שעת המבחן של בשאר אל־אסד

יוזמות באינטרנט וברשתות החברתיות בסוריה, שמאורגנות על ידי ארגונים אופוזיציוניים בחו"ל ופעילים מתוך המדינה - תוך הישענות על גלי ההצלחה של המהפכות העממיות בתוניסיה ובמצרים - קוראות בימים האחרונים לארגן "יום זעם" ביום שישי הקרוב.

נשיא סוריה בשאר אל־אסד אינו מתייחס להודעות האחרונות בקלות ראש. כבר אחרי נפילת המשטר של בן עלי בתוניסיה, דווח כי אסד כינס את כל ראשי הביטחון במדינה לישיבת חירום חריגה. בה התקבלה החלטה להסיר את

פרשנות רוביני: המזרח התיכון משתעל והעולם חוטף שפעת "שלושה מתוך חמשת המיתונים העולמיים האחרונים הגיעו בעקבות זעזוע גיאו-פוליטי במזרח התיכון שהוביל לעליית מחירי הנפט" נוריאל רוביני, תגובה אחתלכתבה המלאה

צלחות הלוויין בגגות הבתים כדי לצמצם את החשיפה להפגנות העממיות ברחובות תוניס וקהיר, שנשקפות בעיקר משידורי רשת אל־ג'זירה.

כמו כן, הוחלט לתגבר את פעילות הסוכנים החשאיים בשווקים, במסגדים ובבתי הקפה כדי לעמוד על הלך הרוח בציבור. בסוף השבוע שעבר היו דיווחים גם על הגבלת הגישה לאינטרנט, ובעיקר לרשתות החברתיות.

מעבר לכך, הנשיא הסורי פרסם שורה של החלטות כלכליות שנועדו לשפר את תנאי המחיה, של הסורים ובכלל זה העלאת השכר באמצעות "תוספת חימום", הקמת קרן תמיכה ממשלתית מיוחדת בשווי 250 מיליון דולר עבור הנזקקים וכן היענות לתביעות השכר של פועלי נמל טרטוס. אסד גם הורה לפטר דמויות הנתפסות בציבור כמושחתות.

צילום: אי פי אי

השאלה המרכזית היא האם התסריט התוניסאי והמצרי ישים גם לגבי סוריה. מבחינה כלכלית התשובה חיובית. למשק הסורי בעיות מבניות והתסכול של הצעיר הסורי אינו שונה מזה של הצעיר המצרי. כמו כן, תופעות של שלטון מיעוט, שחיתות, נפוטיזם, אבטלה ודיכוי חירויות הפרט אינן זרות לסוריה.

אסד מיהר השבוע בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" להרחיק עצמו מהתסריט הזה כשטען שהתרחקותו מארה"ב וגילו הצעיר מסייעים לתדמיתו. ייתכן כי מה שבאמת מסייע לו הוא הזיכרון שנצרב בלב הסורים ב־1982 כשמחאה על רקע פוליטי דוכאה באכזריות.

לזכותו של אסד ייאמר כי בשנים האחרונות יזם שורה של רפורמות כלכליות. אסד פתח בורסה לניירות ערך, המשיך את תהליך ההפרטה, ופתח את המשק להשקעות זרות.

עם זאת, חרף הישגים מסוימים, שיעור האבטלה בסוריה עדיין גבוה - כ־9% לפי נתונים רשמיים, וכ־18% לפי נתונים לא רשמיים. העוני בסוריה החריף בשנים האחרונות. לפי הנתונים העדכניים ביותר, משנת 2008, קרוב ל־13% מ־22 מיליון הסורים חיים בתנאי עוני קיצוני ומשתכרים פחות מ־2 דולרים ביום. העוני הקשה מורגש בעיקר בפריפריה, שם מתבססים בעיקר על חקלאות.

למעשה, המשק הסורי נשען על הכנסות הנפט. חרף העובדה שבעשור האחרון חלה ירידה בתפוקת הנפט במדינה, המחירים הגבוהים בשנה שעברה עשו טוב לאוצר הסורי. התפוקה בשנה שעברה עמדה על כ־386 אלף חביות ביום, לעומת שיא של 650 אלף ביום במהלך שנות התשעים. במקביל, מגזר התיירות רשם בשנה שעברה הצלחה גדולה, עם הכנסות של כ־8 מיליארד דולר בשנה. 

עליית המחירים בעולם לא פסחה גם על סוריה, וקצב האינפלציה במדינה עמד ב־2010 על כ־6%. בדומה לישראל, מחירי הדיור בסוריה השתוללו בשנים האחרונות. באזורים מסוימים, שפעם היו נחלת מגזר הביניים והיום הפכו לאזורי פאר, מחיר למטר יכול להגיע ל־200 אלף דולר. מחירי הנדל"ן הגואים הובילו לכך שלמעשה 50% מתושבי דמשק חיים בבתים שנבנו באורח לא חוקי. כל ניסיון להרוס בתים אלה בעבר נתקל באינתיפאדות מקומיות ולכן השלטונות בוחרים להעלים עין מהתופעה.

הנתונים הכלכליים בסוריה מראים כי פוטנציאל הנפיצות קיים. אולם מעבר לכך, יש להביא בחשבון את אחיזת אגרוף הברזל של השלטון והעובדה שסוריה, בניגוד למצרים ותוניסיה, שסועה על רקע עדתי. אי לכך, לצבא הסורי יהיה קל יותר לדכא מהומות אפשריות באש חיה מיד עם תחילתן כדי להשיג הכרעה מהירה.