המהפכה הסלולרית שעוד לא נקלטה

טלפון סלולרי ללא מגע

הטלפון ילמד להרגיש אתכם

בשנים האחרונות אנו מוצפים בטכנולוגיות המשפרות את שליטתנו במכונות המשחק שלנו. כך למשל במקרה של ה־Kinect, הלהיט של מיקרוסופט שנעזר במצלמה מיוחדת כדי לתפוס את תנועותיו של השחקן ולתרגמן לפעולות על המסך. גם ה־Wii של נינטנדו וה־Move של סוני נעזרו בחיישנים מיוחדים שמתווכים בין תנועות גוף להתקדמות המשחק.

כל זה טוב ויפה כשמדובר במשחקים, שבהם הגוף כולו, או חלקו, נע. אך כאשר משתמשים בטלפון הסלולרי לביצוע פעולות אנרגטיות פחות, כדוגמת גלישה באינטרנט או הקלדה, עדיין יש כמה שיפורים טכנולוגיים הדרושים כדי להפוך את הפעילות מול המכשיר לנוחה יותר.

בגזרת המכשירים הניידים נעשה ניסיון לשלב את זיהוי תנועות האדם כדי לשלוט במכשיר. הסטארט-אפ הישראלי XTR הציג בתערוכת הסלולר שנערכה לאחרונה בברצלונה טכנולוגיה שפותחה בשיתוף יצרנית השבבים TI, שבאמצעותה אפשר לנופף מול מצלמת מכשיר הטלפון והוא, בתגובה, יתרגם את התנועות לפעולות כמו בחירה בתפריט, זום אין וזום אאוט או תזוזה במשחקים. חברות ישראליות נוספות הפועלות בתחום הן EyeSight ו־Camspace, לצד חברות זרות כדוגמת GestureTek.

שליטה בקינקט באמצעות מכשיר ווינדוס פון. קבלת המשוב מהטלפון הסלולרי הופכת חשובה יותר

גם בתחום ההקלדה יש עוד מקום רב לחידושים. מסכי המגע הפכו את השליטה בתכונות הטלפון הסלולרי לקלה יותר - לא עוד נבירה בתפריטים ארוכים ולחיצה אינסופית על אפשרות ה"הגדל" כדי לצפות בגרסה גדולה יותר של תמונה, אלא שימוש באצבע אחת או שתיים כדי לבצע פעולות הקשורות לשליטה והכנסת מידע למכשיר. אך דבר אחד עדיין חסר: משוב. מסכי המגע אינם מספקים כיום תחושה אמיתית של הקשה על מקלדת, כזו שתאפשר להקליד על המסך בצורה עיוורת.

בשנים האחרונות החלו חלק מיצרני הטלפונים לשלב במכשירים שלהם טכנולוגיה בשם HAPTIC - מצע של חיישנים וסלילים המונח מתחת למסך המגע ורוטט על פי הוראה, ובכך מעניק למשתמש משוב על פעילותו. אפקט המשוב המתקבל מהמסך יכול לשמש לא רק לציון הקלדה מוצלחת אלא גם כאמצעי המאפשר "להרגיש" אלמנטים אחרים הקשורים לתוכן המועבר באמצעות הטלפון הסלולרי. למשל, העברת האצבע על מפה של גוגל תאפשר לחוש מידע טופוגרפי, כדוגמת הרים וגאיות, על ידי עוצמת רטט משתנה.

קבלת המשוב מהמכשיר הנייד הופכת לחשובה עוד יותר כאשר נותנים את הדעת לתפקידו הגדל והולך של הטלפון הסלולרי ביחס למכשירים אחרים. בתערוכת ברצלונה הציגה Screenovate הישראלית את הפיתוח שלה, ההופך את מסך הטלוויזיה לזרוע התצוגה של הטלפון הסלולרי - לא זו בלבד שמשחק שמריצים בטלפון הסלולרי מוקרן על מסך הטלוויזיה הגדול, אלא שהטלפון הסלולרי הופך לאמצעי השליטה במשחק; למשל, אם מטים את המכשיר על צדו מורים לדמות שבמשחק לפנות לאותו צד. שימוש שכזה במכשיר הנייד מנתק את עיניו של המשתמש מהמכשיר, אך מותיר את ידיו צמודות אליו. במצב של שליטה "עיוורת" שכזו, טכנולוגיה המעניקה משוב הנקלט בידיו של המשתמש היא הכרחית. גם מיקרוסופט הציגה טכנולוגיה דומה, המאפשרת למכשיר טלפון בעל מערכת ההפעלה ווינדוס פון 7 לשמש כבקר תנועה, הפועל בשילוב עם הקינקט.

אפליקציות ירוצו בכל מכשיר

מערכות ההפעלה יתמזגו

מחשוב ענן הוא נושא שכבר דובר עד זרא בשנים האחרונות, אך אין להמעיט בחשיבותו: מדובר בשינוי התפיסה המהותי ביותר שחוו התעשיות הטכנולוגיות בעשרות השנים האחרונות, אולי מאז שהחל השימוש ברשת האינטרנט הלא-צבאית.

הקונספט של מחשוב הענן נשמע פשוט - גישה למידע המאוחסן על שרתים, במקום לאחסנו במחשב האישי - אך הוא מביא עמו שינוי עצום, שמצטרף לעלייה הגוברת בגלישה סלולרית ובחיבור לאינטרנט הנייד. השימוש במודל הענן לא יעצור בצריכת מדיה ממיקום מרוחק. כיום אפשר להקים ספקית תקשורת קטנה המציעה שירותי שיחות והודעות על גבי האינטרנט הנייח והנייד, תוך שימוש בטכנולוגיות ענן, בלי לרכוש תדרים ובלי להוציא סכומי עתק על הטמנת כבלים בקרקע או הצבת אנטנות. את כל שירותי התקשורת אפשר לנהל באמצעות תוכנה שתקצה ללקוחות רוחב פס מסוים, ובאמצעות הסכמים עם ספקיות תקשורת אחרות תאפשר ללקוחות גם לתקשר עם כל העולם.

אל מחשוב הענן תצטרף גם הווירטואליזציה. כיום משמשת הווירטואליזציה בעיקר לאחד כמה סוגי שרתים הפועלים באמצעות מערכות הפעלה שונות לכדי מאגר מחשוב אחיד. שימוש נפוץ אחר הוא להרצת מערכת הפעלה אחת על מחשב אישי המצויד במערכת הפעלה אחרת. אך לאחרונה החלה הווירטואליזציה לזלוג גם לעבר תחומי התקשורת.

ביתן מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל בברצלונה. להריץ אפליקציות ללא תלות במערכת ההפעלה | צילום: בלומברג

ספקית תשתית הווירטואליזציה VMware הציגה כבר לפני שנתיים הדגמה שבה הריצו מהנדסיה את מערכת ההפעלה אנדרואיד על טלפונים מתקדמים של נוקיה, ופתחה בכך דיון מחודש בהפרדה שבין חומרת הטלפונים הסלולריים למערכת ההפעלה שעליהם. אם בעבר היו שני הגורמים הללו אלמנטים בלתי נפרדים, הרי שהשנים האחרונות הביאו לניתוק הקשר הזה - סמסונג, מוטורולה וסוני אריקסון בחרו לנטוש את מערכות ההפעלה שלהן ולהגר לאנדרואיד של גוגל, ונוקיה הודיעה לאחרונה שתשתמש בווינדוס פון של מיקרוסופט.

שימוש בווירטואליזציה יכול להתאים לתקופת הביניים שבה יבחנו היצרניות את התאמת מערכת ההפעלה למכשיר שלהן. בדומה למהפך שחוללה שפת ה-Java במחשב האישי, בכך שאפשרה לכתוב קוד אחיד ולהריצו על מערכות הפעלה שונות, כך שימוש בשכבת וירטואליזציה יכול לאפשר לחברות תקשורת להפיץ ללקוחותיהן יישומים שלא נכתבו מלכתחילה למערכת ההפעלה שבמכשיר שהם מחזיקים. למרות ההתקדמות בכוח המחשוב של הטלפונים הסלולריים, הם עדיין אינם מסוגלים לספק חוויית שימוש על בסיס וירטואליזציה כפי שהם מציעים בשימוש במערכת ההפעלה המקורית שלהם, אך על פי הערכות בשנתיים הקרובות נראה יותר ויותר שימוש בכלי הזה.

קישוריות זורמת בין רשתות

המעבר ייעשה שקוף

כבר שנים שתעשיית הטכנולוגיה חולמת על היום שבו תוכל לצמצם את השימוש בשבבים ייעודיים. כיום רוב מכשירי האלקטרוניקה מכילים מספר גדול יחסית של שבבים, שלכל אחד מהם מטרה משלו: שבב אחד משמש כמנוע הגרפי שמצייר על מסך המכשיר, שבב אחר משמש לתקשורת עם כרטיסי זיכרון המשולבים במכשיר, ועוד ועוד.

"הגביע הקדוש" של יצרני השבבים היה בשני העשורים האחרונים הרדיו הניתן לשינוי בידי תוכנה, SDR (Software Defined Radio). מאחורי השם המפוצץ הזה מסתתר רעיון פשוט יחסית, אך קשה ליישום: מדוע לייעד כל שבב למטרה אחת, כאשר אפשר לכאורה לשנות את ייעודו של שבב לביצוע מטרה מסוימת באמצעות תוכנה שתותקן עליו? הביצוע בשטח מסובך מאוד, כיוון שלמרות התקדמותו המטאורית של כוח המחשוב בעשור האחרון, הוא עדיין אינו מאפשר ביצוע של כל משימות המכשיר באמצעות שבב אחד, ויש לחלק את המעמסה בין כמה שבבים. ובכל זאת, שימוש בתוכנה המסוגלת לשנות בזמן אמיתי חלק מפעילותו של השבב מאפשר, למשל, לשלב בטלפון סלולרי שבב אחד האחראי על תקשורת הרדיו של המכשיר, שהתוכנה שעליו משנה את פרוטוקול הרדיו שבו הוא קולט ומשדר כדי שיוכל להתחבר לרשתות שונות.

אייפון 4 ברשת ורייזון. שבב שהוטמע בו מאפשר מעבר בין רשתות שונות, אך עדיין אינו פעיל | צילום: בלומברג

מה כל זה אומר עבור המשתמש הפשוט? המשך העבודה על SDR אמור להניב טלפונים ומכשירים ניידים אחרים המסוגלים לתמוך ברשתות סלולריות וברשתות מתקדמות אחרות, כך שאפשר יהיה לעבור ביניהן בלי לאבד קישוריות. במכשיר האייפון שהחל להימכר בחברת ורייזון האמריקאית כבר אותר שבב של קוואלקום המסוגל לפעול הן בתדרי CDMA של רשת הסלולר (שבה פועלת ורייזון) והן בתדרי GSM (שבהם פועלות רוב מפעילות הסלולר בעולם, כולל בישראל). אף שתכונת ה"קפיצה בין רשתות" עדיין לא הופעלה באייפון של ורייזון, היא יכולה לסמן עתיד שבו הקישוריות שלנו לרשתות הסלולריות תהיה רציפה, ולא תהיה חשיבות לטכנולוגיה שבה פועלת הרשת ולתדרים המוקצים לה - התוכנה שעל השבב תבצע את ההתאמות הנדרשות כדי להפוך את המהלך לשקוף עבור המשתמש.

האינטרנט של העצמים

חפצים ידווחו על תקלות

"האינטרנט של העצמים" (Internet of Things - IOT) הוא שם כולל להתפתחות שבמסגרתה הקישוריות לאינטרנט משמשת לא רק לפעולות יזומות של משתמשים ליצירת תקשורת ביניהם וצריכת מידע, אלא כרשת תקשורת המאפשרת למספר כמעט בלתי נתפס של מכשירים אלקטרוניים להיות מחוברים לאינטרנט ולבצע פעולות אוטומטיות.

מקררים המסוגלים להזמין בעצמם מוצרי חלב הם אולי סיפור עיתונאי מעניין, ומסגרות תמונות המצוידות ב־WiFi בוודאי משמחות את הסבים והסבתות, אך הפוטנציאל האמיתי של ה־IOT טמון בשילובים סקסיים פחות ובעלי פוטנציאל יעילות גדול יותר. חיבור של עצמים לתקשורת אלחוטית יאפשר שליטה מרוחקת עליהם, אך גם יסייע באיתור תקלות ודיווח עליהן במועד מוקדם ככל האפשר. למעשה כל אביזר שיש לו מטרה מסוימת יכול לבצע אותה כעת ללא צורך בנוכחותו של אדם מפקח.

דלתות המתריעות על ניסיונות פריצה, שעונים המדווחים על מיקומו של ילד שהלך לאיבוד, אביזרי כושר ובריאות המודדים את ביצועי המשתמש ומשדרים אותם בזמן אמיתי למוקד רפואי, תאי גבייה בכניסה לכבישים מהירים וביציאה מהם, מצלמות נישאות על גופם של כבאים ושוטרים - אלה רק דוגמאות ספורות, שחלקן מיושם כבר היום.

החיבור של מכוניות לאינטרנט סלולרי יאפשר תקשורת בין הצרכן לבין מכוניתו וגם בין המכונית למוקד בקרה. חיבור שכזה יאפשר לנהג להדליק את מכוניתו ולווסת את הטמפרטורה בה עוד לפני הכניסה אליה, אך גם יאפשר למוקד הבקרה לקבל דיווח בזמן אמיתי על תקלות במכונית ואפילו לעדכן את הנהג על תקלות שעתידות להתרחש.

גם אגף המולטימדיה ברכב יתעצם, ואף שבשנים האחרונות היו ניסיונות להעביר שידורי טלוויזיה לרכב באמצעות אנטנה לוויינית, בשנים הקרובות יוצעו יותר ויותר פתרונות המתבססים על העברת תקשורת סלולרית או אלחוטית על גבי רשת IP, שיאפשרו לנהג ולנוסעיו לצרוך תכנים ושירותי ניווט ומידע.

השליטה בתוכן עולה לכותרות

הניטרליות תגיע לסלולר

אחד הנושאים המהותיים להתפתחות הטכנולוגיה והשימוש בה בתחום התקשורת הוא ניטרליות הרשת - אותו דיון מתמשך המנסה להגדיר את זכויותיהם של צרכני התקשורת אל מול האינטרסים העסקיים של חברות התקשורת. אלא שהדיון בניטרליות הרשת, המתקיים לצערנו רק מחוץ לישראל, טומן בחובו שאלות קשות ואי־בהירויות רבות לגבי המשך מערכות היחסים בין ספקי תקשורת, ספקי תוכן ושירותים וצרכן הקצה.

התעצמות האינטרנט בשני העשורים האחרונים הולידה שורה של תעשיות משנה המספקות תמיכה בהיקף התעבורה העצום שמייצרים וצורכים אזרחי העולם. חוות שרתים אימתניות מאחסנות, מקבלות ושולחות מידע, ורשתות אחרות אחראיות על הפצת התוכן של ספקי התוכן לגולשים.

גולש האינטרנט עלול להתייחס לניטרליות הרשת כאל דיון שיקבע אם תוכן מסוים יהיה זמין לו או חסום עבורו, משיקולים כלכליים או פוליטיים. אך מתחת לפני השטח התמונה סבוכה בהרבה, ומערכות היחסים בין ספקיות התקשורת, ספקי התוכן והחברות המשרתות את שניהם אמורות להיבחן מחדש.

כל שינוי שהוא בעקרונות ניטרליות הרשת יתגלגל בסופו של דבר על הצרכן, הן באיכות השירות שיקבל, הן בתכנים שיהיו זמינים לו והן בתשלום שייגבה ממנו עבור צריכת השירותים הללו. הנטייה של רשות התקשורת הפדרלית בארה"ב להוציא את רשתות הסלולר מהדיון רק מגדילה את אי־הוודאות בנושא; הטיעון המרכזי בהחלטה הזו הוא שרשתות הסלולר מהוות תשתית חדשה יחסית, ולפיכך ראויות להקלות מסוימות. בעוד כמה שנים, כאשר יהיה ברור שתשתית זו היא התשתית המרכזית, אולי תתעורר הרשות בארה"ב ותבין כי שגתה, אך אז יהיה קשה מאוד לסלול שביל זהב חדש שיתחשב בצרכיהם של הצרכנים, ספקי התקשורת וספקי התוכן.