אמהות עובדות בחו"ל: המדינה מחוקקת, הבוסים מתגמשים

הניסיון לעודד תעסוקת נשים בישראל הביא לשלל פתרונות של מעונות וצהרונים מסובסדים ופרטיים. אלא ששעות העבודה, במיוחד למי שמעוניינת לפתח קריירה, הן כבר הרבה מעבר לארבע אחר הצהריים - הגבול העליון של רוב המעונות.

וכך, השאלה מה לעשות עם הילדים בשעות אחר הצהריים הפכה לבעיה של ממש עבור מי שמבקשת לשלב הורות וקריירה. בעוד שבישראל מנסים בעיקר למצוא פתרונות לילדים שיתאימו ליום העבודה, לדוגמה גן שפועל עד השעה שבע בערב, באירופה הבינו מזמן כי הפתרון צריך לבוא מהכיוון ההפוך: התאמת שוק העבודה לצורכי ההורים. שורת חוקים שנחקקו בפרלמנטים בולטים באירופה בעשור האחרון יצרה מציאות של חוזי עבודה גמישים יותר, שמאפשרים גם עבודה מהבית.

גמישות הפכה לברירת המחדל ביחסי עובד־מעביד במדינות רבות באירופה. החוקים מחייבים את המעסיקים להשיב בחיוב לבקשה להקטנת היקף המשרה או לשינוי שעות ההתחלה והסיום. מעסיקים המסרבים להעניק את ההקלות לעובדים העומדים בתנאי החוק מחויבים לנמק את סירובם, ולפעמים אף לעמוד לדין.

בארה"ב, לעומת זאת, הפתרון הרווח למצוקתן של האמהות העובדות הוא הארכת שעות העבודה במשפחתונים כדי שהאמהות יישארו יותר במשרד.

ארה"ב: משפחתונים בשיטת "עד הלקוח האחרון"

לצד רשת מפותחת של משפחתונים פרטיים המנוהלים ברובם בבתי היוזמים, פרוסים ברחבי ארה"ב אלפי מרכזי טיפול ממשלתיים או פדרליים. שתי האופציות נועדו לשרת משפחות שבהן שני בני הזוג מעוניינים לצאת לעבודה.

לפי משרד העבודה האמריקאי, שעות הפעילות של מרכזי הטיפול המוסדיים משתנות ממדינה למדינה, אך רובם פתוחים לפחות 12 שעות ביום. הסידור מאפשר להורים להתמודד עם שעות עבודה ארוכות. ברוב המרכזים הפדרליים ישנו כלל ולפיו אסור למקום להיסגר עד שאוספים את אחרון הילדים. בלשכה מדווחים כי מספר המשפחתונים למטרות רווח עולה בהתמדה בשנים האחרונות. במקביל, ניכרת צמיחה גם ברשתות המסובסדות, כמו תוכנית Head Start של משרד הרווחה.

הולנד: המדינה שהתאהבה ברעיון המשרה החלקית

ממשלת הולנד חוקקה בשנים האחרונות סדרת חוקים לעידוד עבודה במשרה חלקית. בשנת 2000 נחקק במדינה "חוק התאמת שעות העבודה" המאפשר לכל העובדים להגדיל או להקטין את מספר שעות העבודה שלהם. המעסיק רשאי לסרב לבקשה לעבוד במשרה חלקית רק אם היא גורמת לקשיים מהותיים למקום העבודה, למשל אם אין אפשרות למצוא מחליף לשעות שהעובד מבקש להפחית.

לפי סקר שערך ה־European Union Labour Force בשנת 2006, שיעור העובדים במשרה חלקית בהולנד מכלל המועסקים הוא הגבוה ביותר בקרב מדינות האיחוד האירופי ועומד על 46.2%. שיעור המשרות החלקיות גבוה במיוחד בקרב הנשים: כ־75% מהמועסקות בהולנד באותה שנה עבדו במשרה חלקית.

פינלנד: קצבאות למי שמקטין את היקף המשרה

חוק חוזי העבודה הפיני מקנה לעובדים במדינה את הזכות לצאת ל"חופשה חלקית": להקטין את מספר שעות העבודה היומיות לצורך טיפול בילד. זכאים להסדר זה הורים שיש להם ותק של 12 חודשים לפחות אצל אותו מעסיק ושילדיהם טרם חגגו יום הולדת שנתיים. שני ההורים רשאים לנצל הסדר זה, אך בתנאי שהשעות החופשיות של שניהם אינן חופפות.

מ־2003, חלק מההורים המממשים את זכותם לעבור למשרה חלקית זכאים גם לקצבה חודשית של כ־70 יורו מהמדינה. ככלל, זכאים לקצבה הורים שעובדים עד 30 שעות בשבוע, כל עוד גיל הילד הקטן הוא פחות משלוש שנים. קבוצה נוספת הזכאית לקצבה היא הורים לילדים הנמצאים בשנתיים הראשונות של בית הספר.

אוסטריה: "חופשת לידה פעילה" עד שהילד חוגג שבע

לפי חוק "המשרה החלקית להורים" שנחקק באוסטריה ב־2004, להורים יש זכות לעבוד במשרה חלקית או בשעות גמישות עד ליום הולדתו השביעי של הילד, ולאחר מכן שמורה להם הזכות לחזור לעבוד במשרה מלאה.

הזכות לעבור למשרה חלקית מוקנית למי שעובדים במקומות עבודה בינוניים ומעלה, המעסיקים יותר מ־20 עובדים, ורק למי שעבדו אצל אותו מעסיק לפחות שלוש שנים רצופות לפני שביקשו את ההפחתה בהיקף המשרה. הורים שאינם עונים על תנאים אלו יכולים לבקש ממעסיקיהם הפחתה של מספר שעות העבודה עד ליום הולדתו הרביעי של הילד. בשני המקרים חלות הגבלות על האפשרות הנתונה למעסיקים לפטר את ההורה עד ליום הולדתו הרביעי של הילד.

בריטניה: עבוד ככל יכולתך, המשרה כבר תתגמש

המדיניות הממשלתית בבריטניה לעידוד עבודה במסגרות גמישות מקבלת ביטוי בולט בחקיקה. חוק הזכויות בתעסוקה מ־2002 מקנה לעובדים זכות לבקש מהמעסיק שעות עבודה גמישות (Right to Request). החוק נוגע לשינויים קבועים בלבד בשעות העבודה ומופנה לגברים ולנשים כאחד. הגמישות בעבודה יכולה לבוא לידי ביטוי בעבודה במשרה חלקית; עבודה בשעות גמישות; פיצול של משרה אחת בין כמה עובדים; עבודה במשרה מלאה בתקופות לימודים וחופשה ללא תשלום במועדי החופשות של בתי הספר.

לפי החוק, המעביד חייב לשקול את בקשת העובד ורשאי לסרב לה אם אישורה כרוך בפגיעה של ממש בעסק ואין אפשרות לגייס עובדים נוספים. אם המעביד מסרב לבקשה, רשאי העובד לערער בבית הדין לעבודה.

הנתונים נאספו מדו"ח המחקר של הכנסת, דו"חות של ארגון ה-OECD ומשרד העבודה האמריקאי.