הפרקליטות: "בין נאמנות לגאידמק לבין מדינת ישראל וחוקיה, בפועלים בחרו בגאידמק"

בבית המשפט המחוזי בתל אביב החל הבוקר (א') שלב ההוכחות במשפטו של ארקדי גאידמק בפרשת פועלים נאמנויות, כחלק מפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים. בתחילת הדיון קרא השופט צבי גורפינקל את החלטתו בעניין בקשת הפרקליטות לתקן את כתב האישום ולהוסיף בו עבירה של שיבוש הליכי משפט כלפי חברת פועלים נאמנויות ומנהלה לשעבר שלמה רכט. גורפינקל החליט להתיר את תיקון כתב האישום ביחס לרכט ולפועלים נאמנויות. זאת לאחר שדחה את טענות הסנגורים ולפיהן הנאשמים לא נחקרו על עבירה זו ולא ניתנה להם הזדמנות להתגונן מפניה בשימועים.

בהמשך הדיון נאם את נאום הפתיחה עורך הדין שרון פרידמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה. פרידמן פתח ואמר: "מדובר בשורה של מצבים כוזבים ובוטים של בכירי המערכת הבנקאית תוך שיתוף פעולה עם "הלקוח מספר אחת" כלשונם, גאידמק, ואיש הקש מטעמו נחום גלמור. החברה הייתה עסוקה מכף רגל ועד ראש בהליך ההסתרה, כששיתפה פעולה עם גאידמק ועם גלמור ולקוחות אחרים כדי להסתיר את גאידמק מכל מי שביקש בעניינו, וכל זיקה בינו לבין כספיו. בין אם מדובר במשטרה, ברשות איסור הלבנת הון ואחרים. מכולם הוא הוסתר, ואנחנו נראה את זה בבית המשפט. כשהחברה לנאמנות הייתה בצומת שבין נאמנות ללקוח שהכניס לה עמלות גבוהות, לבין נאמנות למדינת ישראל ולחוקיה - הבחירה הייתה נאמנות ללקוח". בהמשך אמר: "אל תאמר פועלים שרותי נאמנויות, אמור פועלים שרותי הסתרה".

בהמשך הדיון, עצר השופט גורפינקל את נאום הפתיחה של פרידמן ושאל את התובע מי מבחינת הפרקליטות הם הנאשמים המרכזיים בפרשה, פועלים נאמנויות ובכיריה או הלקוחות גאידמק וגלמור. "את התופעה החמורה אנחנו מייחסים למערכת הבנקאית", השיב פרידמן. "כך גם אני הבנתי", אמר גורפינקל, והחל מנקודה זו החל להתפתח דיון על חלקם של שתי קבוצות הנאשמים הללו. "אתם מתרעמים על הלבנת ההון כלפי המערכת הבנקאית. השאלה היא מה לגבי שני אנשי עסקים, וזה בהנחה והוכחת את כל העובדות. החברה המרומה לכאורה, אמרו בנק, מכרה את עצמה מרצון ולא מהתאבדות. לגבי המערכת הבנקאית מקובל עלי, אבל איזה נזק נגרם בעניין שני אנשי העסקים? יש שני אנשי שרצו לעשות מסחר. מה לא בסדר מבחינת ההליך המסחרי התקין? כשלא נעשתה מרמה כלפי האנשים שרצו למכור את החברה? מה מפריע לכם שהם עשו את המסחר הזה?”, שאל גורפינקל.

פרידמן ענה: "אין לנו טענה על האנשים שרצו לעשות מסחר. הם יודעים שהעסקה לא הייתה יוצאת לפועל אז הם מרמים לגבי זהות הרוכש". "זה עניין של המערכת הבנקאית. אם תוכיח שהיא שיתפה פעולה", אמר גורפינקל והמחיש: "אני רוצה לקנות דירה במנהטן ויש לי 2 מיליון דולר, והבעלים רוצה למכור דירה במנהטן ב-2 מיליון דולר, אבל הוא לא רוצה למכור לי כי אני ישראלי, ואז אני לוקח נוצרי קתולי שיקנה בשבילי. מה אכפת לו כמוכר? האנשים האלה לא ביצעו מעשה שהוא לא מקובל בעולם המסחר".

פרידמן ענה: ומה אם אנחנו היינו מאשימים רק את הבנקאים, הם מיד היו טוענים בקול גדול 'הגנה מן הצדק'”. גורפינקל ענה: "אז אתם משתמשים בהם כדי להרשיע את המערכת הבנקאית?”, פרידמן השיב: “אנחנו לא משתמשים בהם, אנחנו רואים בהם כשותפים מלאים למרמה". גורפינקל העיר לגבי הדיון בנושא בכללותו: "אני שואל שאלות בתום לב, כדי שתהיה לי הבנה מלאה, שלא יחשבו שאני כבר החלטתי".

פרידמן המשיך בנאום הפתיחה וסיכם את עמדתו: "גאידמק רצה לרכוש שירותי הסתרה, והוא קיבל אותה מהמומחים בתחום. זה בדיוק המקרה הקלאסי שדורש דיווח. ושום דבר לא נעשה. אנחנו נבקש לעקור תופעה חמורה שבה מערכת הבנקאית עושה יד אחת עם לקוחות כדי להסתיר את הלקוח ואת הזיקה שלו לכספים".

פרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים נחשפה ב־2005 וכונתה "פועלים בשחור". במסגרתה חקרה היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות חשדות שונים להלבנת הון על ידי אנשי עסקים אמידים מחו"ל, שהעבירו כספים דרך סניף הירקון של בנק הפועלים בתל אביב. גאידמק מואשם בהסתרת פעילות פיננסית בהיקף 650 מיליון שקל. חברת פועלים שירותי נאמנות, יו"ר הדירקטוריון שלה אז ,שלמה רכט, והמנכ"ל לשעבר, חיים שמיר, מואשמים כי פעלו עם גאידמק ומי שנטען כי היה איש קש מטעמו נחום גלמור, כדי לאפשר לחברת הפוספטים של גאידמק, קזפוֹספַט, הפועלת מקזחסטן, לרכוש במרמה את חברת טרמופוסט, ש־20% ממנה היו בבעלות הבנק ההולנדי אמרו בנק (Amro Bank). זאת באמצעות הסתרת זהותו של גאידמק כרוכש החברה וכבעל הכספים ששימשו לרכישתה. לפי כתב האישום, פעולות המרמה נעשו תוך הצגת גלמור כבעליה של קזפוספט, ותוך הצגת 50 מיליון דולר של גאידמק ככספיו של גלמור. עוד נטען כי הצגת הכספים במרמה והסתרת זהותו של גאידמק התאפשרו בשל שיתוף הפעולה מצד החברה לנאמנות של בנק הפועלים ומנהליה, שהתבטא בשורה של מצגים בנקאיים כוזבים לנציגי בעלי המניות של החברה בהולנד.

גאידמק מיוצג בידי עורכי הדין הפרופ' דוד ליבאי, דפנה ליבאי, שלומי בן אריה וויקי פוני. רכט מיוצג בידי עו"ד תימור בלן. חיים שמיר מיוצג על ידי נוית נגב, רונן מנשה וגל הררי גולדמן, חברת פועלים שירותי נאמנות מיוצגת בידי עורך הדין פיני רובין, נחום גלמור מיוצג על ידי עורכי הדין נבות תל צור, ז'ק חן, עינת בן משה ואריאל כפרי. רם לוי מיוצג על ידי עורך הדין מיכה פטמן, וקרן ללום מיוצגת בידי עורכי הדין איתן מעוז ועמית בן ארויה. המדינה מיוצגת בידי עורכי הדין שרון פרידמן, לירן חיים, הילה גבאי וורד שפילמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה.