספרים העגומים, כפי שנחשפו אתמול: מכל עשר חברות שבהן משקיעה קרן הון סיכון, רק אחת תביא להחזר ראוי, שתיים-שלוש חברות יצליחו לשרוד ושאר החברות ייסגרו או יימכרו במחירי הפסד. זו הסטטיסטיקה של רוב קרנות ההון סיכון בישראל ובעולם.

לפי הסטטיסטיקה הזו, הצלחתה של החברה הבודדה הזו, שתביא להחזר ראוי, חייבת להיות פנומנלית כדי לכסות בצורה מלאה על כל תשע החברות האחרות שלא הצליחו. בישראל היו בעבר הצלחות כאלה, ובהן מכירת מרקורי ב-4 מיליארד דולר, מכירת ונטור בכ-325 מיליון דולר ומכירת אקטימייז לחברת נייס בכ-280 מיליון דולר. הבעיה הגדולה של רוב קרנות ההון סיכון המקומיות היא שלכולן כמעט אין אקזיט כזה. רוב האקזיטים שעושות הקרנות בישראל מראים תשואה נאה, ולעתים אף יותר מזה.

אבל זה לא מספיק, כי רוב החברות נמכרות בסכומים של 100–200 מיליון דולר, לאחר השקעה של 40–50 מיליון דולר - סכום שבכל מקרה אינו יכול להחזיר את הקרן, אלא רק לכסות ולו במעט הפסדים אחרים.

כדי להפוך את הקערה על פיה חייבות הקרנות הישראליות להשיג אקזיט ענק שמשלב שני אלמנטים חשובים: האחד הוא החזר גבוה על כל דולר שהושקע, והשני - חשוב לא פחות - הוא שההחזר יהיה בסכומים גבוהים מאוד של מאות מיליוני דולרים לקרן. החזר של עשרות מיליוני דולרים בודדים, נפלא ככל שיהיה, פשוט אינו מספיק.

המתכון לאקזיטים כאלה קשור בקשר הדוק למה שקרה בתעשיית ההייטק הישראלית בעשור האחרון. זה עשר שנים שלא קמה כאן חברה גדולה שמוכרת במאות מיליוני דולרים. אם חברה כזו תימכר, היא יכולה להביא למשקיעיה החזר עצום על ההשקעה, שיביא גם לתשואה ראויה לקרן. בפורטפוליו של רוב הקרנות הישראליות אין חברות שמועמדות להיות כאלה, שיביאו לקרן את המהפך הגדול בתוצאות.

היכולת של קרנות ההון סיכון הישראליות עומדת כיום בפני מבחן חשוב כשרבות מהן יגייסו קרן חדשה בשנתיים הקרובות. על פי התוצאות של קלפרס, זה לא הולך להיות קל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות