רשות המסים מעכבת במשך שנים תשלום לספקי קלאבמרקט

זה חמש שנים ממתינים נושיה של רשת קלאבמרקט הקורסת שנאמניה יחלקו להם סכום של 50 מיליון שקל שנותר בקופת הפירוק. אלא שהכסף, באופן אבסורדי כמעט, נותר בקופה ולא מועבר לספקים. הסיבה: רשות המסים דורשת לקבל את הכסף בעצמה וההליכים בנושא תקועים.

אף שלפי המצב המשפטי הקיים, לכאורה לא זכאית הרשות לכסף - ויש לחלקו לנושים לאלתר, הרשות מעוניינת לשנות את ההלכה הנוהגת. הדיונים בנושא מתעכבים בבית המשפט העליון כבר יותר מארבע שנים, לאחר שהרשות הגישה ערעור על החלטה שניתנה לטובת הנושים עוד ב־2007 על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך.

הנושים היו עשויים כנראה להמשיך ולהמתין לכסף לנצח, אלא שלמזלם נחלצה לעזרתם לאחרונה השופטת אלשיך שהורתה לחלק להם, באופן מיידי, כ־30 מיליון שקל מתוך הכסף שבקופה - במקביל לערעור על החלטתה הקודמת, שעתיד להתברר בבית המשפט העליון.

כנס ספקים של קלאבמרקט בתל אביב זמן קצר לאחר קריסתה | צילום: צביקה טישלר

החלטתה האחרונה של אלשיך ניתנה בעקבות דרישה שהעלו נאמני קלאבמרקט, עו"ד שלמה נס ורו"ח גבי טרבלסי, לאחר שתקפו בחריפות חסרת תקדים את התנהלות המדינה בפרשה. בין השאר, טען עו"ד נס כי המדינה הפעילה מכבש לחצים על כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, כדי שלא ינקוט עמדה לטובת הנושים ויגנוז נייר עמדה שהכין ותמך בעמדת הנושים.

בינתיים, ולמרות ההחלטה של אלשיך, כבר הודיעה הפרקליטות כי בכוונתה לערער על החלטתה לבית המשפט העליון ולבקש עיכוב ביצוע של חלוקת הכספים. המשמעות: ייתכן כי הספקים יצטרכו לחכות עוד חודשים ארוכים עד שיראו אפילו חלק מהכסף.

חובות עצומים של 1.5 מיליארד שקל

קלאבמרקט קרסה ביולי 2005 והותירה אחריה חובות עצומים של יותר ממיליארד שקל וחצי. בעקבות מכירת הרשת לשופרסל הושג הסדר נושים שבמסגרתו היו הנושים אמורים לקבל 51%–68% מכספם בחזרה, בהתאם לקבוצות נושים שהוגדרו לעניין זה.

הבעיה התעוררה לאחר שכמה מהספקים פנו לרשויות המס וביקשו לקבל החזר של המע"מ ששילמו בגין אותם חובות אבודים. לשם הדוגמה, אם נקבע כי ספק מסוים הגיש תביעת חוב בסך מיליון שקל ולפי הסדר הנושים קיבל בחזרה רק חצי מיליון, הוא פנה לרשות המסים וביקש לקבל בחזרה את המע"מ ששולם על החוב האבוד, חצי מיליון השקלים שלא שולמו לו. זאת בהתאם להלכה שקבע בעניין זה בית המשפט העליון וזכתה לשם "הלכת אלקה". אלא שרשות המסים התחכמה עם הספקים: היא אמנם הסכימה להחזיר להם את המע"מ, אך פנתה לקופת הפירוק של הרשת בדרישה לקבל 50 מיליון שקל מהכספים שנותרו בה, כדי לממן את החזר המע"מ. וכך - הכסף שאמור היה להיות מחולק לנושים נתבע על ידי רשויות המס.

לטענת הנושים, התנהלות המדינה בפרשה גובלת בשערורייה, היות שדרשה למעשה "כפל תשלום". אחד הספקים הסביר אתמול ל"כלכליסט" כי "האבסורד הגדול הוא לא רק שמחזיקים את הכסף כבר חמש שנים, אלא שהמדינה בעצם דורשת תשלום כפול לעומת כל הנושים. ממילא כשקיבלו הספקים את ההחזר לפי ההסדר לא נדרש מע"מ להשיב את חלקו בכסף. עכשיו הם רוצים לקבל החזר נוסף, ולמעשה כפול, מעבר למה שקיבלו כל הנושים. לצערי, אני לא בטוח שבית המשפט העליון מודע למה שהמדינה דורשת ולמה שבאמת קורה כאן".

"לא דמיינו שהכסף יישאר בקופה עד היום"

השופטת ורדה אלשיך | צילום: עמית שעל

בסוף חודש מרץ 2011 נערך דיון בעניין חלוקת הכספים בפני אלשיך. במהלך הדיון אמר נס כי בית המשפט העליון קיים דיון בנושא לפני יותר משנתיים וחצי ומאז לא קרה דבר. "בעיניי, כנציג הנושים, המהלך של משרד המשפטים הוא בגדר שערורייה בתיק הזה. אף אחד לא דמיין לפני חמש שנים ש־50 מיליון שקל של הנושים יוחזקו בקופה עד היום".

נס הוסיף כי "רשויות המדינה צריכות לדאוג לאזרחים שלהן ולא רק לדאוג לקביעת תקדים בעליון. יש פה אלפי ספקים שכל הזמן פונים אלינו כדי לדעת מה קורה עם הכסף שמוחזק בקופה. הם שואלים אותנו שוב ושוב למה אי אפשר לשחרר את הכסף".

במסגרת הדיון חשף נס ממצאים נוספים לגבי אופן הפעולה של המדינה בתיק. לטענתו, לפני שהגיש את הבקשה לאלשיך לחלוקת הכסף לנושים "זומנו הנאמנים לעו"ד דידי לחמי־מסר (המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז - ע"ר) עם פורום של נציגים מרשות המסים והכנ"ר שקיבל הוראה לשתוק ולא להגיב במטרה להפעיל לחץ על הנאמנים שיוותרו על ההליך מול מע"מ". לדברי נס, "לא קל להתעמת עם הרשויות ולמרות זאת הגשנו את הבקשה. אף שתפקידו של הכנ"ר לפי החוק הוא לדאוג לנושים ועמדתו עלתה בקנה אחד עם הנאמנים, הוא קיבל הוראה שלא לנקוט עמדה בדיון. יתרה מכך, גם לאחר שזכינו בבית המשפט, הוכנה לצורך הערעור תגובה של הכנ"ר שתמכה בנאמנים - וכשהדבר נודע למשרד המשפטים, ניתנה לו הוראה לגנוז את עמדתו נגד השלטון. אפשר לחשוב שאנחנו חיים בלוב".

נס טען כי לאורך חמש השנים האחרונות פנה פעמים רבות לרשות המסים וביקש כי ישוחרר חלק מהכסף שלא נמצא במחלוקת, ועומד על כ־21 מיליון שקל. לדבריו "נאמר לנו שאין להם התנגדות לכך, אבל הפרקליטות שמנהלת את ההליך בעליון הורתה שלא להסכים לבקשה כי זה יכול לפגוע בסיכויי הערעור". אגב, הפרקליטה המטפלת בתיק היא עו"ד יעל ורבה זלינגר, אחייניתה של נשיאת ביהמ"ש העליון דורית ביניש.

ורבה אמרה במהלך הדיון כי היא מוחה על סגנון הדברים ואופן הבאתם בפני השופטת אלשיך. "אני לא דואגת פה לכיסי, וגם קופת המדינה היא נושה ככל הנושים האחרים. עם כל הדאגה לרווחת הספקים, זה לא אמור להיות על חשבון חובות לקופת המדינה... רשות המסים דואגת גם לגבייה, ואם מדובר בחוב שמסייע לה אז עם כל הכבוד לדמגוגיה אי אפשר לצפות ממנה שתוותר על עשרות מיליוני שקלים לטובת ערעור".

ורבה הוסיפה ואמרה כי מעולם לא אמרה שהדבר יפגע בערעור המדינה לעליון: "מה שאמרתי הוא שאם נחזיר את הכסף הערעור יהפוך לתיאורטי".

בתום הדיון הודיעה אלשיך לצדדים כי תשלח להם את החלטתה. בימים האחרונים נתקבלה ההחלטה, שבמסגרתה קבעה אלשיך כי רשות המסים ביקשה באיחור לגבות את הכספים מקופת הפירוק, נוכח העובדה שהיתה צריכה להכיר בחובות האבודים של הספקים ולהעביר להם את המע"מ שדרשו, בהתאם להלכה שנקבעה בנושא בבית המשפט העליון. לדברי אלשיך, ההלכה "אשר היתה לצנינים בעיני רשויות המס", חייבה אותן לשלם לספקים, ורשות המסים שלא השלימה עם מצב דברים זה ניסתה לעוקפו באמצעות תביעה לקחת את הכסף מקופת הפירוק - מהלך שנדחה על ידי אלשיך עצמה כבר בחודש ינואר 2007.

המדינה נותנת ביד ימין אבל לוקחת ביד שמאל

במסגרת החלטתה, הדגישה אלשיך כי כאשר דחתה את בקשת המדינה לפני שלוש שנים היא קבעה שרשות המסים מנסה לעקר מתוכן את ההלכה של בית המשפט העליון, ודרשה לקבל כספים מתוך הקופה המיועדת לנושים עצמם. לדברי אלשיך, "רשויות המס ולמעשה המדינה נקטו שיטת יד ימין נותנת ויד שמאל לוקחת".

לדבריה, משום שרשויות המס סירבו להשלים עם החלטתה, הן הגישו ערעור לבית המשפט העליון וגרמו לכך שהכספים שהיו בקופה "שוריינו" לצורך הבטחת מקור כספי לתשלום, אם המדינה תזכה בערעור.

אלשיך: "מצב זה הביא לכך שסכום כסף בן כ־50 מיליון שקל מונח במשך שנים כאבן שאין לה הופכין בקופת הנאמנים, בעוד שאלו האחרונים מנועים מלחלקו לספקים... בין הספקים המחכים לכסף נמצאים כאלה שלכאורה מצבם הכלכלי אינו שפיר והם מתנדנדים בין קיום לקריסה. הם זקוקים לכספים באורח שהופך לדחוף יותר ויותר ככל שחולף הזמן והחלטה בערעור אין".

אלשיך אף הוסיפה כי רשויות המס דואגות לחלק לבעלי תפקידים מטעם בית המשפט חוזרי מידע שבהם היא מתעלמת מההלכה שקבע בית המשפט העליון, אף שנכון להיום ההלכה לא השתנתה.

"התנהלות זו של רשות המסים אינה ראויה ויש בה משום התעלמות, אם לא שכחה מוחלטת, של העובדה כי עניין לנו ברשות מינהלית המחויבת ברמה גבוהה של תום לב וזהירות... קשה להשתחרר מהתחושה כי רשויות המס אשר לא רוו נחת בלשון המעטה מהלכת אלקה שנפסקה בבית המשפט העליון יצאו למלחמה עקרונית שמטרתה לעקר הלכה זו מתוכן".

אלשיך לא חסכה ביקורת מהרשויות וקבעה כי לא "בחלו בשום אמצעים ולא נתנו דעתן כלל ועיקר על מהות הנזקים והנפגעים באותו קרב משפטי עקרוני שהן מנהלות על גב הספקים... וכל זאת - תוך אדישות מוחלטת לנזק שנגרם לספקים בעקבות התעקשות זו".

לפיכך, קבעה אלשיך כי הנאמנים רשאים לחלק לספקים באופן מיידי כ־30 מיליון שקל מתוך הסכום שנמצא בקופה. היא חייבה את המדינה בתשלום הוצאות חריג בסך 100 אלף שקל, שיתווספו גם הם לקופת הפירוק. כעת, כאמור, הגישה המדינה בקשה לעכב את ההחלטה והודיעה כי בכוונתה לערער עליה. כתוצאה מכך, עשויים הספקים להמשיך ולרדוף אחר הכספים המגיעים להם עוד זמן רב.

תגובת רשות המסים לא התקבלה עד למועד סגירת הגיליון.