תביעות נוספות של הזרע מעכבות את הקמת פארק שרון

עתידו של פארק אריאל שרון לוט בערפל, ימים ספורים לאחר פסיקת בית המשפט העליון, שביטלה את התוכנית להקמת שכונת מגורים בת 10,000 יחידות דיור בלב השטח המיועד לפארק. בית המשפט דחה ביום חמישי האחרון את עתירת חברת הזרע 1939 ומקווה ישראל, ובכך ביטל את תוכנית הבנייה של הזרע להקמת שכונת מגורים בת 10,000 יחידות דיור בבנייה רוויה בשטח, הסמוך לחירייה.

• נור מדיה וגיל טייכמן רוצים לפרסם על הר הזבל של פארק אריאל שרון
• היקף ההשקעה בשלב הראשון בפארק בחירייה: 50 מיליון שקל
  

במקביל נראה כי מימון הפארק, שהיה צפוי להגיע משיווק הקרקעות והבנייה במתחם, מוטל בסימן שאלה. מידע שהגיע לידי "כלכליסט" חושף לראשונה כי העלויות הנדרשות הן 350 מיליון שקל עבור תוכנית הניקוז הנדרשת להקמת מסילת רכבת רביעית בנחל איילון, וכ־500 מיליון שקל עבור פיתוח הפארק, שייפרס על פני תקופה של 5–7 שנים. לפי הערכות, באוצר מנסים לגבש דרך למימון הפרויקט, וחלק מהסכום צפוי להגיע מתורמים ובראשם מרטין וייל מקרן "ברכה".

ממשרד האוצר נמסר כי "אתמול התקבלה החלטת ממשלה על המשך תקצוב פארק אריאל שרון, ולפיה יוקצו 15 מיליון שקל בשנה בחלוקה בין משרדי הגנת הסביבה, האוצר וראש הממשלה. בנוסף הטילה הממשלה על השר להגנת הסביבה לאשר תוכנית פיתוח לפארק, לרבות התייחסות לתקציב הנדרש, בכפוף להסכמת שר האוצר".

8,000 דונם - השטח המיועד להקמת פארק איילון. 1,136 דונם - השטחים להקמת הפארק שמחזיקה הזרע | צילום: אייל שני

תוכנית פארק איילון מייעדת קרקעות בשטח של 8,000 דונם לפארק מטרופוליני שיוקם בין השכונות הדרומיות של תל אביב והספארי, המועצה המקומית אזור והעיר חולון, כביש 4 ושכונת קריית שלום התל אביבית.

בשטח התוכנית נכללים שטחי פארק דרום בתל אביב, אדמות חקלאיות של בית הספר החקלאי מקווה ישראל, מזבלת חירייה שנסגרה וכן שטחים חקלאיים ובהם 1,134 דונם משטחי חוות שלם שמוחזקים על ידי חברת הזרע, ומיועדים להקמת פארק אריאל שרון.

"כעת הוסרה המכשלה העיקרית למימוש פארק איילון, לטובת תושבי אזור המרכז הסובלים ממחסור בפארקים ובשטחים ציבוריים", אמר על פסיקת בית המשפט העליון היועץ המשפטי של עמותת אדם טבע ודין, עו"ד אלי בן ארי. אלא שבמקביל לפסיקה זו מנהלת הזרע כמה תביעות נגד המינהל על זכותה בקרקעות המיועדות להקמת הפארק ועל הפיצוי המגיע לה.

התביעה הוותיקה מבין השתיים הוגשה באוגוסט 2005 לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובה דרשה הזרע להאריך את תוקפו של הסכם הרשאה שנחתם ב־2002 לתכנון שטחים שבבעלותה במתחם המיועד להקמת הפארק. תוקף התוכנית היה לשלוש שנים, והזרע הגישה תוכנית בנייה לשטח לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ב־2004, אך זו מעולם לא נידונה.

בנוסף, בנובמבר 2007 הגישה הזרע תביעה נוספת נגד המינהל, בדרישה לפיצוי של 250 מיליון שקל לפי חוק התכנון והבנייה, המאפשר למי שזכויותיו נפגעו בעקבות תוכנית בניין עיר לתבוע את הגוף הרלבנטי.

להערכת עו"ד בן ארי, ניצחון הזרע בתביעה מ־2005 עלול לפתוח מחדש את ההיבט התכנוני של הפארק, ולאפשר לחברה להגיש תוכנית שתסתור במהותה את פסיקת בית המשפט העליון. לפיכך, באדם טבע ודין הודיעו כי בכוונתם לבקש את מחיקת התביעה של הזרע.

גורם המקורב לנושא סיפר שהמינהל נמנע מלנקוט צעדים משמעותיים נגד הזרע כדי שתפנה את הקרקעות, אף שהחכירה כבר הסתיימה בשנות השמונים. באפריל 2010 שלח ראש המינהל ירון ביבי להזרע מכתב בדרישה שתפנה את השטח, ובאוגוסט 2010 אף הצהירו במינהל על כוונתם להגיש תביעה ל"סילוק יד". אך לדברי אותו גורם, למרות לחצים מצד משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, תביעה זו טרם הוגשה. מהמינהל לא נמסרה תגובה, אך מפולאר השקעות המחזיקה ב־50% מחברת הזרע נמסר: "הוקם צוות משותף לחברת הזרע ולמינהל מקרקעי ישראל, שאמור לדון בעניין ולהגיע להסכמות".

מחברת פארק אריאל שרון נמסר בתגובה: "בחברת הפארק מקדמים בברכה את החלטת בג"ץ שמאשררת את מטרות החברה הפועלת בצורה אינטנסיבית להקמת הפארק המטרופוליני. כבר בחודש מאי הקרוב ייחנך שלב א' של פיתוח הפארק בהתאם לתוכניות שאושרו ע"י דירקטוריון החברה ותיחנך המרפסת המטרופולינית של גוש דן, יוכשרו שבילים להולכי רגל ושבילים לרכיבת אופניים. השלב הבא בפיתוח הפארק הינו הקמת מרכז צפרות ומגוון ביולוגי. במקביל, אנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם המשרד והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן וזוכים לתמיכה מרבית בכל הנוגע לתקצוב הפארק".