השקל, הדולר ופער הריביות

להחלטת הריבית החודשית של בנק ישראל השפעה רבה על שערי המט"ח ולפיכך היא גם מעוררת תהודה רבה בקרב ציבורים שנפגעים ממנה, דוגמת היצואנים, שחולשת הדולר פוגעת בתוצאותיהם. מדי חודש, בשבוע האחרון של החודש, מכריז בנק ישראל על הריבית במשק לחודש הבא. כך למשל קבע בנק ישראל בסוף מרץ כי הריבית באפריל תעמוד על 3%, עלייה של 0.5% לעומת הריבית בחודש הקודם. עליית הריבית מתורגמת באופן אוטומטי לעליית ריבית במגוון רחב של אפיקים, כמו משכנתאות, אוברדראפט וכן הריביות שמשלמות אג"ח ממשלתיות.

הסעיף האחרון הוא הרלבנטי ביותר כאשר בוחנים את ההשפעה על שערי החליפין. משקיעים גלובליים בוחנים את אלטרנטיבות ההשקעה על פי התשואה העודפת שהם מניבים על פני הריבית חסרת הסיכון (בדרך כלל הריבית בארה"ב). פער הריביות בין ישראל לארה"ב עומד כיום על 2.75% לטובת ישראל, כך שמשקיע גלובלי ייהנה מתוספת תשואה מהותית אם יסיט את כספיו לישראל.

כדי ליהנות מהריבית השקלית, על המשקיע לרכוש אג"ח בישראל ולשם כך הוא יתבקש להמיר את הכסף שברשותו לשקלים. מכיוון שהדולר הוא מטבע החליפין המקובל בישראל, כל המרה צריכה להיות מלווה בהמרה של דולרים לשקלים. בצורה כזו גדל הביקוש לשקלים ומנגד גדל ההיצע לדולרים בזירה המקומית. כתוצאה מכך מתחזק שערו של השקל מול הדולר.

היפוך מגמה עשוי להיווצר במקרה שבנק ישראל ישוב להוריד את הריבית או שבארה"ב יתחיל תהליך העלאת ריבית, אך רק אם בסופו יקטן פער הריביות בין ארה"ב לישראל.

צביקה, יועץ השקעות מפ"ת

שאלות למדור: hashura@calcalist.co.il