האוצר חנק את הגמל - עכשיו ההחייאה

כבר שלוש שנים חלפו מאז נכנס לתוקף תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, אשר ביטל את האפשרות לחיסכון פנסיוני הוני והפך את קופות הגמל למוצר הפנסיוני הכי פחות אטרקטיבי בשוק, שכמעט לא מצטרפים אליו לקוחות חדשים. הפיכתן של קופות הגמל למוצר רדום פגעה בעיקר בתחום הייעוץ הפנסיוני בבנקים, שנשען ברובו על ייעוץ בתחומי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. "כלכליסט" בדק האם מציאות זו צפויה להשתנות, אילו צעדים מתכוון האוצר לנקוט כדי להחיות מחדש את קופות הגמל והאם יש סיכוי שבעתיד תחזור האפשרות לחסוך לפנסיה סכום שניתן יהיה למשוך אותו בגיל הפרישה כסכום חד־פעמי.

מיליארדי שקלים רדומים

היקף הנכסים של קופות הגמל עומד היום על 305 מיליארד שקל, מתוכם רק 112 מיליארד שקל המנוהלים בקרנות ההשתלמות הם כסף פעיל. יתר הנכסים, כ־200 מיליארד שקל, נשענים בעיקר על חסכונות של חוסכים ותיקים שהחלו לחסוך לפני 2008.

עד כניסתו לתוקף של תיקון 3 היו קופות הגמל מוצר אטרקטיבי בשוק הפנסיוני, במיוחד עבור מי שחיפש אלטרנטיבת חיסכון ארוך טווח עם אפשרות למשיכה חד־פעמית של כסף בגיל הפרישה. אמנם לקרנות הפנסיה היה יתרון האג"ח המיועדות ודמי הניהול הנמוכים, ולביטוחי המנהלים היה יתרון מקדם הקצבה המובטח והאלטרנטיבות הביטוחיות הנלוות, אך גם קופות הגמל היו שחקן חזק בעולם הפנסיה עם שני יתרונות מרכזיים: האפשרות לחיסכון הוני ופשטות המוצר.

אלא שאז החליט האוצר לנקוט גישה פטרנליסטית, מחשש שחלק מהחוסכים ימשכו את הכספים כסכום חד־פעמי בגיל הפרישה ויעשו בהם שימוש לקניית מותרות, דבר שעשוי להותיר אותם ללא כל הכנסה כספית ולהפוך אותם לנטל על המדינה. כך, הפכו כל המוצרים הפנסיוניים למוצרים משלמים לקצבה, והאפשרות למשיכה הונית הוגבלה והוגדרה מחדש עבור בעלי הפוליסות ההוניות (חלק מביטוחי המנהלים וקופות הגמל). את הכספים שנחסכו אחרי 2008 ניתן על פי התיקון למשוך כסכום חד־פעמי רק בתנאי שלאותו חוסך ישנה קצבה חודשית העומדת היום על סכום מינימלי של כ־4,000 שקל.

שי שפט | צילום: סיון פרג'

"עד שלא יחזירו את האלטרנטיבה לחיסכון הוני לפנסיה, הייעוץ הפנסיוני בבנקים לא יוכל באמת להרים את הראש", אומר שי שפט, מנכ"ל תמיר פישמן גמל והשתלמות. "נכון להיום, אפשרויות הייעוץ שעומדות בפני היועץ הפנסיוני בבנק מוגבלות מאוד, ונשענות בעיקר על המערכת הממוכנת. היועץ מזין למחשב נתונים שונים של הלקוח, ובהתאם לזה מוציא תדפיס שקובע איזה מוצר יכול להתאים לו ואילו אלטרנטיבות נוספות עומדות בפניו על פי דירוגים שונים.

לדברי שפט, "החזרת האפשרות לחיסכון הוני באמצעות קופות גמל תאפשר ליועץ הפנסיוני בבנק להעניק ייעוץ הוליסטי אמיתי - להשתמש בידע המקיף שקיים במערכת הבנקאית בתחום ייעוץ ההשקעות, ולהציע אלטרנטיבות השקעה ומימוש של הכספים ההוניים לצורכי הקיום בגיל הפרישה".

גם בבנקים מודים שהמגבלה של קופות הגמל מקשה את הייעוץ. "לקוחות רבים רוצים את האפשרות למשוך לפחות חלק מהכסף שלהם כסכום חד־פעמי בפרישה", אומר דני זיקנה, מנהל היחידה לייעוץ פנסיוני בבנק אוצר החייל. "האפשרות הזו הופכת רלבנטית במיוחד עבור מי שעובד אצל מעסיק נוסף או עובד בעבודה נוספת. החזרת האטרקטיביות של קופות הגמל עשויה להשפיע על כל תחום הייעוץ באמצעות הרחבת רמת המוצרים, אפשרויות הכיסוי, הפיכת המוצרים ליותר מודולריים ויצירת תחרות אמיתית בתוך השוק".

"קופות הגמל הן היום מוצר בדעיכה", אומרת אילנית גולדפרב, מנהלת היחידה לייעוץ פנסיוני בבנק הבינלאומי. "נכון להיום, גם מי שעבר את סכום הקצבה המינימלי הנדרש נתקל בלא מעט קשיים בדרך למשיכת הכספים, ולא פעם צריך לעבור שבעה מדורי גיהינום. לקוח שכזה חייב להעביר את הסכום ההוני דרך קופה אחרת משלמת לקצבה, היצרנים לא יודעים איך להתנהל מול רשויות המס וכללי המשיכה אינם מספיק ברורים. הסדרת נושא המשיכה ההונית דרך קופת הגמל עשויה להעניק חיזוק נוסף למוצר זה".

זריקת החמצן של הגמל

באוצר מבינים שעליהם לנקוט צעדים כדי להחזיר את קופות הגמל למשחק. הצעד הראשון שעליו דובר לאחרונה במסגרת הצעת הרפורמה בדמי הניהול של ענף הפנסיה מתייחס לשינוי מנגנון דמי הניהול בקופות הגמל, שיוכלו לראשונה לגבות דמי ניהול גם מהפקדות שוטפות (פרמיה). דמי הניהול שיותרו לגבייה לקופות הגמל יעמדו, על פי הערכות, על כ־1.2% מהחיסכון, במקום 2% שהותרו עד כה, ועוד 6% מההפקדות. צעד זה אולי יעלה את ההכנסות לקופות הגמל, אך לא בהכרח יהפוך את המוצר לאטרקטיבי יותר עבור החוסך.

אילנית גולדפרב | צילום: בועז אופנהיים

הצעד השני שכבר נדון בחוזר שהוציא האוצר במהלך 2010 עשוי להיות משמעותי יותר: הוספת כיסויים ביטוחיים למוצר. לדברי גורמים בכירים באוצר, חוזר חדש בעניין זה, שצפוי לצאת כבר במהלך הרבעון הבא, יגדיר את התנאים להפיכתן של קופות הגמל למוצר המציע גם כיסויים ביטוחיים במחירים אטרקטיביים, כולל מוצרים ביטוחיים מחו"ל. "הוספת כיסויים ביטוחיים לקופות הגמל היא צעד מבורך שיעשה אפ־גרייד רציני לקופות הגמל, ויאפשר להן להתחרות מבחינת היקף הכיסוי עם מוצרים אחרים" אומרת גולדפרב.

האם אי פעם קופות הגמל יחזרו להיות מוצר הוני? התשובה הרשמית של גורמים באוצר היא שלילית. מי שירצה ליהנות מהטבות המס של מוצר פנסיוני יצטרך להתיישר על פי חוקי האוצר ולמשוך סכום הוני רק אחרי שיש לו קצבה מינימלית של 4,000 שקל.

"הבעיה היא שהרבה אנשים לא מגיעים לצבירת סכומים שמאפשרים להגיע לקצבה המינימלית הנדרשת. דבר זה פוגע בעיקר באוכלוסיית החוסכים בפנסיית חובה, שמצד אחד הצבירה שלהם נמוכה מאוד ומצד שני הקצבה החודשית שלהם לעתים ממש זעומה ואינה מאפשרת קיום", אומר שפט. "אם אותו אדם שחסך למשל 200 אלף שקל יוכל במקום לקבל גרושים למשוך את כל הכסף ולקבל ייעוץ שיציג לו את האפשרויות להשקעה של הכסף וליצירת הכנסה חודשית אלטרנטיבית, הדבר ייטיב עמו".

הפתרון, לדברי שפט, הוא יצירת שני מסלולים בקופות הגמל: "מסלול קצבתי ומסלול הוני, כאשר הטבות המס במסלול הקצבתי יהיו טובות יותר. אם באוצר לא יתחילו לנקוט בקרוב צעדים להחיות את קופות הגמל ואת החיסכון ההוני, יהיו בעתיד פדיונות משמעותיים של קופות גמל, ויש חשש שחלק מהכספים שייפדו ישמש לצריכת מותרות".

במסדרונות האוצר כבר מתחילים מאחורי הקלעים לגלגל אופציות שיאפשרו מודל של חיסכון הוני עם כל הטבות המס הגלומות בחיסכון פנסיוני, מה שיאפשר הכנסה קבועה של אנונה (תשלום המבוצע מידי פרק זמן קבוע למשך תקופה מוגדרת) מסוימת מתוך סכום הוני. אמנם החוסך יהיה כפוף לכללי משיכה שיכתיב האוצר, אולם תעמוד לרשותו הזכות לבחור את העסקה הפיננסית שתאפשר לו הכנסה חודשית עד סכום שיוגדר מראש, ובתנאי שלעסקה זו תתווסף פוליסת כיסוי ביטוחי שתבטיח לו פנסיה אם ימשיך לחיות מעל גיל מסוים.