לקראת בחירות בלשכת עורכי הדין: תקפתם עורך דין? תתכוננו למאסר ממושך

לשכת עורכי הדין יוזמת תיקון לחוק שאם יתקבל, יהפוך את כל עורכי הדין בישראל לבעלי מעמד של "עובדי ציבור" במובן זה שמי שיתקוף אותם בקשר למילוי תפקידם ייענש בחומרה ויהיה צפוי לעונש של עד חמש שנות מאסר לעומת עד שנתיים מאסר בלבד למי שמורשע בתקיפה רגילה.

איומים על עורכי דין משפטנים על הכוונת שני תובעים, שי ניצן וניסים מרום, קיבלו לאחרונה איומים על חייהם ומכוניתו של עו"ד מאיר בר־מוחא מולכדה. עורכי דין טוענים כי משפטנים כבר אינם מחוץ לתחום הפגיעה. השופט דן ארבל סבור שבמקרים אלו יש לתת עונש מקסימלי לעבריין כדי להרתיע מפני הרמת יד על סמלי המדינה משה גורלי, 25 תגובותלכתבה המלאה

לפי נוסח הצעת החוק שהונח אתמול על שולחן הכנסת, בסעיף 382א לחוק העונשין שכותרתו היא "תקיפת עובד ציבור", ייכתב כי "לעניין סעיף קטן זה ייראו עורך דין או עובד סוציאלי כעובד הציבור, או כמי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין... ובלבד שהתקיפה קשורה למילוי תפקידו כעורך דין או למילוי תפקידו כעובד סוציאלי".

בתחילת השבוע פורסמה ב"כלכליסט" כתבה על תופעת האלימות המתגברת כלפי עורכי דין ושופטים, שבה נכתב בין היתר כי שני תובעים מהפרקליטות קיבלו לאחרונה איומים על חייהם. עם זאת, מבדיקה שערך "כלכליסט" עולה כי מקרים אלה גם כך נכנסים לגדר הענישה המחמירה, היות שהגדרת עובדי הציבור הקיימת כוללת בתוכה גם את הפרקליטים בפרקליטות שמייצגים את המדינה והציבור במשפטים פליליים או בהליכים אחרים.

מכך עולה שלשכת עורכי הדין מבקשת למעשה להעניק את המעמד המיוחד לכל יתר עורכי הדין, ובהם סנגורים של נאשמים בהליכים פליליים, וגם אלפי עורכי דין העוסקים בתחום האזרחי ומטפלים בסכסוכים פרטיים בין אנשים או חברות. משכך, לא ברור מדוע מעמדם של עורכי הדין צריך להיות שונה מזה של בנקאים, רואי חשבון או בעלי מקצועות אחרים המעניקים שירותים לציבור ועשויים לסבול מגילויי אלימות.

לפי הצעת החוק, לצד עורכי הדין, גם עובדים סוציאליים יזכו להגנה. עם זאת, בדיקת "כלכליסט" העלתה כי כבר לפני חודש וחצי, בדצמבר 2010, הוגשה הצעת חוק לפיה מי שיתקוף עובדים סוציאליים בזמן עבודתם יהיה צפוי לעונש של עד 5 שנות מאסר.

הצעת החוק הוגשה בנוסף למצב שכבר קיים כיום, על פיו רוב העובדים הסוציאליים ממילא נחשבים כעובדי ציבור, שכן רובם מועסקים כעובדי מדינה או כנותני שירותים לרשויות מקומיות, מה שלכאורה כולל אותם בהגדרת החוק כמי שממלאים עבודה ציבורית.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי החוק מייחד עבירה נפרדת של תקיפת אדם שהוא עובד ציבור או ממלא חובה או תפקיד או מספק שירות מטעם גוף המספק שירות לציבור, וזאת כשהתקיפה היא בקשר לחובתו או לתפקידו של הנתקף. לפי ההצעה, ציבור עורכי הדין, על מגזריו השונים, מתפקד כמייצג מערכת שלטון החוק ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה. "התופעה הגוברת של תקיפת עורכי דין על רקע ובקשר לתפקידם עלולה להוביל לפגיעה באינטרס הציבורי שבשמירה על שלטון החוק ויציבותו", נכתב בדברי ההסבר. "מטרת הצעת החוק הנה להבטיח אפוא כי עורכי הדין ועובדים סוציאליים יוכלו לבצע תפקידם ללא חשש או איום בתקיפה פיזית".

לשכת עורכי הדין בתגובה: "ההצעה המקורית של לשכת עורכי הדין כללה גם את הרופאים, אולם אז התברר שההגנה על רופאים ומורים הוסדרה זה מכבר בחקיקה. לא כל עורכי הדין הם משפטנים בשירות המדינה, וזוכים להגנה כעובדי ציבור. עריכת דין ועבודה סוציאלית הם מקצועות מיוחדים, המהווים חלק חשוב מהשירות לאזרח בחברה דמוקרטית, ואסור שהם יהיו מאוימים. לפיכך, עליהם להיות מוגנים כעובדי ציבור".