בלעדי ל"כלכליסט": חובת הדיווח על עסקאות במט"ח ובמק"מ תיכנס לתוקף ב-1 ביולי

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, מעביר את המלחמה בספקולנטים לפסים מעשיים: צו חובת הדיווח על עסקאות במט"ח ובמק"מ ייכנס לתוקף בעוד פחות מחודשיים, ב-1 ביולי. מדובר בהפעלת טיוטת הצו שעליה הודיע בנק ישראל בינואר השנה. באותו יום הפתיע הבנק את כל הפעילים בשוק מטבע החוץ כשהפיץ לפני תחילת המסחר במט"ח לבנקים, למתווכים הפיננסיים ולגופים אחרים טיוטת צו הקובע חובת דיווח על תושבי ישראל ועל תושבי חוץ שביצעו עסקות החלף (SWAP) שקל-מט"ח ועסקאות עתידיות במט"ח בסכומים של 10 מיליון דולר ומעלה ביום אחד.

על פי טיוטת הצו שפורסמה אז, תחול חובת הדיווח לגבי פרטי העסקאות שביצעו החייבים בדיווח ולגבי החזקותיהם בנכסים אלה. בנוסף נקבע אז כי חובת דיווח נוספת תחול על תושבי חוץ שביצעו עסקאות במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות בסכומים של 10 מיליון שקל ומעלה ביום אחד.

בין פרסום טיוטת הצו בינואר לבין כניסתו לתוקף, כאמור בעוד פחות מחודשיים, הרחיב בנק ישראל את תחולתו המקורית והחמיר את הדרישות הכלולות בו: הצו המעודכן דורש מהגופים החייבים בדיווח לדווח לו גם על ביצוע עסקאות באופציות שקל-מט"ח, עסקאות לקנייה ולמכירה עתידית בשער קבוע (עסקאות "ריפו") של מק"מ ואג"ח ממשלתיות קצרות, ועסקאות החלף מסוג "סוואפ סינטטי". בנוסף, מרחיב הצו המעודכן את ההגדרה של מתווך פיננסי, שתחול מעתה על "כל גוף שקשור לתאגיד שיש לו חשבון בבנק או אצל חבר בורסה בישראל".

הטלת חובת הדיווח נועדה לאפשר לבנק ישראל להכין את התשתית למאבק בספקולנטים במטבע חוץ, שאחראים במידה רבה להתחזקות שנרשמת בשנתיים וחצי האחרונות בשער השקל. ספקולנטים אלה מנצלים את פערי הריביות בין השקל לבין הדולר והיורו. הם מביאים לארץ כמויות גדולות של מטבע חוץ, ממירים אותן לשקלים וקונים בכסף שקיבלו מלווה קצר מועד שמנפיק בנק ישראל. כתוצאה מכך מחזיקים כיום המשקיעים הזרים כשליש מסך אגרות המק"מ שהנפיק הבנק.