סותמים חורים

בניגוד למקובל לחשוב, 2011 אינה שנה טובה לענף קרנות הנאמנות. אמנם מתחילת השנה גייס הענף כולו 2.78 מיליארד שקל, אולם כאשר מנכים את הגיוסים בקרנות הכספיות (3.2 מיליארד שקל) שמפסידות כסף, אז שאר הקרנות שמכונות "המסורתיות" ספגו פדיונות של 314 מיליון שקל. אולם גם בתוך תיק המסורתיות נרשמת תנועה של כספים לעבר הקרנות המפסידות, ואת זה מנסים בבתי ההשקעות לצמצם.

כמה גורמים חוברים כיום זה לזה ומספקים למנהלי בתי ההשקעות את הסיבות להעלאת דמי הניהול בתעשיית קרנות הנאמנות; ללא היפוך מגמה, מצב זה עתיד להימשך. הסיבה המרכזית לכך היא שחיקה מתמשכת בדמי הניהול הממוצעים שגובות חברות ניהול הקרנות מלקוחותיהן. שחיקה זו נובעת מתמהיל של הגיוסים בענף: מצד אחד ישנם גיוסים בקרנות הכספיות ובקרנות האג"ח הקצרות, ומצד שני יציאה של כספים מקרנות אג"ח מדינה הוותיקות יותר, שגובות דמי ניהול גבוהים יותר בשיעור של 0.8%–1%.

לכך אפשר להוסיף גם פדיונות בקרנות המעורבות (90/10 ו־80/20) שמשלמות דמי ניהול בשיעור של 1%–1.2% - בעוד שאצל הקרנות הכספיות מדובר על 0% עד 0.2% בלבד. למעשה, מרבית הגיוסים מבוצעים היום בקרנות הפסדיות, או לכל היותר בקרנות שהיקף דמי הניהול שלהן משתווה לזה של עמלות ההפצה של הבנקים. נוסף על כך, העלאות הריבית האחרונות שביצע בנק ישראל העלו את הריביות שמשלמות הקרנות הכספיות והשקליות הקצרות, ומאפשר לפיכך העלאה של דמי הניהול בקרנות אלה.

המנהלים ימשיכו להעלות

המעבר של הנכסים לקרנות הזולות שוחק כאמור את דמי הניהול הממוצעים, ולכן, לדידם של מנהלי בתי ההשקעות, מדובר במהלך טבעי של עשיית עסקים. כשאפשר להעלות את דמי הניהול, מעלים, ואיפה שאפשר גם ימשיכו להעלות. את הצורך לכך הם ידגישו דרך הסבר כי בד בבד עם השחיקה בהכנסות, עולות הדרישות הרגולטוריות והצורך בגיוס כוח אדם איכותי להתמודד עם דרישות אלה.

לכך יש להוסיף את אלמנט הדחיפות שמגיע מכיוונם של בעלי הבית החדשים בבתי השקעות כמו פסגות ודש איפקס. אלה מחפשים החזרים מהירים כדי לממן את ההלוואות העצומות שנטלו לצורך הרכישות. איפקס קנה את השליטה בפסגות לפי שווי של 2.76 מיליארד שקל, אלי ברקת קנה את דש איפקס לפי שווי של כמיליארד שקל, ובמיטב יצאו לסבב של רכישות נכסים. כולם נטלו על עצמם הלוואות מהבנקים, ואת ההלוואות צריך לשרת.

אבל אם קרנות אג"ח מדינה היו תמיד הלב של הענף, הרי שאת הפרה החולבת סיפקו הקרנות המנייתיות, ואלה סופגות בשנים האחרונות שחיקה מתמדת עקב מעבר הכספים לענף תעודות הסל. השנה רואים קצת כניסה מחודשת לקרנות המנייתיות אבל בהיקפים קטנים. יותר מכך, את דמי הניהול הגבוהים מכולם גבו הקרנות שניהלו את השקעות הציבור בחו"ל, וקרנות אלה הולכות לספוג בקרוב מכה כפולה. לא זו בלבד שהן נלחמות בתעודות הסל, הרי שתיקון 15 שאמור להיכנס בקרוב יאפשר לבנקים לשווק קרנות נאמנות זרות, כחלופה לקרנות המקומיות שמשקיעות בחו"ל.

זה אולי לא יביא לפגיעה בקרנות הישראליות כבר בטווח הקצר, אבל בטווח הבינוני נראה את הקרנות הזרות צומחות כאן על חשבון הקרנות המקומיות שמשקיעות בחו"ל. וזו עוד סיבה לכך שדמי הניהול ימשיכו לעלות כשרק יהיה אפשר.