צילום: עמית שעל

הכל יחסי: תוכנית האוצר לקידום ההייטק סוגרת שנת בכורה

תוכנית "יתרון יחסי" מציגה הצלחה אחת עיקרית: התחייבות של הגופים המוסדיים להשקיע 200 מיליון שקל בקרנות ההון סיכון. אך עדיין מוקדם לחגוג: הקרנות עדיין לא מגייסות בהמוניהן, האנג'לים מבולבלים והסטארט-אפים הישראליים ממשיכים להעדיף אקזיטים מהירים לחברות הענק מאמריקה

31.05.2011, 16:13 | אסף גלעד

תוכנית משרד האוצר לקידום תעשיית ההייטק המקומית מסיימת שנה ראשונה שניתן לסכם אותה בסימן חיובי. מנכ"ל משרד האוצר חיים שני, שכאילו נמשך מהמגזר הפרטי כדי לקדם תוכניות מסוג זה, הפך את התוכנית - שזכתה לשם הסימבולי "יתרון יחסי" - לבייבי שלו, והציג אותה מעל לכל במה אפשרית.

בנוסף לעבודת מטה מקיפה כפי שלא נעשתה מעולם בהייטק הישראלי, נראה כי האוצר היה נחוש להעביר את 11 סעיפי התוכנית במהירות האפשרית. ואכן הבליץ החקיקתי הצליח: בתוך כחצי שנה מאז ההכרזה על התוכנית הועברו סעיפיה כמעט במלואם, נמצאו תקציבים וצוותי עבודה יצאו לדרך.

אלא שהתהודה שלה זכתה התוכנית עוד לא הגיעה לרמה שבה מעוניין האוצר. רבים מקרב קהל היעד של התוכנית - המשקיעים הפרטיים, הגופים המוסדיים ומנכ"לי החברות הגדולות - אינם מכירים את תוכנית האוצר. גם אלה שמכירים אותה התקשו לעכל את גודלה והיקפה.

אחת הסיבות לחוסר החשיפה של התוכנית היא העובדה שהיא כמעט לא כללה השקעות ממשלתיות חדשות בענף בטווח המיידי. בעוד שהממשלה נקטה סכום שאותו תשקיע בפיתוח תחליפי דלקים - 14 מיליארד שקל בעשור הקרוב - היא לא עשתה כן במסגרת "יתרון יחסי".

סעיפי התוכנית, כגון רשת ביטחון להשקעות בהון סיכון, לא ייגרעו מתקציב המדינה לפני שאותה קרן תסיים 10 שנות פעילות, וגם זאת בתנאי שתציג הפסדים.

ובכל זאת, התוכנית שאושרה רק לפני חמישה חודשים היא עדיין אחת השאפתניות והמקיפות שיזמו בישראל במשך שנים. "כלכליסט" בדק כיצד קיבל אותה השוק המקומי.

השקעת מוסדיים בהון סיכון: התחייבות להשקעה של 200 מיליון שקל

הבעיה: מעורבות נמוכה של הגופים המוסדיים בהשקעות בהייטק.

הפתרון: השתתפות המדינה בסיכון שבהשקעה.

סטטוס: הוקצבו 200 מיליון שקל שימנפו השקעות של 800 מיליון שקל. הגופים המוסדיים התחייבו עד כה להשקעה של 200 מיליון שקל.

כחלק מתוכנית "יתרון יחסי" קבע משרד האוצר כי המשקיעים המוסדיים בישראל - חברות הביטוח והגופים הפנסיוניים - יזכו לרשת ביטחון של עד 25% מהשקעותיהם בקרנות הון סיכון לכל אורך חיי הקרן. מטרת הרשת היא לעודד את המוסדיים להשקיע בקרנות, שמפזרות את כספיהן בין עשרות חברות סטארט-אפ.

תנאי התוכנית מחייבים את הגופים המוסדיים המעוניינים להבטיח את השתתפותם בתוכנית בתשלום דמי רצינות - תשלום מקדים בגובה 0.1% מכלל ההשקעה הצפויה. ל"כלכליסט" נודע כי לידי חברת הביטוח ענבל, המשמשת כמנהלת האופרטיבית של התוכנית, הגיעו עד כה 200 אלף שקל כדמי רצינות - המשקפים כי בכוונת הגופים המוסדיים להשקיע באמצעותה 200 מיליון שקל. עוד נודע כי מספר גופים מוסדיים כגון מגדל, כלל ובנק הפועלים מנסים בימים אלה להבטיח את השתלבותם בתוכנית באמצעות תשלום דמי רצינות.

לפי התנאים שקבע האוצר, ההגנה תינתן רק להשקעה בקרנות שמחזיקות לפחות 75 מיליון שקל, ושפורטפוליו החברות שלהן כולל לפחות 85% חברות ישראליות בשלב הצעיר או בעלות זיקה לישראל, כמו חברה של יזם ישראלי הפעיל בחו"ל. בנוסף, חברות הפורטפוליו נדרשות להציג הכנסות של 150 מיליון שקל בשנה לכל היותר. לפי התוכנית, רשת הביטחון של האוצר לא תעלה על 200 מיליון שקל לכל הגופים המוסדיים יחד, כלומר תעניק רשת ביטחון להשקעה מוסדית מקסימלית של 800 מיליון שקל.

מאז אישור התוכנית בסוף 2010 פרסם משרד האוצר ספר תקנות המיועד לגופים המוסדיים. גורמים בתעשיית ההון סיכון אומרים כי כמעט כל הגופים המוסדיים רכשו את ספר התקנות והביעו התעניינות בהשקעה בקרנות הון סיכון.

חרף ההתחלה היפה, טרם נרשמה השתתפות ממשית בהשקעה בקרנות הון סיכון ישראליות. JVP יוצאת כעת לגיוס של 250 מיליון שקל, ושלוש קרנות נוספות מחממות מנועים: מאגמה מבקשת לגייס 150 מיליון דולר, קרן ההון סיכון החדשה של אלדד תמיר מעוניינת לגייס 400 מיליון שקל ופיטנגו צפויה להשיק רודשואו גיוס לקראת סוף השנה לקרן, של 300-200 מיליון דולר.

אם בוחנים את תוכנית המוסדיים ברמת הדיונים נראה כי היא השיגה את יעדיה. כל הגופים המוסדיים מנהלים משא ומתן עם קרנות הון סיכון ואין מנהלת קשרי משקיעים בקרן שאינה מביאה בחשבון גם את המוסדיים הישראליים. ראויים לציון הם כלל ומגדל, שקפצו לבריכה לפני כולם. במידה רבה, לקרנות הישראליות אין הרבה ברירות בתחום זה אלא לנסות ולפנות למוסדיים המקומיים. גיוסי ההון בארה"ב הפכו קשים מנשוא בשנים האחרונות, והפנייה למוסדיים הישראליים הפכה לכורח מציאות.

מנכ"ל איגוד תעשיות ההייטק עודד חרמוני סבור כי הצלחת התוכנית לעידוד השקעות המוסדיים בקרנות הון סיכון נעוצה בכך שעיצובה נעזר במוסדיים עצמם ובתיאום עם האיגוד. "משרד האוצר עשה נכון כאשר פנה אל הלקוח, במקרה הזה הגופים המוסדיים, לפני שיצא בהכרזות", אומר חרמוני. "רוב הגופים המוסדיים המרכזיים הצטרפו לתוכנית והיא זכתה לעניין.

"מוקדם לדעת אם נראה כאן גל של השקעות מהם, אבל שורת האקזיטים בחודשים האחרונים והתחושה שזו תקופה להשקעות בהייטק, בין היתר בגלל המשקיעים הזרים שמגיעים לפה, בהחלט מכינים את האווירה לקראת השקעה שכזו".

אורן בר-און, שותף בכיר בפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, סבור כי בשנים הקרובות ישתתפו הגופים המוסדיים בכל גיוסי הקרנות הישראליות. "אני לא רואה גיוס בקרן ישראלית שגוף מוסדי ישראלי לא ייטול בו חלק", הוא מעריך. "אנחנו צפויים לראות עשרות מיליונים של דולרים זורמים לקרנות ההון סיכון מהגופים המוסדיים הישראליים.

לפי סקר של ארנסט אנד יאנג בקרב משקיעים מוסדיים בחו"ל, המשקיעים מעוניינים לראות שינוי בצורת ההתקשרות מול הקרנות. בנוסף המוסדיים מציגים לקרנות דרישות חדשות, דוגמת מעבר מדמי ניהול המהווים נתח מן הקרן לתקציב, ניהול קבוע ודרישות השקעה חמורות".

אסתי פשין, משקיעה פרטית בחברות הייטק וממובילות שדולת ההייטק בכנסת, סבורה כי תוכנית התמיכה שמעניק האוצר בדמות 200 מיליון שקל כרשת ביטחון למשקיעים המוסדיים קטנה מדי. "למרות שסכום זה צפוי למנף השקעות של 800 מיליון שקל, עדיין מדובר בטיפה בים", היא אומרת. "תעשיית ההון סיכון חיה מרזרבות, וגם הפתרון הזה הוא בבחינת כוסות רוח למת".

בריחת הרעיונות: קונדואיט צפויה ליהנות מהטבת המס החדשה

הבעיה: חברות סטארט-אפ ישראליות רבות נמכרות בזול לחברות זרות.

הפתרון: מתן הטבות מס לחברות ישראליות שרוכשות חברת סטארט-אפ מקומית.

סטטוס: הטבת המס הוסדרה בחקיקה אך עד כה לא נוצלה.

במשרד האוצר החליטו להילחם בתופעה שבה חברות סטארט-אפ ישראליות רבות נמכרות במחירים נמוכים לענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. כחלק ממהלך החליטו באוצר לעודד חברות ישראליות לרכוש את שכנותיהן הקטנות באמצעות מתן הטבת מס. לפי ההטבה, חברה מקומית שתרכוש סטארט-אפ ישראלי תהיה פטורה מתשלום מס עבור סעיף המוניטין בקניין הרוחני של החברה הנרכשת.

חמישה חודשים לאחר לידת החוק עוד לא נעשה בו שימוש ולו פעם אחת. מתוך 46 אקזיטים שרשמו חברות סטארט-אפ ישראליות מתחילת 2011, רק אחד מהם נחשב לאקזיט כל-ישראלי: רכישת הסטארט-אפ וויביה בידי קונדואיט תמורת 45 מיליון דולר.

ל"כלכליסט" נודע כי קונדואיט אכן עשויה להיות החברה הראשונה שתשתמש בהטבת המס החדשה. סמנכ"ל הכספים והתפעול של החברה רועי גן אומר כי קונדואיט תנסה לקבל הטבות מס בסוף 2011 בהתבסס על התוצאות הכספיות של שתי החברות. באופן פרדוקסלי, הרכישה הישראלית הגדולה ביותר השנה שבמסגרתה רכשה מלאנוקס את וולטייר תמורת 218 מיליון דולר, לא נהנתה מההקלות החדשות משום שהוכרזה למעשה כבר בסוף השנה הקודמת.

"התקנות אינן חלות על רכישת חברות ציבוריות, ואת זה יש לתקן כדי לעודד רכישות רבות יותר ולקדם חזון יצירת 'אשכולות' של חברות ישראליות", אומר אורן בר־און, שותף בארנסט אנד יאנג".

הטבת מס למשקיעים פרטיים: חוק האנג'לים יוצר ניגוד עניינים בין המשקיע לחברה

הבעיה: ירידה בהשקעות בשלב ה"סיד" של חברה.

הפתרון: מתן הטבות מס עבור השקעה בחברות סטארט-אפ.

סטטוס: מראשית 2011 ההשקעה מזכה את המשקיע בהטבת מס. עד כה לא ידוע על אנג'ל שהשתמש בהטבה.

מה זה אנג'לים? "אנג'ל" הוא כינוי למשקיע פרטי בהייטק. מרבית האנג'לים משקיעים סכומים נמוכים יחסית של מאות אלפי דולרם בממוצע, בחברות צעירות בשלב ה"סיד" הראשוני של התהוות החברה, ולעתים אפילו ביזמים עוד לפני גיבוש הרעיון.

על רקע מצוקת חברות הסטארט-אפ לגייס משקיעים בשלב ה"סיד" הראשוני, יזם משרד האוצר את חוק האנג'לים, שנכנס כהוראת שעה לתוכנית הממשלתית של 2012-2011 החוק נכנס לתוקף כבר ב-1 בינואר האחרון, ונחשב כהוראת שעה התחומה בזמן ועשויה להסתיים בסוף 2015.

בתוך מסגרת זמן זו מגדיר החוק כי כל אזרח ישראלי יוכל להשקיע בחברה צעירה שעונה להגדרות המדען הראשי כחברת מחקר ופיתוח, ובתמורה לקבל על השקעתו מעמד של הוצאה מוכרת במס הכנסה.

אף שעד כה לא דווח על אנג'ל שהשתמש בחוק, אסתי פשין, משקיעה פרטית בחברות הייטק וממובילות שדולת ההייטק בכנסת, מרככת את הביקורת ואומרת כי את תוצאות החוק ניתן יהיה לראות רק בסוף השנה בדו"חות שיוגשו למס הכנסה: "רק אז נוכל לדעת אילו משקיעים מבקשים לקבל הכרה בהשקעה לצורך מס".

"החוק נותן הטבת מס משמעותית", אומרת עו"ד אילת טורם ממשרד עמית פולק מטלון שמשמשת כחברה בוועדת האנג'לים של איגוד תעשיות ההיטק. "עמידה בתנאי החוק מקנה למשקיע שתי הטבות מס משמעותיות: הראשונה היא הקדמת האפשרות להכיר בהשקעה בחברת הסטארט-אפ כהוצאה במשך שלוש שנות מס החל משנת ההשקעה הראשונה במקום במועד האקזיט או פירוק החברה. ההטבה השנייה היא שההשקעה מוכרת בניכוי מכל הכנסה שהיא ומאפשרת קיזוז מס מכל הכנסה, כמו קבלת דיבידנדים או משכורת".

לדברי טורם, כדי שהמשקיע יקבל את ההטבה החברה נדרשת לעמוד במשך שלוש שנים בדרישות ספציפיות שנקבעו בחוק. דרישות אלה הן אישור החברה כחברת מחקר ופיתוח (מו"פ) בידי המדען הראשי, על 70% מהוצאותיה צריכות לזרום למו"פ, עליה להחזיק בקניין הרוחני שמפותח בארץ וכן אסור שהכנסותיה יהיו מעבר ל־50% מהוצאות המו"פ בשנת ההשקעה ובשנה שאחריה.

"המשקיע והחברה עלולים להימצא במצב של ניגוד עניינים אם במהלך שלוש השנים החברה לא עמדה בקריטריונים הקבועים בחוק", אומרת טורם ומציינת כי בסיטואציה כזו המשקיע עלול להיות חשוף לדרישת השבה של הטבת המס מרשות המיסים.

לדבריה, במקרה של סטייה מהקריטריונים כתוצאה מהגדלת מכירות או אקזיט מוצלח, האנג'ל אמנם יאבד את הטבת המס אך ייהנה מהצלחת החברה, ומציעה להוסיף מנגנוני הגנה להסכם ההשקעה. לדבריה, כדאי להמתין לחוזר הרשמי של רשות המיסים בעניין חוק האנג'לים.

מרכזי פיתוח פיננסיים: חזון מרכזי הפיתוח הפך למרכזי מיקור-חוץ

הבעיה: תלות של תעשיית ההייטק בתחומים מסורתיים.

הפתרון: הקמת מסלולים לתמיכה בתעשיות הטכנולוגיה הפיננסית ומדעי החיים.

סטטוס: הופעל מסלול תמיכה למרכזי מו"פ פיננסיים בתקציב של 100 מיליון שקל לחמש שנים, הוקם מרכז מו"פ של ברקליס ויוסדה קרן הון סיכון למדעי החיים.

כשהציג את תוכנית "יתרון יחסי" לפני כשנה ציין מנכ"ל משרד האוצר חיים שני כי ישראל לא השכילה למשוך מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) בנקאיים, שבהם מפותחים מוצרים פיננסים כתוכנות לניהול סיכונים. לדבריו, מדובר בתעשייה שמגלגלת כ-200 מיליארד דולר בשנה, בעיקר במזרח אירופה ובהודו.

בניסיון למשוך בנקים גדולים להקים מרכזי פיתוח בישראל הכריז שני על תוכנית תמריצים בת 20 מיליון דולר, שהכספים בה יחולקו באמצעות השתתפות ממשלתית בעלויות העסקת עובדים. ואכן, תוך פחות משנה חנך בנק ברקליס מרכז פיתוח ראשון בקריית עתידים. המרכז מגייס בימים אלה 50 עובדים, ולטענת הבנק יועסקו בו 200 איש בהשקעה ראשונית של 50 מיליון שקל.

המרכז הישראלי של ברקליס רחוק שנות אור ממרכזי פיתוח אחרים של הבנק שמעסיקים 2,200 איש בסינגפור ו-2,000 עובדים בלונדון, אך מדובר בהתחלה. ל"כלכליסט" כי בעבר הועלה שמן של סיטי וקרדיט סוויס כמי שמתכוונות להקים מרכזים דומים בישראל, אך הדבר לא יצא אל הפועל. עוד נודע כי לפחות בנק בינלאומי אחד נוסף צפוי להכריז על הקמת מרכז פיתוח בישראל בחודשים הקרובים.

"המרכז של ברקליס לא מגשים את חזון הממשלה", אומר בכיר בתעשיית ההייטק. "שני ויובל שטייניץ דיברו על העסקת מתמטיקאים ומהנדסי תוכנה. המרכז של ברקליס אינו אלא מרכז מיקור-חוץ, רחוק מהחזון של פיתוח מוצרים מורכבים".

באוצר דוחים את הטענות על איכות הפעילות במרכז הפיתוח של ברקליס. לטענת האוצר, כל השקעה מטעם המשרד נבחנת בידי המדען הראשי, שקובע את איכות המחקר והפיתוח המתבצעים בו. עוד נטען כי הקמת מרכזי המו"פ הפיננסים נועדו לא רק כדי להעסיק את המהנדסים הטובים ביותר, אלא גם במטרה לשלב אוכלוסיות חדשות בתעשיית ההייטק.

חיזוק המחקר הטכנולוגי: האוצר העביר תקציב לקליטת 2,000 אנשי סגל באקדמיה

הבעיה: מחסור בכלי מימון בשלב "עמק המוות" שבין המחקר הבסיסי למחקר היישומי-תעשייתי.

הפתרון: הקמת מסלול תמיכה ייעודי לזיהוי פרויקטים באקדמיה שהם בשלב מוקדם ובעלי פוטנציאל, ומתן מענקי מחקר מוגדלים.

סטטוס: המסלול תוקצב ב-40 מיליון שקל ב-2011, ובימים אלו עמלים המוסדות האקדמיים על הכנת הבקשות להגשה.

אחת ההכרזות האחרונות של משרד האוצר כללה הזרמה של 100 מיליון שקל במסגרת תקציב 2012-2011 לתוכנית תקצוב של מחקרים אקדמיים בתחומי המדעים, כחלק מהתוכנית לחיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה.

השנה יועברו למוסדות האקדמיים בישראל, בכלל זה גם בתי חולים המבצעים מחקרים קליניים, כ-40 מיליון שקל לתמיכה ב-10 מחקרים שונים בתחומי המדעים המדויקים שנושאים אופי יישומי ובעל פוטנציאל מסחרי, כמו למשל בכימיה, ברפואה או בהנדסת חשמל. התקציב יינתן לתקופה של שתי שנות מחקר עם אופציה לתקציב נוסף גם בשנה השלישית.

85% מהפרויקט יתוקצב מתקציב המדען הראשי במשרד התמ"ת, שינהל את המענקים. ועדה שתורכב מחבר שופטים מחברות מסחריות תקבע את זהותם של הפרויקטים שיקבלו את המימון. באוצר מדגישים כי מחקרים שישתפו יועצים מתעשיית ההייטק יקבלו ניקוד עודף בתחרות על קבלת המענק.

במקביל חתם אגף התקציבים יחד עם הוועדה לתכנון ותקצוב המועצה להשכלה גבוהה על סיכום להעברת תקציבים לקליטת 2,000 אנשי סגל במוסדות האקדמיה במהלך שש השנים הקרובות, מרביתם המכריע מדענים ישראלים שנקלטו בחו"ל. בימים הקרובים צפוי האוצר להכריז על זהות המדענים, שייקלטו בארבעה מרכזי מחקר בתחומי מדעי המוח, מדעי המחשב, חקר הגנום ואנרגיה מתחדשת. בשנה הבאה יפורסמו שמות המועמדים שייקלטו ב-10 מרכזי מומחיות מתוכננים נוספים.

ואיך מתקדם הטיפול בשאר הבעיות?

שיתוף אוכלוסיות נוספות

הבעיה: השתתפות נמוכה של מגזרי המיעוטים בתעשייה עתירת הידע.

הפתרון: תוכנית לשילוב סטודנטים מקרב אוכלוסיות מיעוטים.

סטטוס: התוכנית נמצאת בשלבים גיבוש סופיים.