הבדלי תרבות: האמריקאי מעדיף קרנות מנייתיות והישראלי - קרנות אג"ח

תעשיית קרנות הנאמנות בישראל אמנם גדלה בשנתיים האחרונות בצורה מרשימה, אך היא עדיין קטנה ונמצאת בחיתוליה. בתוך כמה חודשים, לפי החקיקה המתוכננת, צפויות להיכנס לישראל קרנות נאמנות זרות, וזו הזדמנות לשפוך מעט אור על המתרחש בתעשיית קרנות הנאמנות בארה"ב.

לפי מחקר שפרסם לאחרונה איגוד הקרנות האמריקאי ICI, כ־44% ממשקי הבית בארה"ב משקיעים בקרנות נאמנות (Mutual Funds) ובקרנות סל (ETF's). קרנות הנאמנות מנהלות 11.8 טריליון דולר וקרנות הסל כטריליון נוסף. שליש מהמשקיעים בתעשייה הם מתחת לגיל 35, מה שיכול אולי להעיד כי החינוך האמריקאי מעודד כניסה לשוק ההון כבר בגיל צעיר.

ככל שרמת ההכנסה גבוהה יותר, כך גוברת הנטייה להחזיק בקרנות נאמנות. כך למשל, המשכורת השנתית הממוצעת של כלל תושבי ארה"ב ב־2009 עמדה על 66 אלף דולר, בעוד שהשכר הממוצע של אלו המשקיעים בקרנות היה גבוה יותר - 96 אלף דולר. 81% מהמשתכרים יותר מ־200 אלף דולר בשנה משקיעים בקרנות, אך רק 10% מבין בעלי שכר שנתי שנמוך מ־25 אלף דולר.

אמון הצרכנים

מכאן, שתעשיית הקרנות בארה"ב מזוהה יותר עם המעמד הבינוני־גבוה, זאת בעוד שהתפיסה של שוק ההון בישראל שונה, ולפיה ללקוחות בעלי הכנסה גבוהה יש פתרונות איכותיים יותר לניהול ההשקעות - למשל, תיק השקעות אישי.

מידת שביעות רצונם של המשקיעים מהקרנות - או אם תרצו, "מדד אמון הצרכנים" בתעשייה - ירד בעשור האחרון מ־84% בעלי דעה חיובית בשנת 2000 ל־67% ב־2010.

אין ספק שהתשואה הירודה שסיפקו שוק המניות וקרנות הנאמנות המנייתיות בעשור האחרון, ובעיקר הטראומה של שנת המשבר 2008, פגעו באמון המשקיעים.

עם זאת, את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מקרנות הנאמנות שלהם הביעו דווקא משקיעים אשר הגדירו את עצמם כלוקחי סיכון גבוה (73%). משקיעים ברמות סיכון נמוכות הביעו שביעות רצון נמוכה יותר (53%).

מקומו של היועץ

כ־32% ממחזיקי הקרנות הצעירים, בני פחות מ־35, מגדירים את עצמם כבעלי מוכנות להשקעה בסיכון גבוה. זאת לעומת 40% מבני 35–49, וכ־16% בלבד מבני 65 ומעלה. בישראל, המגמה דומה, ומשקיעים בני גיל זה מעדיפים אפיקים מסוכנים פחות, כמו קרנות כספיות או אג"ח מדינה.

עם זאת, במבט כולל נראה שקיימים יותר פערי תפיסה מאשר קווי דמיון בין התעשיה בארה"ב לזו הישראלית. ציבור המשקיעים בארה"ב מחזיק לרוב בקרנות נאמנות מנייתיות, והישראלי מחזיק בעיקר בקרנות האג"חיות.

נתון נוסף, שאינו תואם את הלך הרוח בישראל, הוא ש־6% בלבד מהמשקיעים בארה"ב ציינו את המשפחה והחברים כגורם משפיע בגיבוש דעתם על תעשיית הקרנות. 1% בלבד הודו כי הם ניזונים מהתקשורת, 41% טענו כי הנתון החשוב ביותר להם הם ביצועי הקרנות, 12% ציינו את ניסיונם עם חברת הקרנות, 10% ציינו את תנודות שוק המניות ו־19% הזכירו את יועץ ההשקעות כגורם מרכזי בגיבוש הדעה.

כמחצית ממחזיקי הקרנות העידו על עצמם כמקבלי שירותי ייעוץ. מתוכם, רוב מוחלט של כ־78% ציינו כי עמדו בקשר הדדי עם יועץ ההשקעות בשנה האחרונה. כ־13% טענו כי פנו מיוזמתם ליועץ, בעוד שהוא לא יזם אף פנייה.

השורה התחתונה: נתוני תעשיית הקרנות בארה"ב חושפים הרגלי השקעה שונים מהשוק בישראל: 73% מהמשקיעים האמריקאים מגדירים עצמם כחובבי סיכון, הקרנות הפופולריות ביותר הן המנייתיות, והרוב המוחלט שומר על קשר רצוף עם היועץ בבנק.

צבי סטפק הוא יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי במיטב. רוני אפטר הוא מנהל קשרי היועצים