שלמה אליהו ניצח. בינתיים

האורות בבניין ההנהלה הראשית של בנק לאומי בתל אביב דלקו שלשום עמוק אל תוך הלילה. ב־2:54 לפנות בוקר, בתום לילה לבן של ספירת קולות, פרסמה מזכירות הבנק את תוצאות ההצבעה המסקרנת באסיפה הכללית ובראשן ההישג המשמעותי שרשם שלמה אליהו (המחזיק ב־9.6% מהבנק): שניים מהמועמדים שהציע - יו"ר מעלות לשעבר עמוס ספיר והמפקחת על שוק ההון והביטוח לשעבר ציפי סמט - נבחרו לדירקטוריון. לשני המקומות הנוספים שהתפנו בדירקטוריון נבחרו מועמדי ועדת המניות, המייצגת את המדינה (המחזיקה ב־6% מהבנק): יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר מירי כץ ומנכ"ל פרטנר לשעבר דוד אבנר. הארבעה יצטרפו ל־11 הדירקטורים המכהנים בבנק, שכולם נבחרו בעבר בהתאם להמלצת ועדת המניות.

ב־60 הימים הקרובים יקיים הפיקוח על הבנקים הליך לאישור הנבחרים באסיפה הכללית (המוכר כהליך "fit and proper"), אבל כבר אתמול בבוקר פרסם בנק ישראל תגובה רשמית לתוצאות. השם "אליהו" אינו מוזכר ולו פעם אחת בהודעת הבנק המרכזי, אבל המסר מכוון אליו ישירות: "בנק ישראל מוצא לנכון לחזור ולהדגיש כי בתאגיד בנקאי שבו ההחזקה באמצעי השליטה מפוזרת אצל מחזיקים רבים, יש לוודא כי אין למחזיקים באמצעי שליטה בשיעור גבוה יחסית לרוב בעלי המניות יכולת לכוון את פעילותו של התאגיד הבנקאי מבלי שקיבלו היתר כנדרש מנגיד בנק ישראל".

במילים פשוטות, בנק ישראל אומר לאליהו: אם אתה רוצה לשלוט בבנק לאומי, תגיע בבקשה לירושלים ובקש כמקובל היתר שליטה. עם זאת, אליהו הקפיד להבהיר באסיפה הכללית שלשום כי המועמדים שהציע אינם "אנשים מטעמו", אלא אנשים ראויים שהוא מציע מתוקף זכותו כבעל מניות. ספיר אמר אתמול ל"כלכליסט" לאחר בחירתו: "ברגע שדירקטור נבחר, חובת הנאמנות שלו היא לכלל בעלי המניות ולחברה. מכיוון שאני מחשיב את עצמי כאיש שומר חוק ואתיקה, אני בטוח שכך אנהג. אני בטוח שגם אליהו מודע לכך שלא אהיה נציג שלו בדירקטוריון".

על פי רוב ההערכות במערכת הבנקאית, בנק ישראל יימנע בשלב זה מנקיטת צעד אופרטיבי כלשהו ויאשר את מינוי ספיר וסמט. לדברי גורם במערכת הבנקאית, "אם שלושה מועמדים או יותר שהציע אליהו היו נבחרים, זו היתה קטסטרופה מבחינת בנק ישראל. נראה שעם שני מועמדים שנבחרו בנק ישראל יכול לחיות, ולכן הוא עשוי להסתפק בהוצאת הכרטיס הצהוב לאליהו, באמצעות ההודעה שפורסמה אתמול. מעשית, בנק ישראל יתקשה לנמק פסילת מועמדים כמו ספיר, שלו ניסיון רב ומגוון במגזר העסקי; וכמו סמט, רגולטורית בכירה לשעבר שגם עבדה במשך 12 שנה באגף הפיקוח על הבנקים".

במוקד המחלוקת: השפעת המדינה אחרי ההפרטה

בכל מקרה, אפשר להכריז רשמית על פתיחת הטנגו של אליהו עם המפקח על הבנקים דודו זקן. בשבועות הקרובים תעבור זירת ההתמודדות בין השניים לוועדת הכספים, שם דנים בימים אלה בהצעה לתיקון חוק הבנקאות ("חוק עוקף אליהו") שמקדמים בנק ישראל ומשרד האוצר. הצעת החוק, שאליהו מתנגד לה נחרצות, מחמירה את ההגבלות על בעלי המניות בבנק ללא גרעין שליטה בהשוואה לחקיקה מ־2004 שבוצעה בהתאם להמלצות ועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אוהד מראני. בסביבתו של אליהו אף מתייחסים להצעת החוק כאל "הלאמה דה־פקטו של הבנק על ידי בנק ישראל".

על פי הצעת החוק החדשה, בעל מניות שמחזיק ביותר מ־2.5% בבנק ללא גרעין שליטה (כפי שיהיה לאומי לאחר השלמת הפרטתו) יוכל להציע מועמד אחד בלבד לדירקטוריון; ואם מועמד זה אכן ייבחר, ייאסר עליו להציע עוד מועמדים. זאת לעומת המצב כיום - שבו אין מגבלה על מספר המועמדים שאותו בעל מניות רשאי להציע. אליהו, למשל, הציע לבחירות שנערכו שלשום שישה שמות.

נוסף על כך, הצעת החוק תרחיב את סמכויותיה של "ועדה ציבורית למינוי דירקטורים" שתוקם בבנק ללא גרעין שליטה.

בראש הוועדה יעמוד שופט עליון או מחוזי בדימוס שימונה על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם נשיאת בית המשפט העליון. בוועדה יהיו עוד ארבעה חברים: שני אנשי משק וכלכלה שיבחר יו"ר הוועדה בהתייעצות עם יו"ר רשות ני"ע; ושני דירקטורים חיצוניים בבנק שיתמנו תוך התייעצות עם המפקח על הבנקים. הצעת החוק תאפשר לוועדה להציע מועמדים כמספר המקומות המתפנים בדירקטוריון. כך, בעוד שהמדינה לא תחזיק ולו במניה אחת של לאומי - היא תוכל להשפיע מהותית על הרכב הדירקטוריון.

בבנק ישראל ובמשרד האוצר מאמינים שהקמת הוועדה הציבורית חשובה ביותר לשמירה על עצמאותו ועל אי־תלותו לאורך זמן של דירקטוריון בבנק ללא גרעין שליטה. בהודעה מאתמול ציין בנק ישראל כי "התיקון המוצע מאזן בין זכותם של המחזיקים באמצעי שליטה להציע מועמדים לכהונה כדירקטורים ולפעול לבחירתם, לבין הרצון למנוע שליטה בפועל בתאגיד הבנקאי ללא קבלת היתר מהנגיד".

הפעם הבאה שהאסיפה הכללית של לאומי תבחר דירקטורים תהיה בעוד שנה, ובירושלים מקווים כי הליכי החקיקה יסתיימו בתוך חודש. בינתיים, יש הסכמה עקרונית בין משרד האוצר לבין בנק ישראל להמתין עם המשך מכירת אחזקות המדינה בלאומי עד להשלמת החקיקה. מאז מכר האוצר 5% ממניות לאומי ב־19 בינואר, רשמה מניית הבנק ירידה של כ־9% - וגם עובדה זו מפחיתה, בשלב זה, את תיאבון המכירה של המדינה.

מראני: "הצעת החוק מרחיקת לכת מדי"

אליהו, בכל מקרה, אינו מתכוון לוותר בקלות והוא מפעיל מאחורי הקלעים את יועצו, השר לשעבר חיים רמון. שלשום קיימה ועדת הכספים דיון בהצעת החוק, שאליו הגיע מראני, שמתנגד לשינויים המוצעים. גורם בוועדת הכספים אמר אתמול כי אליהו הוא זה שביקש ממראני להופיע בפני הוועדה. מראני, לעומת זאת, אמר ל"כלכליסט" כי דווקא הוועדה זימנה אותו.

לדברי מראני, "העמדה שהצגתי בדיון היתה פשוטה מאוד. לטעמי, המדינה הלכה רחוק מדי בתיקון החוק - וזאת בניגוד לרוח הוועדה שבראשה עמדתי בתחילת העשור הקודם. הצעת החוק החדשה מעבירה משקל יתר במינוי דירקטורים למדינה באמצעות הוועדה הציבורית על חשבון בעלי המניות בבנק, שעיקר הכוח צריך להיות בידיים שלהם - כמו בכל חברה עסקית. גם בחוק הנוכחי, שחוקק לפי המלצות הוועדה שבראשה עמדתי, יש מנגנון של ועדה ציבורית - אבל היא מופעלת רק במקרה של כשל (אם האסיפה לא מצליחה למנות דירקטורים בעצמה וכאשר מספר הדירקטורים בבנק נמוך מהמינימום שקובע בנק ישראל - ת"ז). בכל מקרה, אין לי ויכוח עם בנק ישראל בנושא השליטה: מי שרוצה לשלוט בבנק צריך לקבל היתר מבנק ישראל. אבל פה אנחנו לא מדברים על שליטה, אלא על הזכות להציע דירקטורים".

כל התסבוכת הזו עשויה להיפתר, מבחינתו של אליהו, אם יגיש לבנק ישראל בקשה לקבלת היתר שליטה בלאומי - ואכן יקבל אותו בסופו של תהליך הבדיקה. אליהו (שכיום ברשותו היתר שליטה בבנק אגוד) נמנע עד כה מלבקש היתר שליטה בלאומי, אם כי הבהיר בעבר כי יעשה זאת לאחר שהמדינה תשלים את מכירת אחזקותיה. כך או כך, קרבות ההשפעה בלאומי - בהשתתפות בעלי המניות, הדירקטורים, ההנהלה ובנק ישראל - ימשיכו ללוות את הבנק בשנים ובחודשים הקרובים.