דו"ח טכנולוגי: העסקים רוצים אייפדים - אבל אין להם מושג למה

תעשיית האשליות של הטאבלטים

אפשר לומר הרבה דברים רעים על אפל,  אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנה: היא יודעת לשכנע אנשים לקנות דברים שהם לא באמת צריכים. ספק אם היה, בכל ההיסטוריה של השיווק, משהו שדומה להיסטריה שקדמה לצאתם לשוק של האייפדים. אפל הקפידה לא לדווח על כלום לפני השקת המכשיר הראשון, וניפחה באמצעות שמועות שווא את הצורך האנושי לדעת משהו. ואז היא הציגה אייפוד טאץ' גדול.

עכשיו, המצב הוא כזה: אם אתם צריכים כלי שיכול לצרוך תוכן ולא לעשות שום דבר אחר, ואתם לא רוצים לעשות את זה בנוכחות אור שמש, ואין לכם צורך במותרות כמו חיבור USB - אז תמורת סכום מפלצתי של כסף אפל תאפשר לכם לעשות את זה, ולהצהיר שאתם בעניינים ומחוברים. לעומת זאת, אם אתם רוצים מחשב, אתם צריכים לחפש מוצר אחר, לא טאבלט. הרבה מאוד עסקים לא קלטו את זה.

בסקר שנערך לאחרונה בקרב מאות עסקים, 22% מהם אמרו שהם כבר רכשו טאבלטים, 22% אמרו שהם מתכוונים לעשות זאת עוד השנה, ועוד 24% אמרו שהם יעשו זאת בשנה הבאה. יחד, אנחנו מדברים על 68%. שיעור חדירה עתידי לא רע בכלל. 83% מהחברות ציינו שברצונן לרכוש אייפד, שמתחיל לאבד קצת גובה - רק לפני כמה חודשים נתח השוק שלו היה 90% ומשהו.

אבל כששואלים את העסקים האלה מה הם מתכוונים לעשות עם המכשירים, 51%(!) מהחברות שנשאלו הודו שאין להן מושג ברור. אחרות טענו שאפשר יהיה להגיש באמצעות המכשירים דו"חות הוצאות - בהצלחה עם ההקלדה של נתונים מדויקים, טמבלים - וביצוע רכישות. רובן הודו שהמכשירים לא יחליפו את המחשבים הניידים הקייימים.

אין מה לומר, צריך להוריד את הכובע בפני חברה שמסוגלת למכור מוצר מיותר לעסקים, שאפילו לא מסוגלים להסביר מה הם יעשו בו.

 

נערכים למלחמות סייבר

מתנגדיו של הנשיא אובמה אוהבים לתאר אותו כליברל רכרוכי. אבל בניגוד לקאובוי שמילא את התפקיד לפניו, אובמה הוא שהצליח לחסל את אוסמה בן-לאדן. אז כשהוא מדבר על הפעלת כוח, כדאי להקשיב.

הבית הלבן הנוכחי מודאג מאוד מהאפשרויות של מתקפת סייבר, ועומד מאחורי שורה של יוזמות בנושא. הוא הביע לאחרונה רצון להגיע להסכמה בינלאומית נגד מתקפות כאלה, אבל קצת קשה לראות את רוסיה וסין, שעושות שימוש קבוע בהתקפות כאלה, משתפות פעולה עם יוזמה כזאת. מדהים לראות איך הקווים של המלחמה הקרה מתארגנים מחדש, כאילו שנות התשעים לא היו מעולם.

אז הבית הלבן הבהיר שהגנה מפני התקפות רשת היא חלק מזכויותיה של כל מדינה, ושארה"ב, אם תותקף באינטרנט, תנקוט בכל הצעדים האפשריים כדי להגן על עצמה. אלה יכללו "צעדי מידע", קרי התגוננות ברשת, וכן צעדים דיפלומטיים, כלכליים - ובמידת הצורך גם צבאיים, אם כי הודגש שהשימוש בכוח צבאי ייעשה רק לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות.

האיום לא לגמרי חדש: לפני מספר שנים, כשנערכה התקפת סייבר מתמשכת שמקורה ברוסיה, הפנטגון הבהיר שאם זה יימשך - מטוסים יעלו לאוויר. ההתקפה הופסקה. הבעיה בתגובה על מתקפות רשת היא שמאוד קשה לדעת מה המקור שלהן. אבל אם ה-NSA תצליח לברר איפה יושבים ראשי ארגון הטרור אנונימוס, ספק אם מישהו יצטער אם הם יקבלו פגישה אישית עם כמה לוחמים מאומנים היטב.

שוטר, אל תחטט לי באימיילים

הרשת הופכת יותר ויותר לחלק מחיי היומיום שלנו, אבל החוקים הנובעים לה מפגרים משמעותית אחרי המציאות. זה תמיד היה נכון, החוק הוא שמרני מטבעו, אבל התקופה שלנו חווה שינויים בקצב שאף תקופה אחרת בהיסטוריה לא הכירה.

בדרך כלל, הפיגור הזה משמש נוכלים וגנבים למיניהם - פיראטים וספאמרים, למשל. אבל לעיתים דווקא רשויות החוק עצמן עושות שימוש באי ההתאמה בין החקיקה למציאות. מקרה מובהק כזה הוא הטענה שמשמיעים גופי שלטון בארה"ב, שלפיה התיקון הרביעי לחוקה (האוסר על חיפוש ללא צו בית משפט מנומק) אינו חל על מידע שנמצא ברשת, כמו אימיילים, מיקום סלולרי של מישהו, או חומר שנמצא בענן.

הצעת חוק חדשה, שמוגשת על ידי הסנאטור הדמוקרטי הוותיק פטריק ליהי, עשויה לשנות את המצב הזה. זה יהיה עדכון חוק הפרטיות הראשון מאז 1986 - ראש הממשלה הישראלי, נזכיר, היה אז שמעון פרס; יש דברים שמשתנים בקצב איטי בהרבה - והוא יעניק את הגנת התיקון הרביעי לחוקה לאימיילים ולמידע שנמצא בענן.

ארגוני זכויות אדם בירכו על ההצעה, אך אמרו כי אין בה די. בין השאר, החוק אינו מונע שימוש בתיעוד תנועותיו של אדם בטלפון הסלולרי שלו, או במידע על אנשי הקשר במכשיר. למרות זאת, הארגונים רואים בחוק צעד ענק קדימה. במקביל, בישראל, מסרבת המשטרה להצפין את המאגר הביומטרי שהיא בונה.

הפיראטים האנגלים נגד עצמם

הציבור הבריטי, או על כל פנים החלק ממנו שפעיל ברשת ושנדגם על ידי חברת משפט מקומית, סבור שיש להחמיר את הצעדים נגד פיראטים. 62% מהנשאלים הסכימו שיש לנתק מהרשת גולשים שגונבים תוכן באופן עקבי. אחוז דומה קרא לחסום גישה לאתרי פיראטיות, אם כי 61% העדיפו צעד כזה על חסימה מהרשת של משתמשים פרטיים. רק 11% מהנשאלים לא הסכימו עם ההצהרה "חשוב להגן על תעשיית היצירה מפיראטיות".

זה לא צריך להפתיע: רוב הציבור, בניגוד למה שאוהבים הפיראטים לספר על עצמם, לא תומך בהם, ודאי לא אקטיבית (ותעיד העובדה שהמפלגות הפיראטיות נמחקו מהמפה הפוליטית). הפרט המעניין הוא שגם 48% מהאנשים שזיהו את עצמם כפיראטים אמרו שהם היו שמחים לשלם סכום חודשי קטן ולבצע את ההורדות שלהם באופן חוקי.  

אחוז דומה של פיראטים טענו שיש להגן על זכויות יוצרים, ואפילו תמכו בצעדים נגד גנבי תוכן סדרתיים. כלומר, מדובר באנשים שרואים את עצמם כמי שתאוות הבצע של תעשיית התוכן הפכה אותם לפושעים, בעל כורחם. רק 13% מהבריטים מוכנים להודות שהם פיראטים, ורק חמישה אחוזים הם "פיראטים עקביים".

הסקר בחן במקביל גם את השימושים שתושבי האיים השלווים מעדיפים לעשות ברשת, וגילה שמדובר בגלישה סלולרית, הורדת אפליקציות סלולריות, קניית ספרים דיגיטליים ומשחקי תלת-ממד.

קצרצרים

ועוד קצת על פיראטיות: הלוביסטים של חברות התקליטים בקליפורניה רוצים עכשיו חוק חדש שיאפשר חיפוש ללא צו בית משפט בתקליטורים ונגני תקליטורים, בינתיים רק במפעלים ליצור דיסקים ו-DVD. אלא מה? חיפוש ללא צו אסור על פי התיקון הרביעי לחוקה האמריקאית. כשהמאבק בגניבת תוכן דוחק את חירויות האזרח לאחור, אתה יודע שמישהו התחרפן לגמרי.

נרשמים סימנים שאפל, החקיינית הגדולה, עומדת לסגור את הגולל על השירות המועיל מאוד Evernote: החברה הוציאה פטנט על משהו שנקרא Noteworthy שנשמע באופן חשוד כמו השירות של Evernote. אם וכאשר אפל תוציא את השירות שלה, היא תחסל את היזם הזריז והמוצלח ממנה באמצעות כובד משקלה, הפנאטים הנאמנים לה, ונכונותה להפעיל בריונות בעת הצורך. כפי שמזכיר גיזמודו, זו לא תהיה הפעם הראשונה. אפל, אחרי הכל, גנבה אפילו את הרעיון של האייפוד.

אחרי לא מעט שנים מלאות תסכולים, נרשמת עלייה ניכרת בשביעות הרצון של משתמשי חלונות, שהגיעה לשיא של 78%. זוהי העלייה השלישית ברציפות במדד זה, שנובעת כנראה מהמעבר מוויסטה הטראומטית לחלונות 7. עם זאת, שביעות הרצון לא בהכרח מתורגמת למכירות: רוב משתמשי מיקרוסופט מרוצים, למשל, מאופיס, אבל מכירות האופיס דווקא יורדות קלות. יכול להיות שמיקרוסופט פשוט הגיעה למצב שמוצריה טובים מספיק, והלקוחות לא רואים סיבה להתאמץ ולשדרג.

טוויטר ניסה השנה להתחיל להראות רווחים, וזה לא קל. בהתחלה נרשמה התלהבות בקרב מפרסמים מכמות החשיפה שזוכים לה "ציוצים מקודמים", אבל עכשיו מתחילות להישמע רטינות: המפרסמים מגלים לתדהמתם שהעובדה שהגולשים רואים משהו לא אומרת בהכרח שהם גם יקליקו עליו. שיעורי ההקלקה על ציוצים מקודמים של עסקים קטנים היו זניחים, וחלק ניכר מהם כנראה לא ישקיע שוב בפרסום בטוויטר. העסקים הגדולים דווקא היו מרוצים יותר.

בשורה רעה לתלמידים שגרים בצפון הארץ: אם עד כה שלג היה עילה לגיטימית לקבל יום חופשה, עכשיו זוממים הסוה... אה, סליחה, הצוות הפדגוגי במספר בתי ספר בארה"ב להמשיך את הלימודים באמצעות הרשת גם כאשר אי אפשר להגיע אל בתי הספר עצמם. אז הנה, האינטרנט מקלקל עוד משהו טוב. שלום לעפרך, חופשת השלג.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"