"צריך לעשות סינון למורים בתוכנית"

למרות היוזמות היפות של משרד החינוך, עד להרחבת החינוך הפיננסי לכלל שכבות הגיל במערכת, רק חלק קטן מתוך התלמידים יזכו לחשיפה כלשהי לנושא. אחוזים בודדים מהתלמידים זוכים לשעה שבועית אחת, וגם זאת לא לאורך כל שנת הלימודים. היקף שעות הלימוד השנתיות של התוכניות השונות בנושא החינוך הפיננסי במערכת החינוך עומד במקרה הטוב על 30 שעות, ובמקרה הרע על שלוש שעות בלבד.

יש בתי ספר שלא חיכו ליוזמת משרד החינוך וכבר מעבירים לתלמידיהם תכנים פיננסיים במסגרת שיעורי החברה ובמסגרת שיעורי בחירה והעשרה פרטיים במימון הרשות המקומית או ההורים. המהלך, גם אם כוונתו טובה, יוצר חוסר אחידות והיעדר שוויון ברמת התכנים המועברים לשכבות הגיל השונות.

"כדי לפתח מערכת יעילה וטובה צריך לבנות תוכנית מדורגת שתתחיל מהבסיס, תיצור יסודות טובים בגילאים הנמוכים ותעניק בסופו של דבר את כישורי החיים הנדרשים בתחום הפיננסי לאורך השנים", אומר יוסי אש, יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה בישראל ומי שעומד בראשה של תוכנית כספית, אחת התוכניות הפרטיות לחינוך פיננסי שמועברות במערכת החינוך.

אחד האתגרים הניצבים בפני תוכנית החינוך הפיננסי של משרד החינוך הוא הכשרת המורים להעברת תחום הלימוד החדש. לפי מפקחת מרכז מדעי החברה במשרד דניאלה פרידמן, במשרד "מקימים תשתית של הדרכה למורים שיהיו מעורבים בהעברת התכנים, שתכלול צוות מדריכות שיגיעו לבתי הספר ויעקבו אחר הצרכים של המורים שמעבירים את התכנים". לדבריה, בכוונת המשרד להתבסס בעיקר על מורים קיימים מתחום מדעי החברה שהם בעלי רקע בכלכלה.

"כדי להרים באופן רציני את תחום החינוך הפיננסי בארץ דרושה הכנה רצינית של מורים מתאימים", אומר יניב חדד, מומחה לחינוך פיננסי ומנכ"ל חברת Money Nanny. "כיום, המורים המעבירים את החומר הנלמד הם מורים מחנכים או מורים מתחום מדעי החיים. צריך לעשות סינון של המורים שיבחרו להעביר את השיעורים האלה ולהעביר אותם הכשרה מקצועית מתאימה, בדיוק כפי שמורה למתמטיקה או אנגלית נדרש לעבור". אש מחזק את הדברים ומציין כי "אם ילד ישאל בכיתה שאלה והמורה לא יידע להשיב עליה - אז הכל אבוד".