אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בית ספר לשוטרים מתחילים: האם פורשי ההייטק מתאימים להוראה? צילום: מירב אהרוני

בית ספר לשוטרים מתחילים: האם פורשי ההייטק מתאימים להוראה?

פרופסור רון אהרוני, שעזב את הטכניון כדי ללמד בבתי ספר ויצא בשן ובעין, מעלה ספקות בנוגע לתוכנית האוצר שאמורה לשלב בכיתות את עוזבי ההייטק: "לא הצלחתי להחדיר בתלמידים ולו טיפת משמעת", הוא אומר ל"כלכליסט"

20.01.2011, 15:28 | אסף גלעד

פרופסור רון אהרוני, חוקר ומרצה למתמטיקה מהטכניון, קיבל בספקנות מה את הבשורה על פרסום תוכנית האוצר החדשה לשילוב פורשים ממגזר ההייטק בהוראה. הנה שוב, בפעם המי יודע כמה, מכריז משרד ממשלתי כלשהו על תוכנית הסבה להוראה. הפעם מדובר ב"גמלאי הייטק", בני 40 שהמגזר הנוצץ צר מלהכיל אותם מפאת שיבתם, והם מחפשים עבודה קרובה לבית עם שעות נורמליות. אלה שרוצים להקדיש זמן איכות לילדים ולנכדים, ושרוצים לחשוב שהם תורמים לקהילה ונותנים משלהם לדור הבא.

בימים אלה מעביר משרד האוצר חוזר בין הנהלותיהן של חברות ההייטק הגדולות בישראל, ומבקש מהן לאתר מבין הפורשים את המתאימים ביותר להוראת פיזיקה, מתמטיקה והנדסה בבתי ספר תיכוניים. אלה יוכלו להצטרף לקורס מסובסד שיימשך חצי שנה, ובסיומו יקבלו תעודת הוראה וג'וב מובטח כמורה באחד מתיכוני הארץ. אם יתמידו בעבודתם יקבלו גם מענק התמדה.

  , איור: יונתן וקסמן איור: יונתן וקסמן   , איור: יונתן וקסמן

פרופ' אהרוני סקפטי כי הוא היה שם. ביום בהיר אחד החליט לצאת ממסדרונות הטכניון, להפשיל שרוולים וללכת ללמד בבית ספר אמיתי - בלי תוכנית הכשרה ובלי מענקי התמדה. את חוויותיו כמורה בחטיבת ביניים בקיבוץ בצפון הארץ קיבץ בספר "חשבון להורים", שהפך לאחד המסמכים הביקורתיים החשובים על מערכת החינוך ועל החינוך ההורי שמקבלים ילדי ישראל.

"שנה של הכשרה לא תעזור כאן"

אהרוני למד על בשרו לקח חשוב שראוי שיילמד גם במשרדי החינוך והאוצר. הוא חשב שיש לו כל מה שצריך כדי להיות מורה. לאחר שבע שנים שליווה בהן מורות בבית ספר יסודי, לאחר קריירה מוצלחת כפרופסור מן המניין וכמרצה למתמטיקה, חשב שהכל ילך לו חלק. רק דבר אחד הוא לא ידע להיות: שוטר.

"עד שאתה לא נמצא בכיתה ורואה את זה בעצמך, אתה לא באמת יודע איך להתנהג עם תלמידים", אומר ל"כלכליסט" פרופ' אהרוני. "למדתי את זה על בשרי. עברתי תקופה קשה מאוד, אכלתי קש ולא הייתי ישן בלילות, כי חשבתי: 'היי, אני מומחה למתמטיקה, אז איך זה לא עובד?' התנפצתי על סלעי המציאות ואחרי חודשיים פרשתי, כי לא הצלחתי להחדיר בהם ולו טיפת משמעת. אולי זו אשמתי, אולי לא הייתי סמכותי מספיק".

אהרוני איננו פסימי. הכשרה נכונה תוכל להתגבר גם על המכשולים הללו. "להחזיק כיתה במשך שנה זה דבר קשה, ושנה או חצי שנה של הכשרה לא יעזרו כאן. בניגוד להכשרה התיאורטית הנהוגה כיום בבתי הספר להוראה, אנשי ההייטק יידרשו להכשרה מעשית מאוד ותכליתית, עם הרבה מאוד קילומטרז' של פרקטיקה. לא מתוך הנחה שהם יודעים מתמטיקה טוב יותר, אלא מתוך הנחה שהם יודעים לגשת לתלמיד. אחרי הכל, הוראה היא מקצוע של יחסי אנוש, מה שלא ממש מסתדר עם הסטריאוטיפ של איש ההייטק, שנוטה להסתדר טוב יותר עם מחשבים".

תגיות

54 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

54.
קידום החינוך ע"י העלאת הרצאות לרשות הציבור באתרי וידיאו כדוגמת יוטיוב,פליקס ולערוצי טלויזיה חדשים
קידום רמת החינוך בישראל ע"י העלאת הרצאות לרשות הציבור באתרי וידיאו כדוגמת יוטיוב,פליקס ולערוצי טלויזיה חדשים הנה עם ההתקדמות הטכנולוגית הכוללת את המחשוב ורשת האינטרנט ויישומי וידיאו לכל דורש כדוגמת יוטיוב יש אפשרות להצגת תכנים לימודיים ומדעים לכל דורש ושוחר דעת. כך למשל אונ' MIT בארה"ב עשתה ואיפשרה צפייה בהרצאות בוידיאו, טקסטים והרצאות ותרגולים לכל דורש וללא הגבלה. מן הראוי שהטכניון ימשיך במסורת החלוציות ויאפשר זאת דרך יוטיוב, פליקס וכו' לכל שוחר דעת, תלמיד או סטודנט וכשלב ראשון: להעתיק את סרטוני ההרצאות מאתר http://video.technion.ac.il/Courses/ גם ליוטיוב ופליקס - כך לא יווצר עומס על שרת הוידאו... שיתוף פעולה מצד הטכניון ומשרד החינוך, והתמ"ת יעלה את הרמה גם במוסדות אחרים, ושיתוף פעולה דומה מצד ביה"ס להנדסאים בטכניון, בית ספר תיכון כדוגמת הראלי, וכו' בהכשרה מקצועית - בהעלאת הרצאות מצולמות וחומר לימוד יחזק ויעלה את רמת הידע והסטנדרטיזציה לבחינות בגרות, בחינות מקצועיות, לימודי טכנאים והנדסאים, לימודים אקדמאים וכו' בחינוך בישראל. כנ"ל אפשר ליצור ולשדר דרך לויין עמוס1 ודרך יס והוט 7 ערוצי לימוד חדשים: 1. תלמידי יסודי 2. תלמידי חטיבת ביניים 3. תלמידי תיכון - כולל לבגרויות 4. תלמידי טכנאים, הנדסאים, והכשרה מקצועית 5. אקדמי - מדע והנדסה 6. אקדמי - מדעי החברה והרוח 7. יהדות - הסטוריה יהודית, ארכיאולוגיה בארץ ישראל, הלכה, פרשת השבוע ובטעמי המקרא לבר מצוה וכו', משניות, גמרא דף יומי כולל רש"י תוספות וטור,פוסקים, ועוד * היות וערוצים אלה עדיין לא קיימים - מי שיעשה זאת HOT/YES / רשות השידור יעניק ערך מוסף גבוה לתשלום החודשי לעומת המצב הקיים\DTT וזאת בעלות נמוכה - כמה כבר עולה לצלם הרצאות של מורים\מרצים...? ומורים\מרצים ומוסדות הלימוד הנ"ל יהנו משם טוב... גם פרסומות לבני נוער וצעירים - בחתך גילים מדויק - יגדיל את כדאיות הערוצים...
דוד יפה  |  24.01.11
53.
פורשי הייטק להוראה
אני חושבת שיש פה פוטנציאל טוב מאד להוראה - יש לזכור שגם בהייטק יש אנשים שיש להם יחסי אנוש מעולים וגם העבודה בהייטק היא עבודה עם אנשים ולא רק עם מחשבים. לדעתי המפתח הוא שלאחר ההכשרה יהיה למורה החדש חונך בבית הספר איתו יוכל להתייעץ לגבי הכיתה והדברים שקורים לו. זה נכון לכל מקצוע ולהוראה בפרט. לדעתי אם ישכילו בבתי הספר לעבור את המהמורה של השנה הראשונה יוכלו לקבל מורים טובים, עם אופקים רחבים ושיוכלו להכין את התלמידים להתמודדות עם המאה ה-21 שהיא המאה של התקשורת. כיום הדבר החשוב ביותר שבית הספר צריך לעשות הוא להכין את הילדים להתמודדות במאה שלנו להיות אזרחים טובים ולדעת להסתדר בעולם מורכב זה.
עדינה , רעננה  |  23.01.11
52.
תנו לי כיתה ואחרי שנה הן יהיו תלמידים למופת
עשיתי זאת בתיכון בכיתה יב שהגיעו לבחינות בגרות באלקטרוניקה עם ידע אפסי , כולם עברו את הבגרות בהצלחה מירבית עשיתי זאת בכיתה א וב ללמד ילדים חשבון , בסוף כיתה ב ידעו חשבון של סוף כיתה ו התנאי היחידי - כל הזכויות לניהול הכיתה רק שלי ולאף אחד אין את הזכות לקבוע מה כן ומה לא , מה לומדים ומה לא , איך לומדים ואיך לא לומדים הורים יש להם זכות ביקור פעם בחודש בכיתה , כל יום הורה אחר , לא בא , בזמן לא נכוס , מגיע בשעה 9 בבוקר לכיתה , מאחר מפסיד את המקום שלו כהורה לחודש
לא עוד  |  22.01.11
51.
הוראה-מקצוע לא קל ושוחק
להיות מורה זו לא פשרה כמו שכתבה לי סטודנטית בקורס המתייחס לעולמו של המורה. יש מורים הרואים בהוראה שליחות ואפילו אמנות לשמה. אבל יש מורים רבים רבים שמגיעים למערכת מתוך פשרה-ברירת מחדל, מאחר ולא יכולים להגשים חלומות אחרים הדורשים תנאי קבלה גבוהים.זה לא סוד שתנאיי הקבלה למכללות להוראה אינם גבוהים ואפשר לומר שכמעט כל אחד ואחת יכולים להתקבל ללא דרישות מיוחדות. פרופ' אהרוני עם כל הכבוד בא מהאקדמיה אחרי שנים רבות של הוראה ואין לו כנראה את המגע, את יכולת לדבר בגובה העיניים עם תלמידים,שהאינטראקציה עימם שונה לחלוטין מאשר עם סטודנטים למתמטיקה המנסים להבין בדחילו ורחימו את טיילור, לגראנג' וקושי... ואמר פרופ' לי שולמן שעמד בראש אגודת החינוך האמריקאית בשנות השמונים, בראיון עם גל אוחובסקי,בעת ביקורו בארץ: "אני יכול להשוות את עבודתו של המורה רק לעבודתו של רופא בחדר מיון בעת אסון טבע וגם אז הרופא לא לבד..." והוא מתכוון לבדידותו של המורה בכיתה, הנאלץ להתמודד עם הטרוגניות שלא לדבר עם בעיות משמעת. את היכולות האלו לא רוכשים במכללות ובודאי שלא באקדמיה-כנראה נולדים עם זה
אבי גייסט , השרון  |  21.01.11
לכל התגובות