"עשו מהזיהום בדלק הסילוני יותר מדי. זה ניקוי פשוט"

ב־2005 התגלתה בעיה בדלק הסילוני בנתב"ג שמקורה בזליגת מים לתוך המערכת. גם אז הושבתו מטוסים, וטייסים נשלחו אחר כבוד למלא את מכלי הדלק במטוסי הנוסעים והתובלה במדינות שכנות. "היה זיהום בדלק ושלחו מטוסים לירדן וקפריסין. גילינו שהתפתח זיהום בקטריאלי במכלים בשדה התעופה", נזכר יהושע קנטי, ששימש בעבר מנכ"ל בית הזיקוק באשדוד וסמנכ"ל בית הזיקוק הצפוני במבואות חיפה, בתקופה שבה המדינה עדיין החזיקה במתקנים. קנטי עמד בראש ועדת הבדיקה ב־2005, כיום הוא נותן ייעוץ חיצוני והרצאות מקצועיות בתחום, ויש לו יותר מ־35 שנות ניסיון. בראיון ל"כלכליסט" הוא שופך אור על פרשת זיהום הדלק בנתב"ג.

איך הזיהום הגיע לשם?

קנטי: "חיידקים אוהבים דלק סילוני - זה עבורם כמו שוקולד. טיפת מים הגיעה למכל וזיהמה אותו. חיידקים יש בכל מקום; העולם מלא חיידקים".

ומה הומלץ אז?

"הומלץ להקפיד על ניקוי מכלים ופילטרים, לוודא שיהיו מספיק מכלים להחליף ביניהם. היתה רשימת המלצות וזהו. לא צריך להתרגש מזה - בבית מוצאים חיידקים ומנקים וגם בשדה תעופה מוצאים. זו לא היתה הפעם הראשונה". לדבריו, מכלי הדלק בנמל התעופה כלל אינם אטומים, ולכן לא מן הנמנע שהזיהום הנוכחי חדר מבחוץ. "המכל סגור והוא לא פתוח לאוויר אבל הוא לא אטום. הוא סגור אולי למגע עם ציפורים. כשאתה שואב או ממלא צריך כניסת אוויר, אחרת ייווצר שם ואקום".

יהושע קנטי. "חיידקים אוהבים דלק סילוני - זה עבורם כמו שוקולד" | צילום: צפריר אביוב

יכול להיות שהזיהום הנוכחי הגיע באותה הדרך?

"בטוח. אני בתור איש מקצוע חושב שהזיהום לא הגיע מהצינורות של תש"ן (חברת תשתיות נפט ואנרגיה — ל"ג). מובן שאין לי נתונים ועיקר המידע שלי ממה שהתפרסם בתקשורת, אבל מהיכרותי את המערכת סביר שהיה במכלים זיהום וזה סתם את הפילטרים. מישהו קיבל פאניקה ועשו מזה יותר ממה שזה. כל מה שצריך לעשות זה לנקות את המכלים - כל הזמן".

כל הבדיקות הראו שהדס"ל נקי ועדיין התגלה זיהום. איך זה קרה?

"כשאתה מוציא קופסת קוטג' מתנובה, היא יכולה להיות בסדר. אחרי שבוע יכול להתפתח בה עובש. זה משהו שמתפתח, ואם מכל הדלק הסילוני מלוכלך אז המוצר בתוכו ייפגם".

אז איך פותרים את הבעיה?

"יש כמה טריקים פשוטים להקפיד על הניקיון; זה לא מסובך ואני בטוח שאנשי המקצוע יודעים לעשות את זה. זה האינטרס של ההנהלה שהעסק שלה יעבוד טוב ושהכל יתבצע כהלכה".

בעת הסערה גילתה חברת פז שאף מכון בישראל לא יכול - או רוצה - לטפל בבדיקת הזיהום, מה שהוביל לשליחת החומר החשוד למעבדות הצבא האמריקאי בגרמניה. קנטי מגנה את ההחלטה בכל תוקף. "בשביל מה צריך לבדוק בגרמניה? בושה וחרפה. המעבדות בישראל מטפלות בנושאים האלה שנים רבות. הן מספיק משוכללות. לא יודע למה הטיסו לגרמניה. למה לא סומכים על המעבדות בארץ?".

כמה מהגורמים בענף טענו שככה זה נראה - אף אחד אינו לוקח אחריות ובסוף פז מנהלת את החקירה.

קנטי שולל את הטענה על הסף. "יש זיהום. אי אפשר לזרוק סתם עובדות. יכול להיות שהוא בא מהתחתית של המכל. ייקחו מהנדס, הוא יבחן מאיפה זה בא ומה גרם לזה. פז לא מנהלת את החקירה. היא ייצרה את הדלק והיא בודקת את עצמה. אם הייתי במקומה הייתי עושה אותו הדבר. אלה המתקנים שלה והיא אחראית על הטיפול בהם. הרי נגדה יגישו תביעות, אז למה שלא תבדוק? השאלה לא במקום".

ובינתיים ימלאו דלק בקפריסין. יש שם מספיק לכולם?

"אין שום בעיה בקפריסין. יש להם בית זיקוק משלהם והם ירוויחו מזה. הרי בזן מספקת חלק מהתוצרת שלה (כ־25% - ל"ג) לטורקיה, יוון וקפריסין. המחיר העולמי הוא יותר מאלף דולר לטונה".

לישראל יש מספיק דלק לשעת חירום?

"ברמת העיקרון יש", מסכם קנטי, "אבל זה לא משהו שמותר להגיד".

מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: ההמראות בנתב"ג הופסקו ביום חמישי שעה 12.58 לאחר ששמואל גוטשטל, מנכ"ל חברת נכסי תעופה הודיע למנהל נתב"ג, שמואל קנדל, כי הדלק אינו תקין. גוטשל אמר לקנדל, 'אני מתבסס על חוות דעת של דר' יוספה בן אשר ממכון האנרגיה של משרד התשתיות שאמרה לנו כי המשך השימוש בדלק הוא פיקוח נפש'. קנדל החליט להפסיק את ההמראות בדלק שמולא בנתב"ג, פתח חדר מצב והודיע לחברות התעופה כי עליהם לתדלק בלרנקה או ביעד קרוב אחר ולנחות עם מיכל מלא. במקביל החלה התארגנות להבאת מיכליות ומסירת הודעה לחברות התעופה כי בנתב"ג יהיה תדלוק חזרה עד ליעד קרוב וכי הדלק שיוזרם יהיה עד ליעד קרוב.