אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היום צפוי זיכוי בדין המשמעתי למרידור ושביט צילומים: טל שחר אוראל כהן

היום צפוי זיכוי בדין המשמעתי למרידור ושביט

חברי ההרכב שדנו בעניינם מאשימים זה את זה בהדלפת ההכרעה ודורשים בדיקת פוליגרף, אבל רמזים על עמדותיהם ניתנו כבר בדיון הסיכומים באוגוסט

30.01.2011, 08:57 | ענת רואה

השר דן מרידור ועו"ד אילן שביט צפויים להתייצב היום אחר הצהריים בלשכת עורכי הדין, בכדי לשמוע רשמית את מה ששמעו וקראו כבר בשבוע שעבר בכלי התקשורת: בית הדין המשמעתי החליט לזכות אותם בדעת רוב של שניים נגד אחד מהאישום שהוגש נגדם בעקבות הסכם שכר הטרחה בינם לבין ארקדי גאידמק ובו דרשו ממנו לשלם להם 5 מיליון דולר אם יצליחו למנוע הגשת כתב אישום נגדו.

ב־13 בדצמבר 2010 פרסם "כלכליסט" כי שני חברי ההרכב, אבי אודיז ויונה חייר, אוחזים בעמדות הפוכות: אודיז נטה להרשיע את השניים, חייר נטתה לזכותם. ההכרעה נותרה בידיו של ראש ההרכב, עו"ד ציון אמיר, שבאותו שלב התלבט.

בשבוע שעבר דווח כי התלבטותו של אמיר הסתיימה, והוא סבור שיש לזכות את השניים. ההדלפה גררה חילופי האשמות בין חברי ההרכב, לרבות דרישת אחד מהם כי כל השלושה יעברו בדיקת פוליגרף.

בדיקה שערך "כלכליסט" מעלה כי רמזים בוטים על עמדותיהם של חברי ההרכב עלו כבר בדיון הסיכומים שנערך ב־30 באוגוסט 2010. הדיון התנהל בצורה שונה מדיון סיכומים בבית המשפט, וחברי ההרכב הביעו את דעתם ושאלו שאלות שונות במהלכו.

לפי הסכם שכר הטרחה בגינו הוגשה הקובלנה, דרשו מרידור ושביט מגאידמק, כי תמורת יצוגו בשימוע בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים הוא ישלם להם 600 אלף דולר, וכן בונוס בסך 5 מיליון דולר במידה והשימוע יוביל להחלטה שלא להגיש נגדו כתב אישום. הסכם שכר טרחה כזה מנוגד לכאורה לסעיף 84 לחוק לשכת עורכי הדין הקובע כי "לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט".

בדיון הסיכומים רמז אודיז מספר פעמים על עמדתו לפיה יש להרשיע את השניים, כשהדף את טענתו של עו"ד צבי אגמון בשמו של מרידור, לפיה ההליך הפלילי מתחיל רק בשלב הגשת כתב אישום לבית המשפט. "תגיד לי מה עמדתך לגבי סיטואציה בה מפכ"ל משטרה לשעבר פתח משרד עורכי דין, והוא עושה הסכם עם אדם שנעצר, נותן לו להבין שהוא יכול לשחרר אותו ואומר לו 'אם אתה משתחרר תשלם לי 100 אלף דולר'".

אודיז אמר עוד בדיון: "התוצאה של שימוע ושל משפט חד הם: להסיר מעל החשוד או הנאשם את האיום הפלילי".

ציון אמיר, לעומתו, סירב לקבל את הטענה, ואמר כי לא בכל מקרה שמסוכלת האפשרות של הגשת כתב אישום, ניתן להתייחס לתוצאה כ"תוצאת משפט": לדבריו, עשוי להיות מקרה שלא יוגש כתב אישום כי "הבניין נשרף בפרקליטות, התיק הלך לאיבוד". אמיר תהה עוד "אתה רוצה להגיד לי שהתובע בעפולה, כשאני בא לתאם שימוע אצלו בלשכה תביעות בעפולה, אז הוא בית משפט?".

יונה חייר אמרה בדיון הסיכומים: "השאלה אם משפט כולל או לא כולל (שימוע) - אפשר לפרש את זה ככה ואפשר לפרש את זה אחרת". חייר תהתה אם צריך למסור את ההנחייה לציבור עורכי הדין לפיה אסור לדרוש שכר טרחה מותנה בעבור שימוע "במסגרת קובלנה משמעתית שמוגשת, לטענתכם, בפעם הראשונה".

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
מתי מתחיל הליך פלילי
נשיא המדינה חיים הרצוג חנן את בכירי השב"כ אף ללא חקירה נגדם. בית המשפט העליון אשר את פעולת הנשיא. התוצאה היא ששנקבע כי אדם יכול להיות עברין אף ללא קביעה של בית משפט ואף ללא הגשת כתב אישום. אם יש עברין, יש עברה. אם יש עברה שנבדקת ויש עברין - כיצד לומר שטרם החל הליך פלילי? ראוי היה ש/יקבעו שזאת עברה ואם זאת פעם ראשונה שענין כזה נדון בלשכה - שיתחשבו בכך בעונש. כך אמורים לעשות בבתי משפט. הלא אי אפשר לטעון שאם מי מהשניים יורשע, תפגע הכנסתו או יאבד מקור מחייתו. שניהם מסודרים ויהיו מסודרים גם בעתיד. ושיהיה להם בהצלחה.
אנוש  |  30.01.11
1.
שימוע הוא הליך מינהלי בפני הרשות המבצעת
שימוע הוא הליך מינהלי בפני הרשות המבצעת (הפרקליטות) ןמדהים כמה זמן שפכו את דמם של מרידור ושביט. בעניינים מינהליים מותר להתנות שכ"ט בתוצאות. אין הבדל בין זה ובין מו"מ עם שלטונות המס המאיימים בתביעה משטית פלילית אם לא תיושב דרישת מס. הדבר נעשה יום יום, אלא שכאן, תחושת "עבד כי ימלוך" גברה והחליטו להעמידם לדין משמעתי. מיותר.
לשעבר  |  30.01.11