"הנדסה אופטית היא הביוטכנולוגיה של העתיד"

"הנדסה אופטית היא הדיסציפלינה של העתיד. בדיוק כמו שבעבר לא היה שום מוסד אקדמי שלימד ביוטכנולוגיה, אלא רק ביולוגיה, או כמו שלא היו בעבר הרחוק מוסדות שלימדו מדעי המחשב אלא רק מתמטיקה, כך כמעט אין היום מוסדות שמלמדים הנדסה אופטית. אבל לא לאורך זמן: מה שקרה לביוטכנולוגיה ולמדעי המחשב יקרה לדעתי גם להנדסה האופטית. נוצרת כאן דיסציפלינה חדשה על רקע ביקוש עז מהתעשייה. הנדסה אופטית היא הביוטכנולוגיה של העתיד". כך מסביר ד"ר אלי רז מאורט בראודה מה הביא את המכללה האקדמית להנדסה בכרמיאל לפתוח השנה מסלול לימודים ייעודי בתחום ההנדסה האלקטרונית, בתמיכת התעשייה המקומית. רז, ראש התוכנית, הוא פיזיקאי במקצועו שעשה את הדוקטורט שלו בטכניון ועבד שנים ארוכות בנאסא.

רכיבים אופטיים אפשר למצוא כמעט בכל מערכת מתקדמת בתעשייה. הם משמשים לקליטת אותות ועיבודם ומרכיבים מערכות בקרה ומשוב, מערכות תקשורת, מערכות חישה מרחוק, מערכות רפואיות ומערכות ביטחוניות. לפחות ארבעה מגזרים בתעשייה ישמחו לקלוט לשורותיהם בוגרי תואר בהנדסה אופטית. לדברי חיים רוסו, סמנכ"ל בכיר בחברת אלביט מערכות, מדובר בתעשיות ביטחוניות, תעשיות של ציוד רפואי, ציוד תקשורת ובקרת איכות, ובעתיד גם בתחום האנרגיה.

תזמון המהפכה האלקטרואופטית

חברת אלביט מערכות סייעה בפיתוח תוכנית הלימודים החדשה ומלווה אותה. "משום מה נוצרה בארץ, ואפילו ברוב העולם, סיטואציה אקדמית שבמסגרתה לא מכשירים סטודנטים באופן ייעודי למקצוע ההנדסה האופטית", אומר רוסו, "אלא מכשירים פיזיקאים או מהנדסי אלקטרוניקה להיות אנשי אלקטרואופטיקה טובים. זה יוצר מצב שהשוק חסום על ידי מספר המהנדסים שיש בתחום וזו ממש תקרת זכוכית.

"לפני עשר שנים, בהייפ הגדול של עולם ההייטק, היתה ציפייה שתחום האופטיקה יפרוץ. זה לא קרה, אף שהיה בשוק הרבה מאוד כסף, והסיבה היתה המחסור במהנדסים. בדיעבד אפשר היום להגיד שהיה לנו מזל גדול שזה לא קרה, כיוון שהבועה התפוצצה, אבל אני חושב שאנחנו לא נמצאים במצב דומה היום. בשנת 2000 זה כנראה היה מוקדם מדי. היום אנחנו בשלים יותר למהפכה האלקטרואופטית, והיא תגיע. השאלה היא איך מתכוננים לזה, ויהיה חבל מאוד אם נעמוד במצב שלא נוכל לספק את הסחורה רק בגלל מגבלות כוח אדם".

אופטיקה זה לא רק עדשות

אלאופ מקבוצת אלביט, המתמחה בפיתוח וייצור מערכות אלקטרו אופטיות ליישומים ביטחוניים, היא דוגמה מצוינת למערכת ש־1,500 עובדיה מתמחים רק במוצרים אלקטרואופטיים. "לא קל לנו למצוא אנשים חדשים, ואנחנו קולטים בצמא כל בוגר מוכשר של התחום", ממשיך רוסו. "מכיוון שהצרכים גדולים אנחנו מוצאים היום פתרונות לא אופטימליים ומכשירים את העובדים שלנו בעצמנו, אבל זה לוקח לא מעט זמן ועולה הרבה כסף".

לדברי רז, באורט בראודה זיהו את הצורך בתעשייה והחליטו שמדובר בנישה פרוצה שכדאי למכללה להיכנס אליה. עד עכשיו המוסד היחיד שהכשיר בוגרים לתואר ראשון הנדסי בלימודי אופטיקה היה מכון לב בירושלים, שם לומדים רק גברים דתיים. "התוכנית מכשירה מהנדסים אופטיים שתהיה להם לא רק הבנה בסיסית אלא גם יכולת לפתח מוצרים חדשים וניסיון יישומי".

11 סטודנטים ענו על הדרישות (5 יח"ל מתמטיקה בציון 75 לפחות או 4 יח"ל בציון 90, 5 יח"ל פיזיקה בציון 70 לפחות וציון מינימלי של 550 בפסיכומטרי), והחלו ללמוד במסלול השנה. רז מאמין שמדובר ברתיעה מובנת מתואר חדש. "כשאומרים אופטיקה אנשים חושבים בעיקר על עדשות, אבל יש היבטים רחבים של הנדסה אופטית שהציבור כלל לא מודע להם, כמו הנושא של מכשור רפואי, העברת מצלמות דרך קפסולות בגוף. אופטיקה היא לא רק תכנון של עדשות, יש לה המון היבטים. בתעשיות הביטחוניות מהנדסים בעלי ידע אופטי הם מצרך מבוקש, וכך גם בתחום התקשורת. אני חושב שלבוגרים של התוכנית לא תהיה בעיה להתקבל לעבודה, ובשכר גבוה, וזה התמריץ העיקרי של סטודנטים.

"אם נסתכל היום על מודעות דרושים נראה מפעלים שמנסים לאתר מהנדס מכונות, חשמל או פיזיקה עם ידע באופטיקה, ואני מאמין שברגע שהאקדמיה תייצר מספיק בוגרים עם הכשרה אופטית נראה גם את מודעות הדרושים משתנות וגידול דרמטי במספר המוסדות האקדמיים שפותחים תוכנית ייעודיות להכשרת בוגרים בתחום".

נדמה שעל הצורך בתוכנית לימודים מתמחה בתחום של אלקטרואופטיקה יש הסכמה רחבה בתעשייה. אלא שהאתגר העיקרי הוא לשכנע גם את הסטודנטים. "אני חושש שסטודנטים יעדיפו תואר בהנדסת חשמל ואחרי זה לקבל הכשרה במקום העבודה על פני הכשרה ייעודית בלימודים, פשוט כי זה עדיין נחשב יותר", אומר בכיר בתעשייה.

אלי רז: "נכון שדרוש שינוי מחשבתי בעניין הזה. אני מקווה שסטודנטים יבינו את היתרונות של התוכנית המשלבת בין הידע האקדמי והמעשי, ובהמשך גם היוקרה תעלה".