רשות המסים תקועה, והמדינה מפסידה מיליונים

אלף - זה באומדן גס מספר התיקים שרבצו לפתחו של שופט המחוזי בתל אביב מגן אלטוביה, נכון לחודש מאי 2010. השופט שאליו נותבו רוב הערעורים על החלטות רשויות המס בישראל, חש היטב על בשרו את השלכות השיתוק אשר אוחז בימים אלה בפקידי רשות המסים. הפקידים, אשר נאלצו לחזות ברשות הופכת בחודשים האחרונים ליעד מרכזי לחקירות משטרה ולכתבי אישום פליליים, מפחדים כעת לסגור בעצמם הסכמי פשרה עם נישומים. התוצאה הבלתי נמנעת היא עיכוב של חודשים בתיקים ה"מסוכנים" המתנהלים ברשות, וגלגול אחריות לבתי המשפט, הנובע מחשש לסגירת הסכמי פשרה באופן עצמאי.

"התוצאה של התהליכים שמתרחשים ברשות היא שהפקידים מפחדים להגיע לפשרות עם נישומים", מאשר בכיר ברשות בשיחה עם "כלכליסט". "העובדים מפחדים לזוז מילימטר בלי גיבוי משפטי, והתוצאה היא שהתיקים מציפים את בתי המשפט ונתקעים שם".

השופט מגן אלטוביה | צילום: בוצצו בירן

מנסים לפזר את עומס התיקים

בעקבות העומס שהצטבר אצל השופט אלטוביה, החליטה נשיאת המחוזי בתל אביב דבורה ברלינר בחודש מאי האחרון להעביר כ־500 מהתיקים שהתנהלו בפניו להתנהלות בפני השופטים גדעון גינת, חדווה וולצקי ויונה אטדגי. במקביל הועברו כ־45% מערעורי המס למחוז מרכז, שהחל לטפל בערעורים על החלטות של פקידי שומה שמחוץ לתל אביב. ואולם, למרות המאמצים שמשקיעה מערכת המשפט, נראה כי עומס התיקים לא עתיד להשתנות בקרוב, בעיקר בגלל המתרחש ברשות המסים עצמה. "בגלל כל החקירות איבדו ברשות את האומץ המקצועי לקבל החלטות", אומר עו"ד מאיר מזרחי, בכיר לשעבר ברשות אשר משמש כיום כחבר בוועדת המסים בלשכת עורכי הדין, "זה פועל לטובת הנישומים, אבל גם לרעת המדינה".

"כאשר פוגעים בעצמאות שיקול הדעת של פקידי השומה, התוצאה היא שיותר ויותר החלטות שהיו מביאות תועלת למדינה נדחות אל פתחו של בית המשפט", מסכים גם רו"ח גידי בר־זכאי, לשעבר סמנכ"ל ברשות המסים, הנאשם כיום במסגרת "פרשת רשות המסים הראשונה".

"המדינה סובלת מאובדן גבייה של מסים רבים ומהאטה עד כדי חנק של פעולות רבות. אני רואה זאת באותם מקרים שבהם נישומים רוצים להסדיר את המחלוקות שלהם עם הרשות. ברגע שההליך מסתבך או מתעכב, הנטייה ללכת לקראתם פוחתת, אבל הרשות לא תמיד מנצחת בבית המשפט".

חזרה לדימוי הנוקשה והקטנוני של הרשות

כשאנשי רשות המסים נשאלים על נקודת הזמן שהובילה לשינוי הגישה, הם מצביעים על שנת 2007 - מועד פתיחת החקירה הפלילית נגד ג'קי מצא ובכירים נוספים שמונו לתפקיד, כביכול, כתוצאה משוחד.

מאז שהתפוצצה הפרשה מסתובבים עובדי הרשות עם תחושה קשה. "כשאנשי הפרקליטות הכריזו על מדיניות של ביעור שחיתות ברשות, הם היו חייבים לספק את הסחורה בכל מחיר", אומר הבכיר ברשות. לדבריו, כתוצאה מכך נבדקו במסגרת הפרשה "עשרות תיקי מס ועשרות עובדים נחקרו באזהרה, אבל בסוף נשארנו עם כמה מינויים שהיום מתברר שגם הם לא ניתנו כשוחד. מהתיקים עצמם לא יצא כלום, וגם סיפור שוקי ויטה שמואשם בעריכת הסדרי מס לארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי, לא מלמד על הפחתת שומות שלא כדין. זה סיפור של שיקול דעת".

כדי להבין את הנזק שנגרם לרשות, שעליו מדברים בכיריה בעבר ובהווה, צריך להבין את ההתפתחות שעבר כל תחום המסים בישראל. "לפני כעשרים שנה היה למס הכנסה דימוי נוקשה, קטנוני, דווקני", מספר הבכיר העובד ברשות כיום. "התעסקו בעיקר באי־רישום תקבולים מקבלנים ואינסטלטורים ולקחו את זה עד בית המשפט העליון. בהדרגה השתנתה התפיסה, וגויסו רואי חשבון איכותיים שלימודיהם מומנו על ידינו כדי שיבואו אחר כך לעבוד אצלנו. היום, מאז שהחלו החקירות הפליליות, מסתמנת חזרה לדנ"א המקורי".

רו"ח גידי בר זכאי | צילום: בועז אופנהיים

הבכיר מתאר מציאות יומיומית קשה ביותר ברשות: "הקרימינליזציה והפליליזציה שיתקו אותה לגמרי. המפקחים, הרכזים, סגני ופקידי השומה פוחדים להפעיל שיקול דעת גם כשהפשרה מתחייבת, ולא מוכנים לזוז בלי גיבוי משפטי. התוצאות קשות. במקרה הטוב לא עושים כלום בלי אישור של הרפרנט המשפטי. במקרה הגרוע, חוזרים ל'ראש הקטן', לשיטה הדווקנית של שומה לפי מיטב השפיטה, ולא מחפשים הסכמה. בשני המקרים, הסיכוי להגיע לבתי משפט גדול, וזה המצב. בתי המשפט, בעיקר המחוזי בתל אביב, נסתמו בגלל ריבוי התיקים. צריך להבין, כשיש יותר פשרות והסכמים, נכנס יותר כסף והמדינה מרוויחה. אבל כשכולם מעדיפים שבית המשפט יחליט במס השנוי במחלוקת אז התיקים מוקפאים, בית המשפט מוצף והמדינה מפסידה כסף".

מבקשים חוות דעת לכל החלטה

בכיר לשעבר ברשות מתאר נזק נוסף שנגרם כתוצאה מהשתלטות המשפטנים על הליכי השומה: "כיום כולם ברשות מפוחדים ומבועתים ולא מחליטים. לכל החלטה מבקשים חוות דעת של משפטן. זה לוקח חודשים והכל נתקע. בנוסף לכך, המשפטנים עצמם תמיד מחמירים ולוקחים את זה לבית המשפט. המערכת בנויה על הפעלת שיקול דעת מקצועי כלכלי. מי שחושב שהעברת ההחלטות לדרג המשפטנים תביא תועלת כלשהי, פשוט לא מבין על מה הוא מדבר. המשפטנים אינם מתוכנתים מגדר תפקידם לנהל את הפשרות. הם באופן טבעי יעדיפו להתנסות בבית המשפט ולכן יחמירו - זה שהם יחמירו לא אומר שהמדינה מרוויחה. ההפך הוא הנכון. הנישומים ה'רעים' חוגגים. איש אינו מטפל בהם. עד שיגיע הדיון בענייניהם הם כבר ייצאו לפנסיה או יפרקו את החברה".

פרשנות המגזר הציבורי חייב קוד אתי הפרשות האחרונות ברשות המסים ומינהל מקרקעי ישראל מוכיחות שאלה חייבים לאמץ לעצמם סטנדרטים בסיסיים והנחיות שיעוגנו בקוד מחייב איריס שטרק , תגובה אחתלכתבה המלאה

לדעה זו שותף עו"ד אבישי מלכא, לשעבר עוזר היועמ"ש לרשות המסים וכיום שותף במשרד מלכא, ליבוביץ, שער ושות': "אין חולק שכל פרסום של פרשה המטילה האשמות לכאורה בפקידי המס, מביא לחשש מובן ואמיתי מסיום מחלוקות על דרך הפשרה. יש לזכור כי פקיד מס במסגרת הסמכויות אשר ניתנו לו בחוק, מוסמך ואף מחויב לעשות שימוש בשיקול הדעת אשר ניתן, כל עוד עומד הוא במתחם החוק והסבירות. אין עוררין כי סיום חלק לא מבוטל של מחלוקות על דרך הפשרה יכול היה לייתר התדיינויות ארוכות ומייגעות, אשר בסופו של יום מביאות בחלק מהמקרים את הנישום לקריסה כלכלית עד לסיום הליכי המשפט. כך יוצא שייתכן שיתקבל פסק דין המצדד בשומת רשות המס אך אינו בר־גבייה ובר־אכיפה, וזאת בהיעדר יכולת פירעון מהנישום".

עו"ד אבישי מלכא

אחת הבעיות שהתניעו את החשדות לשחיתות היא ההתחככות הבלתי פוסקת של מייצגים עם אנשי הרשות. המייצגים, קובי בן גור למשל, הם רואי חשבון ועורכי הדין שמייצגים את הנישום מול אנשי הרשות. "זו בעיה מובנית", אומר הבכיר, "מדובר באנשים שבדרך כלל יצאו משורותינו לשוק הפרטי. אבל מה זה שונה מיוצאי פרקליטות שהפכו לסנגורים ומתדיינים עם חבריהם לשעבר?".

הבכיר ברשות מסכם: "הנטל עבר אלינו להוכיח שאנחנו לא מושחתים. אבל הבעיה לא רק שלנו. אנחנו גוף שלטוני של המדינה. בדיוק כמו בתי המשפט, הרופאים, המורים. לכן זו גם בעיה של ראש הממשלה ושר האוצר".