בלעדי ל"כלכליסט": בנק ישראל משכלל את שוק הריבית

מכשיר פיננסי חדש שמקדם בנק ישראל, בשיתוף הבורסה והבנקים המסחריים, יאפשר ללווים לנהל את פעולותיהם הכספיות בוודאות גדולה יותר ועם הרבה פחות סיכונים. המכשיר מכוון בין השאר לציבור נוטלי המשכנתאות, וכן למשקיעים בשוק ההון. מדובר בפרסום יומי של ריבית חדשה, לטווחי זמן שונים, שתהווה מעין "עוגן" גם לקביעת הריבית לצורך קבלת אשראי מהבנקים וגם לחישוב הרווחים באיגרות חוב ממשלתיות. נוסף על כך, תאפשר הריבית החדשה לנוטלי המשכנתאות להעריך טוב יותר איזה מסלול ריבית לבחור, ותאפשר גם ללווים לבצע הגנות על גובה הריבית בהלוואות שלהם.

סטנלי פישר | צילום: אוראל כהן

שמה של הריבית החדשה הוא ריבית התלבור, והיא למעשה הגרסה הישראלית לריבית הליבור המקובלת מאוד בשוקי הכספים בחו"ל. ריבית הליבור (LIBOR) היא ריבית שמפרסם מדי יום ארגון הבנקים הבריטי (BBA) לעשרה מטבעות מרכזיים בעולם: דולר אמריקאי, יורו, ין יפני, לירה שטרלינג, פרנק שוויצרי, דולר קנדי, דולר אוסטרלי, כתר דני, דולר ניו זילנדי וכתר שוודי, והיא מייצגת את גובה הריבית שבה הבנקים מלווים כספים אחד לשני. ריבית זו משמשת בסיס להצמדות שונות וגם בישראל נעשה בה שימוש, למשל במשכנתאות הצמודות לדולר.

בנק ישראל החל לקדם את נושא ריבית הליבור לפני יותר מארבע שנים, אולם רק לאחרונה קיבל העניין תנופה של ממש, ובימים אלה הוא מגיע לישורת האחרונה לקראת יישומו גם בשטח. ל"כלכליסט" נודע כי גם משרד האוצר והבורסה לניירות ערך מתכוונים לאמץ את הריבית החדשה. במסגרת זו נשקלת האפשרות לשנות את שיטת ההצמדה באיגרות החוב הממשלתיות שמנפיק האוצר בריבית משתנה ולהצמיד את הריבית לריבית התלבור.

ריבית התלבור היא ריבית שעליה מכריזים מדי יום הבנקים השותפים להסדר, לצורך מתן הלוואות בין בנק לבנק. הבנקים מחויבים לריבית שעליה הם מכריזים, והיא משתנה כאמור מדי יום ומפורסמת לטווחי זמן משתנים: יום עסקים אחד, שבוע, חודש, חודשיים, שלושה חודשים, שישה חודשים, תשעה חודשים ושנה.

נוסחה מתמטית שנקבעה מראש קובעת מדי יום את ריבית התלבור לטווחי הזמן השונים, לפי פרסומי הריביות של אותם בנקים.

בנק ישראל מפרסם את ריביות התלבור מדי יום באתר האינטרנט שלו, והן מתפרסמות גם במערכות המקצועיות שבהן משתמשים הבנקים, כמו מערכת רויטר'ס. הבנקים הפעילים בפרסום הריביות, לפי חלקו של כל בנק בעסקאות בריבית התלבור, הם בנק לאומי, דויטשה בנק, בנק הפועלים, בנק ברקליס, סיטיבנק, בנק המזרחי טפחות, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי הראשון ובנק HSBC.

יוזמה חדשה: במקום להשקיע בדירות, להשקיע באג"ח צמודות־דיור יו"ר ועדת הכלכלה כרמל שאמה מקווה כי כתוצאה מההנפקה יגדל היצע שוק הדירות ולפיכך יירדו המחירים. כיום, לדבריו, נרכשות בישראל מדי שנה כ־30 אלף דירות מגורים לצורכי השקעה או לצורכי מגורים עתידיים תומר אביטללכתבה המלאה

על פעילות הבנקים הפעילים בהסדר זה מפקחת "ועדת ריבית התלבור" המשותפת לבנק ישראל, לבורסה ולארגון פורקס ישראל, שהוא גוף שהקימו הבנקים המסחריים לצורך ניהול המסחר בדולר. הוועדה רשאית להטיל סנקציות על בנקים שמסרבים לקיים עסקאות בריבית שהם פרסמו, או על בנקים שמפרסמים באופן שיטתי ריביות חריגות.

בראש ועדת ריבית התלבור עומד ראש תחום שוק ההון בחטיבת המחקר של בנק ישראל, רועי שטיין, וחבריה הנוספים הם נציג פורקס ישראל הראל קורדובה, מנהלת יחידת מעו"ף בבורסה שרון לביא ונציגה מחדר העסקאות של חטיבת השווקים בבנק ישראל גניה דה מאיו.

1.המכשיר יגביר מאוד את הוודאות בתחום האשראי הבנקאי הניתן עד שנה

אחת המשמעויות המעשיות ביותר של השימוש בריבית התלבור היא האפשרות לקבל אשראי בנקאי, לפרקי זמן של עד שנה, הצמוד לריבית זו. כיום מעניקים הבנקים ללווים אשראי לפרקי זמן אלה בריבית הצמודה לריבית הפריים.

ריבית הפריים נגזרת מריבית בנק ישראל והיא מחושבת כריבית שעליה מכריז נגיד הבנק מדי חודש, בתוספת 1.5%. במציאות זו הלווים אינם יודעים מראש מה יהיה גובה הריבית שיהיה עליהם לשלם לאורך תקופת פירעון ההלוואה שקיבלו מהבנק.

כך, למשל, מאז תחילת היציאה מהמשבר הכלכלי, בחודש ספטמבר 2009, העלה בנק ישראל את הריבית, שממנה נגזרת כאמור ריבית הפריים, לא פחות מעשר פעמים, בשיעור מצטבר של 2.75%. במהלך המשבר עצמו שינה בנק ישראל כמה פעמים את הריבית, כלפי מטה, יותר מפעם אחת בחודש.

לעומת זאת, אם יחליט הלווה לקחת מהבנק הלוואה בריבית הצמודה לריבית התלבור, הוא יידע מראש מהי הריבית שבה הוא יחויב לכל אורך תקופת ההלוואה שלקח.

הריבית שבה יחויב תהיה ריבית התלבור לפרק הזמן שבו נלקחה ההלוואה, נניח למשך שנה, שפרסם בנק ישראל ביום ביצוע ההלוואה, בתוספת המרווח שהוסיף הבנק בהתאם לסיכוני האשראי המיוחדים של אותו לווה.

בשיחה עם "כלכליסט", אמר אתמול ראש ועדת ריבית התלבור בבנק ישראל רועי שטיין כי הבנקים המסחריים הגדולים - לאומי, הפועלים ודיסקונט - הצהירו כבר על היערכותם המיידית לבצע הלוואות מסוג זה, על פי הבקשות של לקוחותיהם.

2. פרסום התלבור יסייע לנוטלי המשכנתאות לקבל החלטות

משמעות מעשית חשובה נוספת של הפרסום היומי של ריבית התלבור היא הסיוע התכנוני שהיא מעניקה לנוטלי המשכנתאות. כבר חודשים ארוכים מתריע בנק ישראל והעומד בראשו, פרופ' סטנלי פישר, כי הריבית הנמוכה יחסית במסלול הצמוד לריבית הפריים היא אשליה אופטית שעלולה להתגלות כ"מלכודת דבש" לרוכשי הדירות, דבר שיעלה להם כסף רב ובמקרים קיצוניים עלול אף לפגוע ביכולתם לעמוד בהחזר ההלוואה. שכלול מכשיר ריבית התלבור והפיכתו לכלי עזר נגיש יאפשרו לנוטלי המשכנתאות לתכנן הרבה יותר טוב את מבנה הלוואת הדיור שיהיה עליהם לקבל מהבנק.

ריבית התלבור לשנה נותנת למעשה אינדיקציה טובה מאוד לגבי גובה ריבית בנק ישראל בעתיד, שממנה נגזרת כאמור ריבית הפריים. באמצעותה יוכלו נוטלי המשכנתאות להעריך כמעט במדויק מה תהיה הריבית במסלול הפריים שבה הם יחויבו בעוד שנה, דבר שיקל עליהם לקבוע איזה חלק מהמשכנתה כדאי להם לקחת במסלול זה. גם בנק ישראל עצמו התחיל לפני שלושה חודשים להשתמש בריבית התלבור כמכשיר נוסף לחיזוי הריבית בעתיד. בהודעת הריבית האחרונה שלו, למשל, ציין הבנק כי "ריבית בנק ישראל בעוד שנה צפויה לעמוד לפי שוק התלבור על 4.2%, ולפי ממוצע תחזיות החזאים - על 4.3%".

3. מעבר להנפקת אג"ח ממשלתיות בריבית משתנה הצמודה לתלבור

כאמור, גם משרד האוצר והבורסה לניירות ערך מתכוונים לאמץ את ריבית התלבור. במסגרת זו נשקלת האפשרות לשנות את שיטת ההצמדה באיגרות החוב הממשלתיות שמנפיק האוצר בריבית משתנה. במקום השיטה הקיימת, שבה הריבית משתנה אחת לשלושה חודשים בהתאם לתשואות המק"מ לתקופה של 12 חודשים, תשתנה הריבית על אג"ח אלה מדי שלושה חודשים בהתאם לריבית התלבור לפרק זמן זהה.

מלבד העובדה שריבית איגרות החוב תוצמד לריבית פחות תנודתית, היא גם תוצמד לריבית המחושבת לאותו פרק זמן, כאמור שלושה חודשים. כיום מחושבת הריבית המשתנה לפי תשואות המק"מ לתקופה ארוכה של 12 חודשים בשל הסיבה שהסחירות באיגרות המק"מ לתקופה של שלושה חודשים נמוכה מאוד - דבר שגורם לתנודות גדולות מדי בתשואות שלהן.

4. השימוש בריבית החדשה יגן על פעילי שוק ההון משינויים בגובה הריבית

השימוש בריבית התלבור פותח בפני הפעילים בשוק ההון אפשרויות נוספות, שהחשובה בהן היא ביצוע הגנות על שער הריבית. כיום יכולים הפעילים השונים, למשל יצואנים שחוששים מירידה עתידית בשער הדולר, לבצע הגנות רק על שער החליפין. המכשיר החדש יאפשר למעוניינים בכך להתגונן גם מפני עליות אפשריות בשער הריבית בהלוואות שהם נטלו.

בינתיים, מי שעושים שימוש הולך וגדל במכשירים הפיננסיים הנגזרים מריבית התלבור הם מנהלי הכספים של גופים גדולים במשק, המבצעים עסקות הגנה מפני תנודות בשערי הריבית. תמרונים אלה מאפשרים להם לנהל את סיכוני הריבית באופן יעיל יותר, ולהתגונן מפני שינויים בלתי צפויים בריבית שעליה מודיע מדי חודש נגיד בנק ישראל.

הבנקים הגדולים מאפשרים להם לבצע כמה סוגים של עסקאות עתידיות המבוססות על ריבית התלבור, ובחודשים האחרונים נרשם גידול משמעותי בהיקף העסקאות מסוג זה. כך, למשל, מנתונים שריכז בנק ישראל, ושהגיעו לידי "כלכליסט", מתברר כי ברבעון הראשון של 2011 הסתכמו העסקאות מסוג "חוזה ריבית עתידי" (FRA), שבהן שני הצדדים מתחייבים לשלם או לקבל הפרש בין ריבית מוסכמת מראש לבין ריבית המבוססת על ריבית התלבור שתיקבע בעתיד, בהיקף של כ־48.3 מיליארד שקל. זאת, לעומת כ־ 26.4 מיליארד שקל בממוצע לרבעון בשנת 2010.

מנתוני בנק ישראל מתברר עוד כי בעסקה עתידית נוספת, מסוג "החלף שיעורי ריבית" (IRS), משך הזמן הפופולרי ביותר של העסקאות הוא בין חודשיים לחמישה חודשים. ברבעון הראשון של השנה הסתכמו העסקאות לטווחי זמן אלה בסכום כולל של כ־41.5 מיליארד שקל. כלל העסקאות לתקופה של חודש אחד הסתכמו בכ־34.7 מיליארד שקל ואילו העסקאות לתקופות של 6–10 חודשים הסתכמו בכ־14.3 מיליארד שקל.