יו"ר ונשיא קרן גרדנר: "יש לנו שיטת בחירה מעולה"

סידר ורזין אינם הישראלים הראשונים שזוכים בפרס גרדנר. זכו לפניהם פרופ' מיכאל סלע, ב־1980, על חלקו בגילוי תרופת הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה ופרופ' אברהם הרשקו, ב־1999, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2004, על חלקו בגילוי ותיאור מערכת האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא, גילוי שהביא לפריצת דרך בחקר הסרטן, מחלות ניווניות במוח ועוד.

ארבעת הישראלים מצטרפים לכ־300 חוקרים שזכו בפרס היוקרתי ב־52 השנה האחרונות. מעמדו של הפרס האמיר לאחר שהתברר שהוא מתפקד כגלאי מוקדם לנובליסטים – כרבע מהזוכים (76) זכו מאוחר יותר בפרס נובל. "יש לנו שיטת בחירה מעולה", מספר דר' ג'ון דירקס, נשיא קרן גרדנר שהגיע לביקור בישראל כדי להכריז על הזכיה של פרופ' סידר. לדבריו, מסתבר שהם מגלים את החוקרים בממוצע שבע שנים לפני זכייתם בפרס נובל.

יו"ר הקרן דר' לורן טיירל, שהגיע לביקור מיוחד בישראל, אומר כי "הרבה פעמים שניים־שלושה מדענים פותחים תחום מחקר שלם לכולם. אנחנו מזהים אותם ומוקירים את התרומה שלהם. הממשלה צריכה להבין שהשינוי מגיע מהמחקר הבסיסי. רוב זוכי הפרס ביצעו מחקר ששינה את התחום שחקרו".

האם נראה שבעתיד יזכו ישראלים נוספים בפרס?

"היינו כאן שבוע ונפגשנו עם מדענים ישראלים רבים. נראה שלישראלים פשוט יש ה'מתילציה' הנכונה בדנ"א".