אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השופט במחלוקת מגיע לבג"ץ

השופט במחלוקת מגיע לבג"ץ

השופט הפלילי דן מור הועבר לעסוק רק בתיקים אזרחיים לאחר התבטאויותיו החריפות נגד המערכת. השבוע הוגשה עתירה לבג"ץ המבקשת להחזיר תיק פלילי לדיון אצל מור

10.03.2011, 08:37 | מארק שון

עתירה שהוגשה ביום ראשון האחרון הניחה על שולחנם של שופטי בג"ץ את הסוגיה של השופט השנוי במחלוקת מבית השלום בתל אביב, דן מור. השופט הפלילי לשעבר נחשב לסדין האדום של הפרקליטות, לאחר שהעביר ביקורת חריפה על שופטים בערכאות גבוהות ממנו ועל רשויות האכיפה והמשפט. בספטמבר האחרון הפכה ערכאת הערעור בביהמ"ש המחוזי בתל אביב את פסק הדין של מור, שבו זיכה את יעקב מרדינגר, מבעלי חברת הצורפים ולשעבר מבעלי חברת הפרסום ראובני פרידן, מעבירות זיוף ומרמה נגד רשויות מס הכנסה. שופטי המחוזי הרשיעו את מרדינגר והחזירו את התיק לבימ"ש השלום לצורך גזר הדין. באוקטובר החליטה נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, זיוה הדסי־הרמן, כי מור לא יהיה השופט שיישב בתיק, אף שהוא דן בתיק בערכאה הראשונה. התיק הועבר לדיון אצל השופטת יעל פרדלסקי. "היום שומע השופט מור תיקים בתחום האזרחי, לפי סידור העבודה שנקבע לו", כתבה הדסי־הרמן בהחלטה הקצרה.

בעתירה האמורה לבג"ץ טוען פרופ' קנת מן, בשמו של מרדינגר, כי לנשיאה הדסי־הרמן לא היתה סמכות להורות על שינוי ההרכב ועל ההחלטה להתבטל. "העובדה שדווקא בעניינם, בניגוד לנאשמים אחרים, ייגזר העונש בידי מותב חדש", נכתב בעתירה, "היא תוצאה שרירותית שאין להשלים עמה, ויש בה כדי לפגוע בזכותם להליך ראוי והוגן".

השופט דן מור השופט דן מור השופט דן מור

פרופ' מן מדגיש שהוא אינו נכנס לשיקוליה הפנימיים של המערכת, ומציין כי "יש להניח כי סידור העבודה החדש בכללותו הוא יעיל והגיוני, ומשרת את צורכיה של המערכת. העותרים אינם מבקשים מבית המשפט להתערב בסידור עבודה זה או לשנותו". למרות ההסברים בעתירה, ששופט חדש יצטרך ללמוד את כל הראיות בתיק מהתחלה, ברור שהרצון להתייצב דווקא מול השופט מור, מקורו גם באפיונו של שופט זה.

מור נתפס כחשדני כלפי גופי החקירה והפרקליטויות. בהכרעת הדין בעניין מרדינגר, שבה מור זיכה אותו מכל העבירות, חזר השופט כמה פעמים על הביקורת. הוא התייחס לחקירות של אחד הנאשמים בתיק, אבן שלמה. עורכי דינו של זה ניסו לטעון כי הזכויות הבסיסיות של אבן נפגעו במהלך החקירה, כי לא הוזהר שדבריו יירשמו ולא יודע על זכותו לשמור על זכות השתיקה, ובהמשך כי לא הוצע לו להתייעץ עם עורך דין. הפרקליטות טענה מנגד כי לא היה מדובר בחקירה ממש.

"הטענה כי אין מדובר בחקירה - תמוהה", כתב השופט בסגנונו המיוחד. "חקירה היא הליך של תחקור החשוד. במילון אבן שושן מוגדרת חקירה כ'בדיקה, דרישה, גביית עדות'… במקרה זה לא מדובר היה בשיחת חולין". לאחר דיון ארוך בנושא, ציין: "טרחתי לדון בסוגיה זו בפירוט כ'קול קורא' לחוקרים להימנע מהליכי חקירה כאלה, ולפרקליטים - להבין כי מסמך שכזה אינו ראיה קבילה, משהושגה תוך פגיעה בזכותו של הנאשם להליך הוגן". בניגוד אולי לסברה המקובלת, אמירות מסוג זה נגד הרשויות הן חריגות יחסית בנוף המשפטי בישראל.

מקרים דומים ויחס חשדני של הפרקליטויות הכלכליות כלפי מור הביאו, כפי הנראה, את נשיאת בימ"ש השלום להחליט לפני כמה חודשים שהיא מעבירה את השופט מור לדון בתיקים אזרחיים בלבד.

ייתכן שהנשיאה רצתה למנוע חזרה של אחד המקרים החריגים והפחות נעימים במערכת בתי המשפט, שבו העביר השופט מור ביקורת על ערכאת הערעור במחוזי בתל אביב, ושופטי המחוזי החזירו באותה הלשון. מדובר בתיק של חברת י.א.מ שירותי אבטחה וניקיון ושלמה לוי. מור זיכה אותם בספטמבר 2007 מעבירות של העלמת מס; הערעור על פסק דינו התקבל, ובית המשפט המחוזי הרשיע אותם במאי 2008. התיק חזר למור לגזר דין, והוא ניצל את המעמד כדי להעביר ביקורת על שופטי המחוזי במסגרת גזר הדין. "עיינתי היטב בפסק דינה של ערכאת הערעור, ולא זו בלבד שלא שוכנעתי באשמת הנאשמים, אלא אף נתחזקה דעתי כי לא היתה כל אשמה במעשיהם...", כתב השופט בגזר הדין, והתייחס בהמשך להערתה של נשיאת המחוזי דבורה ברלינר נגדו: "גם אם נאלץ אני לכוף ראשי מול תוכחת כבוד השופטת, תמהני אם קיימה ערכאת הערעור בהערות אלה אותו קנה מידה של 'צמצום ואיפוק', כדרישתה מהערכאה הדיונית".

ביוני 2009, כשגם גזר הדין עצמו חזר לערכאת הערעור שברלינר היתה חלק ממנה, היא לא יכלה להתאפק. "ההיררכיה בין הערכאות היא חלק מובנה משיטת המשפט הישראלית", כתבה הנשיאה. "ההתרסה בפסק דינו של בית משפט קמא (השלום - מ"ש) נגד קבלת הערעור על ידי ערכאת הערעור, לא זו בלבד שאינה חלק אינטגרלי מהדיון בגזר הדין, אלא שהיא מיותרת, בוטה ואינה ראויה".

כעת בג"ץ ייאלץ להכניס את הראש הירושלמי הבריא יחסית שלו לסכסוך התל אביבי בין השופט מור, הנשיאה שאחראית עליו הדסי־הרמן, ונשיאת ביהמ"ש המחוזי ברלינר. מבתי המשפט התקבלה התגובה הבאה: "מאחר שמדובר בתיק תלוי ועומד, נבצר מעמנו להגיב לדברים".

תגיות

13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
שופטים חייבים לעמוד תחת ביקורת מקצועית חיצונית. עירעור על פסק דין זה במתכונתו היום אינו הפתרון
חבל שיש רק צדיק אחד בין השופטים .הציבור הסובל ממערכת המשפט דורש שמערכת המשפט תעמוד תחת ביקורת שיפוטית חיצונית, בעלת סמכויות לפטר שופטים בלתי מקצועים שפוסקים החלטות שמבישות את מערכת המשפט, ומעמידים את יתר השופטים באור של שותפים לגיבוי בלתי ראוי לאותם שופטים.
אזרח  |  13.03.11
10.
נמאס מהפרת החוק וציפצוף על זכויות אדם מצד גופי האכיפה!
הן הפרקליטות והן משטרת ישראל מתנהגים כגופים פרטיים ועצמאיים שמטרתם היחידה הינה הרשאת נאשמים תוך התעלמות מעובדות והסתרת ראיות. כגוף של המדינה תפקידם אינו אמור להיות להרשיע עבריינים, אלא לעשות משפט צדק. להאשים רק כאשר יש ראיות לכאורה וכו'. נראה כי יש צורך לעשות סדר במערכת האכיפה! מן הראוי ששופטים נוספים יעבירו ביקורת על מערכת האכיפה!
בובו  |  13.03.11
9.
עוד הוכחה שאכן הפרקליטות מנהלת את המדינה באופן פשיסטי.
הינה עוד הוכחה חייה כי אנו כפופים לשלטון טוטאליטרי,בפרוש כך,הרי הפרקליטות מנהלת את כל מערכת המשפט בישראל,וזה לא סוד,רק שאין מי שיעז לצאת כנגד זה מחמת מבחן התוצאה.השופט מור רק ניסה למחות על דרכה הלא מוסרית,ולא הוגנת של הפרקליטות והינה התוצאה שלא אחרה לבוא.בושה למדינה שמרשה למערכת המשפט לפגוע באזרחייה בצורה רודנית,על ידי כך שמאפשרת לגוף כמו הפרקליטות לנהוג כפי שהם נוהגים,אין דין ואין דיין,מטילים אימה באופן ברוטאלי,אין הגינות ואין צדק בבתי המשפט בישראל מאחר וקבוצה של ביריונים של ממש, שולטים בכל מערכת המשפט בכוח רב,ומטילים אימה ופחד אפילו בקרב השופטים. והרי דוגמת השופט מור.וכאחד אשר מכיר את המערכת ממאוד מאוד קרוב,אין לי אלא לומר אומללים אזרחי ישראל לנוכח מערכת משפט שכזו.ובזיון של מדינת ישראל.ומי יתן ותבוא המהפכה במהרה.אמן.!!
בני , נהריה  |  12.03.11
לכל התגובות