סרבני פינוי-בינוי תמיד ירוויחו

במסגרת שתי החלטות שונות שניתנו לאחרונה, יצרו בתי המשפט מצב ייחודי שבו כדאי לדיירים לסרב לפרויקט פינוי־בינוי - בבחינת "החוטא יוצא נשכר". מדובר בתביעות נזיקין של מאות אלפי שקלים שהוגשו נגד דיירים שהתנגדו לביצוע פרויקט פינוי־בינוי, לאחר ששאר הדיירים הסכימו לביצועו. אולם, מההחלטות עולה כי גם במקרה שבו הסרבנים הפסידו בתביעה, ניתנת להם האפשרות להתחרט והם אפילו יכולים לקבל הוצאות משפט.

מדובר בשתי תביעות המתבססות על חוק פינוי ובינוי (פיצויים) התשס"ו־2006. בהתאם לחוק, במקרה שבו בעל דירה מתנגד מטעמים בלתי סבירים לחתום על עסקת פינוי־בינוי, למרות רוב מיוחס של דיירים שהסכים לכך, ניתן יהיה להגיש נגדו תביעת נזיקין. במקרה הראשון (ת"א 28839־02־10 גואטה נ' בר נתן ואח') הוגשה תביעה בהיקף של כמיליון שקל נגד דיירים שסירבו לחתום על עסקת פינוי־בינוי. לאחר מאבק ארוך הגיעו הצדדים להסכמה, ולפיה הדיירים הסרבנים יחתמו על הסכם בתמורה לדחיית התביעה נגדם, ואילו בית המשפט יידרש רק לגובה ההוצאות שמגיעות לנתבעים.

פינוי-בינוי | צילום: שאול גולן

התובעת טענה כי אין לפסוק כלל הוצאות לטובת הדיירים הסרבנים, שכן הוכח שהתביעה היתה לגיטימית וכי השיגה את מטרתה. עוד נטען כי אלמלא התעקשות הדיירים הסרבנים, שממנה חזרו, לא היה כל צורך להגיש את התביעה. אולם, השופטת רחל ערקובי פסקה לטובת בני הזוג הסרבנים הוצאות בסכום של כ־170 אלף שקל ונימקה זאת בכך ש"הכלל הידוע הוא שצד אשר זכה במשפט זכאי לקבלת הוצאותיו", ומאחר שהתביעה נדחתה - הנתבעים הם שזכו. כעת נשאלות השאלות: מיהו באמת הצד הזוכה? האם הסכמה לדחיית התביעה מכיוון שהנתבעים הסכימו סוף סוף לקבל את דרישת רוב הדיירים היא אכן בגדר ניצחון של הנתבעים?

גם אם התובעים ינצחו, הם צפויים לגלות כי מדובר בניצחון פירוס. במקרה השני (ת"א 28736־02־10 אנוך ואח' נ' נבט) הוגשה תביעה של 870 אלף שקל נגד הדיירת האחרונה שסירבה לפרויקט. השופט עודד מאור חייב את הנתבעת בתשלום 681 אלף שקל לתובעים ובהוצאות סמליות של 7,500 שקל בלבד. אלא שבסופו של פסק הדין נכתב המשפט הבא: "מובן שפסק הדין לא יבוצע ויבוטל, אם הנתבעת תחתום על מסמכי הפרויקט או שהצדדים יגיעו להסדר אחר". נוצר מצב אבסורדי: מצד אחד, בית המשפט מקבל את התביעה תוך קביעה כי מדובר בסירוב בלתי ענייני, אולם מצד שני פסק הדין ניתן לביטול בדיעבד על ידי הדייר הסרבן - אפילו מבלי לשלם הוצאות.

התוצאה האופרטיבית של פסקי הדין היא כי שכנים התובעים דיירים סרבנים יימצאו בסוג של מלכוד, שכן ידם של הסרבנים תמיד תהיה על העליונה. במקרה הראשון הסכימו הדיירים הסרבנים לחתום רק לאחר שהוגשו התביעות נגדם, אולם בסוף הם שזכו בהוצאות המשפט. במקרה השני, אף שפסק דין קבע שמדובר בסירוב בלתי סביר, עדיין קיימת לסרבן האופציה להסכים, והוא אפילו לא יצטרך לשלם הוצאות.

הכותב הוא מייסד משרד עו"ד איתמר כהן ושות', המתמחה בתחום הליטיגציה המסחרית ובנדל"ן