לאן נעלמו מכתב האישום המתוקן נגד אלי ארוך 21 מיליון שקל?

מי שקורא את כתב האישום המתוקן שהגישה השבוע הפרקליטות נגד אלי ארוך, עלול לחשוב בטעות כי מה שהניע את "הצל" דוד שילוח למסור לכלל פיננסים ראיות לכך שארוך זייף לכאורה מסמכים בבוררות עמה היה רצונו הכן לחשוף את האמת - או לכל היותר רצון לנקום בארוך שהתנער מהתחייבותו לשתף את שילוח בשלל שהפיק באותה בוררות - 96 מיליון שקל.

אלא שהעובדות שונות: תמורת סיועו של שילוח לבטל את הבוררות שלה עם ארוך, הסכימה כלל לשלם לו 21 מיליון שקל. לעובדה זו אין כל זכר בכתב האישום המתוקן שהוגש נגד ארוך וגם לא לכך שטרם חתמה כלל על ההסכם השנוי במחלוקת עם שילוח. כשביום החתימה על ההסכם נערכה פגישה בנושא עם פרקליטת המחוז, עו"ד רות דוד, שלכאורה הכשירה את המהלך.

אלי ארוך | צילום: אוראל כהן

כתב האישום המקורי נגד ארוך הוגש בשנת 2009, ויחד עמו הועמד לדין גם שילוח. השניים הואשמו בעבירות זיוף ומרמה בנסיבות מחמירות וכן בעבירות הדחה ושיבוש מהלכי משפט. שילוח הצליח בסופו של דבר לחלץ את עצמו מאימת הדין, כשחתם על הסדר טיעון עם הפרקליטות ונידון למאסר על תנאי וקנס של 50 אלף שקל בלבד. במקביל הופסקו ההליכים נגד ארוך, לאחר שהתקבלה חוות דעת שקבעה כי אינו כשיר לעמוד לדין. לאחרונה, כפי שהודיעה הפרקליטות, התקבלה חוות דעת מעודכנת שקבעה שארוך כשיר לעמוד לדין. לפיכך, הגישה הפרקליטות שוב את כתב האישום, בגרסתו המתוקנת. התיק מנוהל על ידי עו"ד רות שביט מפרקליטות מחוז תל אביב.

במסגרת כתב האישום המתוקן צוין כעובדה כי שילוח ליווה את ארוך בכל הליכי הבוררות וכי ארוך הבטיח לו שאם יזכה בבוררות, הוא יקבל מחצית מסכום הזכייה "וזאת בתמורה לעזרתו ותמיכתו בארוך". עוד צוין בכתב האישום כי שילוח נחשף למסמכים ששימשו את ארוך לביצוע עבירות הזיוף במהלך הבוררות וכי "למרות ידיעתו שבמסגרת ההליך הוגשו מסמכים מזויפים, הוא נמנע מלחשוף את המרמה וזאת במטרה לסייע לארוך לקבל את פסק הבורר ולקבל את התמורה שהובטחה לו על ידי ארוך". בהמשך כתב האישום צוין כי לאחר קבלת פסק הבורר, במרץ 2006, ולאחר שארוך התכחש להבטחותיו לפצות את שילוח, גמלה בלבו של האחרון ההחלטה לחשוף את מעשיו של ארוך, והוא פנה למשרדו של עו"ד רם כספי שייצג את כלל בהליכים לביטול פסק הבורר "וחשף את המסמכים שנמצאו במזוודות והעידו על מעשיו של ארוך". מי שקורא את כתב האישום, לפיכך, לא יכול לנחש שתמורת הסכמתו לסייע לכלל קיבל שילוח התחייבות לתשלום חריג בסך 21 מיליון שקל. היעדר הגילוי על התשלום תמוה עוד יותר על רקע הפירוט בכתב האישום של ניסיונו של ארוך למנוע את שיתוף הפעולה בין כלל פיננסים לשילוח והצעתו לתשלום נדיב בסך 10 מיליון שקל, שעליו ויתר שילוח.

כך, צוין בכתב האישום, כי ב־21 במאי 2006 התקשר ארוך לזאב שילוח, אחיו של דוד, וביקש "להודיע לו שהוא מוכן לתת לו 10 מיליון שקל בתמורה לכך שיימנע מלמסור את 'הניירות שלו' לביהמ"ש". לפי הפירוט, "כשביקש זאב לדעת מדוע הסכום נמוך כל כך, הבהיר ארוך כי אם יהיה ברשותו יותר כסף – ידאג לשילוח". אף שהדברים אינם מפורטים בכתב האישום, הניסיון של ארוך למנוע את שיתוף הפעולה שלו עם כלל היה מאוחר מדי, שכן יומיים לפני השיחה, ב־19 במאי 2009, כבר חתם שילוח על הסכם עם כלל, שבמסגרתו התחייבה האחרונה לשלם לו 16 מיליון שקל. באותו הסכם שהעתקו נמצא בידי "כלכליסט", נכתב כי "הצדדים הסכימו עובר למועד חתימתו כי יימסר דיווח לפרקליטות על דבר השתלשלות האירועים וכי יוצגו בפניה מסמכיו של שילוח". בהמשך נכתב כי באותו היום "התקיימה פגישה עם פרקליטת מחוז תל אביב פלילי והיא קיבלה דיווח על השתלשלות האירועים, לרבות דרישת התשלום והוצגו בפניה מסמכי צד א' (שילוח - ע"ר)". לפי ההסכם, "בתום הדיון המליצה הפרקליטה שתוגש על ידי כלל פיננסים תלונה מיידית למשטרה וכן שיימסר דיווח על דבר החקירה לביהמ"ש".

דוד שילוח "הצל" | צילום: יובל חן

ממשפחתו של ארוך נמסר בתגובה: "התנהגות הפרקליטות הנה בגדר שערורייה הגובלת בהתעללות באדם ויש לבדוק את חוקיות מהלכיה. לא ברור כיצד אותה פרקליטות החוברת לגוף מסחרי כמו כלל פיננסים במסגרת ההליכים האזרחיים ומעניקה לו 'ייעוץ משפטי פלילי חינם' כיצד לסייע לשילוח על מנת שיקדם את האינטרסים של כלל בהליך האזרחי, מנהלת בהמשך הדרך את התיק של שילוח תוך שהיא מפליגה ביחסה האוהד כלפיו ומסיימת את התיק בעסקה אבסורדית ובקנס מגוחך, ומנגד ממשיכה לרדוף את ארוך במסע ציד. מדובר בניגוד עניינים כבד של הפרקליטה המלווה ושל פרקליטות מחוז תל אביב ובכלל, ומשפחתו של ארוך שעדיין מצוי בחוליו איננה מתכוונת לעבור על כך בשתיקה ובכוונתה להתלונן בצינורות המקובלים". עו"ד פנינת ינאי, המייצגת את ארוך, מסרה בתגובה: "מצבו האישי והמשפטי של מר ארוך לא השתנה, ומשכך מדובר בהליך מיותר שתוצאתו צפויה ושאין בו אלא לגרום לנאשם עינוי דין וייסורי דין מיותרים. הגשת כתב האישום בנסיבות שנוצרו ובנוסחו הבעייתי והמקומם כפי שהוגש אף מקימה ומבססת טענה נכבדת ומשמעותית בכל הנוגע בהגנה מן הצדק".

ממשרד המשפטים נמסר בשם פרקליטות מחוז ת"א־פלילי: "כתב האישום מפרט את העובדות והנסיבות הרלבנטיות לאישומים המיוחסים לנאשמים, וכאלו אשר מקיימות את יסודות העבירה. זו דרישת החוק. פרטים אחרים שאינם נדרשים עפ"י החוק להיות מצוינים בכתב האישום לא ייכללו בו. בהתייחס לפגישה, הפרטים אשר מצוינים בפניה אינם נכונים. לא היתה המלצה של פרקליטת המחוז למי מהצדדים".