בישראל חוששים מזליגת המשבר במצרים לרחובות ירדן

מתיחות דרוכה נרשמה אתמול ברחובות ירדן ובצמרת בית המלוכה על רקע האירועים במצרים - בעיקר מכיוון שהנשיא מובארק הוא המשענת הפוליטית הכמעט יחידה של ירדן. ביום שישי האחרון, שכונה "יום הזעם" במצרים, יצאו המתפללים מן המסגדים להפגנות תמיכה בהמונים המצרים. עם זאת, לא היו אירועים אלימים, ומנגנוני הביטחון הירדניים נחשבים כיעילים ושולטים במצב.

הקריאות בהפגנות בירדן נועדו בעיקר להבעת סולידריות עם העם המצרי. עיתונאים מעמאן מסרו כי היו גם קריאות להחליף את הממשלה - אך לא את המלך. כמו במשטרים ערביים שמרנים אחרים, גם בית המלוכה ההאשמי נחשב כמי ששולט במידה ניכרת גם בכלכלה ובעסקים בירדן.

באחד הראיונות בתחנת הטלוויזיה אל־ג'זירה נשאל פרשן מהמפרץ האם השלטון בירדן יציב. "היום אי אפשר לומר על אף שלטון ערבי שהוא יציב", אמר הפרשן, "רק לפני שבוע אמרנו כולנו שהשלטון במצרים יציב, ולפני שלושה שבועות אמרנו שהשלטון בתוניסיה יציב, ותראו מה קרה".

המלך עבדאללה השני (49) שולט זה 12 שנים שלטון יציב למדי. אוכלוסיית ירדן, המונה כ־6 מיליון איש, מורכבת ברובה מתושבים ממוצא פלסטיני, וקלטה בשנים האחרונות כמיליון גולים עיראקים. כלכלתה הרעועה למדי התבססה על יצוא נרחב של מוצרי חקלאות ומזון לעיראק ולנסיכויות המפרץ.

אין אופוזיציה פלסטינית

עם התמוטטות המשטר בתוניסיה דאגה ממשלת ארה"ב להעניק לירדן סיוע מיידי של 100 מיליון דולר, והממשלה בעמאן הודיעה על סובסידיה למצרכי היסוד, כדי שמחירם לא יעלה בעקבות ההתייקרות בעולם. ההכנסה הממוצעת לנפש בירדן היא כ־6,000 דולר בשנה, ושיעורי האבטלה עומדים על כ־16%.

בראש הגורמים האופוזיציוניים בירדן עומדים החוגים האסלאמיים הרדיקליים, שרבים מאנשיהם הם ממוצא פלסטיני. אין בירדן אופוזיציה רצינית של פלסטינים העוינים את השלטון הירדני, אם כי לאחרונה היו תקריות אלימות בין אוהדי קבוצת הכדורגל של מחנה הפליטים אל־ווחדאת, שרובם ככולם פלסטינים, ובין אוהדי קבוצת אל־פייסלי שרובם ממוצא ירדני.

בדומה לישראל ומצרים, לירדן ולישראל הסכם QIZ המעניק תנאים של אזור סחר חופשי לכמה אזורים בירדן. ההסכם נחתם כבר בשלהי שנת 1997 והיווה טריגר משמעותי לחיזוק יחסי הסחר בין המדינות.

בישראל חוששים מזליגת המשבר במצרים גם לירדן. הגם שירדן מדינה קטנה יותר ממצרים, היצוא הישראלי אליה מתקיים בהיקפים גדולים יותר מאשר למצרים. והסתכם בשנת 2010 ב־184 מיליון דולר לאחר ירידה של 20% לעומת שנת 2009 - כך עולה מנתוני מכון היצוא. סך כל היקף הסחר בין ישראל לירדן (יצוא ויבוא) עמד על 278 מיליון דולר בשנת 2010.

לפי נתוני מכון היצוא, במדינה פועלים קצת יותר מ־1,000 יצואנים ישראלים, בעיקר בתחומי המתכות והיצוא החקלאי. מפעלים ישראלים גם מייבאים סחורה מירדן בהיקף של כ־100 מיליון דולר בשנה - ובעיקר בתחומי הפלסטיק והגומי.

מלבד יצואנים ויבואנים, כמה חברות ישראליות מתחום הטקסטיל בעיקר העבירו בשנים האחרונות חלקים נכבדים מהייצור שלהן לירדן, בשל עלויות הייצור הזולות.