הירידה בהיקף הרכש של מקורות שחקה את הרווח הנקי של צינורות המזרח התיכון

חברת צינורות המזרח התיכון, המספקת צינורות ביוב, תעשייה והולכת נפט וגז ללקוחות בחו"ל וכן למקורות, עברה לתזרים מזומנים שלילי של 46.8 מיליון שקל בשנת 2010 לעומת תזרים חיובי של 38.3 מיליון שקל בשנת 2009. על פי החברה, התזרים השלילי נבע בעיקר מעלייה בסעיפי המלאי, הלקוחות, החייבים ויתרות החובה.

מכירותיה הכלליות של החברה דווקא עלו בשנת 2010, והסתכמו ב-248.6 מיליון שקל לעומת 242.1 מיליון שקל בשנת 2009, על רקע הצינורות לייצוא, שמכירתם הסתכמה ב-27.9 מיליון שקל בשנה זו. עם זאת, עלות המכר של החברה זינקה ל-210.5 מיליון שקל לעומת 193 מיליון שקל ב-2009 על רקע העלייה בעלויות הפלדה.

אם מסתכלים על הנעשה בסעיף הלקוחות העיקריים של החברה, ניתן להבין כי הירידה בהיקף העסקאות עם מקורות משפיעה על מאזנה בצורה משמעותית. לקוחות החברה מבצעים רכישות באשראי של עד חמישה חודשים, כאשר ימי הלקוחות הממוצעים ראו עלייה משמעותית בשנת 2010 ועמדו על 146. זאת, לעומת 99 ימי אשראי בשנת 2009 ו-74 ימי אשראי בשנת 2008. את העלייה מסבירה החברה בכך שמחזור המכירות בשנת 2010 ירד ויתרת החוב של חברת מקורות עלתה, כאשר זו פרעה את מרבית חובה לאחר תום הרבעון. בנוסף, כותבת החברה ששינוי בתמהיל החייבים הוביל להתארכות ימי האשראי, כאשר החברה רשמה ירידה בהיקף העסקים מקרב הלקוחות המוסדיים, כגון מקורות, ורשמה עלייה בקרב הלקוחות הסיטונאיים ובתי המסחר.

מקורות, הלקוח העיקרי, המהווה כ-33.1% מהכנסות החברה הכוללות, הקטין את הזמנותיו מצינורות המזרח התיכון בשנת 2010 ל-82.6 מיליון שקל, לעומת 112.8 מיליון שקל בשנת 2009. מקורות אף הובילה לעלייה בסעיף הלקוחות, בגובה של 26.5 מיליון שקל, כתוצאה מכך שהחברה שילמה על מוצרים שרכשה במהלך הרבעון הרביעי רק לאחר סיומו. הירידה במקורות גם הובילה לשחיקה בשולי הרווח הגולמי של צינורות המזרח התיכון שעמדו על 15.3% לעומת 20.3% בשנת 2009, עדות למחירים שגובה החברה ממקורות לעומת חברות אחרות עימן היא עושה עסקים. סיבה נוספת לירידה בשולי הרווח הגולמי של החברה היא פרויקט הייצוא שהיה בעל שולי רווח גולמי נמוכים.

החברה אף כותבת כי בשנת 2010 היא החלה לשווק את צינורותיה מחוץ לישראל, בעיקר בארצות הברית, כדי להקטין את התלות במקורות. החברה כותבת כי הירידה בעסקאות עם מקורות נובעת מחילוקי דעות בין חברת המים הממשלתית למשרד האוצר.

סעיף נוסף שמעורר עניין בדו"חות צינורות המזרח התיכון הוא סעיף המלאי, שעלה ל-27.1 מיליון שקל כתוצאה מהצטיידות לקראת פרויקט ייצוא שהכנסותיו נרשמו לאחר סיום הרבעון.

את השנה כולה סיימה החברה עם רווח נקי של 2.1 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 20.1 מיליון שקל בשנת 2009. צבר ההזמנות של החברה הסתכם נכון לסוף 2010 ב-117 מיליון שקל לעומת צבר הזמנות של 104 מיליון שקל בסוף 2009.

קוזי יצחק, ששימש כמנהל משאבי האנוש של החברה ודרור נחום, סמנכ"ל הפיתוח העסקי, הפסיקו לעבוד בחברה בסוף פברואר 2011. בגין הפסקת עבודתו, קיבל יצחק מצנח זהב של 2.2 מיליון שקל, בגין הפסקת יחסי עובדי מעביד, ובסך הכל משך יצחק שכר בעלות של 2.8 מיליון שקל בשנת 2010. דרור מנחם משך שכר בעלות של 1.3 מיליון שקל, כאשר מתוך סכום זה 506 אלף שקל כתוצאה מעזיבתו את החברה. מנכ"ל החברה, איציק מולכו, משך שכר בעלות של 1.2 מיליון שקל, פחות ממחצית מעלות שכרו של קוזי יצחק.