אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"ל אלביט הדמיה: "פלאזה סנטרס מחויבת לכל הפרויקטים בהודו" צילום: אוראל כהן

מנכ"ל אלביט הדמיה: "פלאזה סנטרס מחויבת לכל הפרויקטים בהודו"

החברה שבשליטת מוטי זיסר דיווחה על מכירת כ־70% מפרויקט נדל"ן בפונה. המנכ"ל רן שטרקמן: "מבחינתנו, בהודו, השמים הם הגבול"

22.02.2011, 08:56 | ענת ציפקין

קבוצת אלביט הדמיהרואה בהודו, שבה היא פועלת באמצעות החברה־הבת פלאזה סנטרס (62%), את אחד ממנועי הצמיחה העיקריים שלה. אתמול עדכנה אלביט הדמיה שבשליטת מוטי זיסר כי השלב הראשון של פרויקט הנדל"ן מטריקס 1 שבעיר פונה מתקדם בהתאם לתכנון, וכי הוא צפוי להיפתח ברבעון הרביעי של השנה. עוד עדכנה החברה שעד כה נמכרו במסגרת המכירה המוקדמת כ־70% מהשטחים המיועדים למכירה. "פלאזה סנטרס מחויבת לכל הפרויקטים שלה בהודו", אמר ל"כלכליסט" רן שטרקמן, מנכ"ל משותף באלביט הדמיה ומנכ"ל פלאזה סנטרס.

"ההצלחה שלנו בהודו תהיה גדולה יותר מאשר במזרח אירופה, כי יש בהודו פוטנציאל אדיר. שיעור צמיחת התמ"ג לא צפוי ליפול בשנים הקרובות מ־9%, והמעמד הבינוני במדינה רק הולך וצומח. יש בהודו דרישה אדירה לנדל"ן למגורים ולמסחר, ומבחינתנו, בהודו, השמים הם הגבול" אומר שטרקמן.

לדברי שטרקמן, הקבוצה החליטה אסטרטגית להתמקד ב־2012–2011 בהרחבת פעילות הנדל"ן בארה"ב ובהודו, ולעבור לפעילות חלקית בלבד במזרח אירופה, בהתאם לתנאי השוק. "פעילות הנדל"ן בהודו צפויה להניב שיעורי צמיחה ורווחיות גבוהים", אמר שטרקמן.

פלאזה סנטרס פעילה בארבעה פרויקטים מרכזיים בתחום הנדל"ן למגורים והנדל"ן המניב בהודו. השנה היא צפויה לפתוח בעיר פונה את בניין המשרדים הראשון ואת המרכז המסחרי הראשון שלה - קורגון פארק, וכן היא צפויה להתחיל לשווק דירות שהיא בונה בבנגאלור. עוד עולה מהדיווח כי סך עלויות הפיתוח הצפויות לבנין הראשון במטריקס 1 עומדות על כ־23.5 מיליון דולר. בהתבסס על ממוצע המכירות הנוכחי וההכנסות הצפויות מהחניון התת־קרקעי, שווי הבניין בהשלמתו צפוי להיות כ־36.5 מיליון דולר, והרווח הצפוי לפני מסים עומד על כ־13 מיליון דולר.

בתגובה לפרסומים ב"כלכליסט" מדצמבר 2010 שבהם נאמר כי אלביט הדמיה החליטה לוותר על פעילותה בהודו בתחום הרפואי ובתחום המחלבות, שטרקמן אומר כי בקבוצה החליטו לעכב רק את סדרת הפרויקטים שבהם "טרם הושקע הון", הוא מדגיש.

"ראינו הרבה שחקנים ישראלים שנוטשים את הודו בגלל בעיות בירוקרטיות ורגולטוריות שונות שנתקלו בהן", אמר שטרקמן. "עבורנו, בעיות אלה הן לא יותר מאשר מוזיקת רקע. אנחנו עובדי צווארון כחול, ומכתתים את רגלינו בשטח ככל שצריך. היינו חלוצים במזרח אירופה ואנחנו חלוצים גם בהודו. כשנכנסו להודו ראינו בדיוק את אותם דברים שראינו בתחילת דרכנו במזרח אירופה, כך שעכשיו אנחנו מתחילים להטמיע את מה שלמדנו ב־5–4 השנים האחרונות בהודו. הרי גם במזרח אירופה התחלנו להצליח רק אחרי כמה שנים טובות שפעלנו שם. נמשיך להתקדם במהירות בהודו בכל הזירות, וסבלנות היא מילת המפתח כאן".

תגיות