בג"ץ בהחלטה דרמטית: בעלי נחלות במושבים לא יוכלו להשכיר שטחים לעסקים

החלטה שהתקבלה על ידי בג"ץ היום (ה') עשויה לשנות את מצב בעלי הנחלות במושבים. ההחלטה התקבלה במסגרת עתירה של פורום 15 הערים הגדולות בישראל, עמותת אדם טבע ודין והאגודה לצדק חלוקתי, וקובעת בין השאר כי החלטת מינהל מקרקעי ישראל לאפשר עסקים שאינם חקלאיים על אדמת מדינה היא "לא סבירה". במסגרת העתירה נטען כי החלטות המינהל הפלו לטובה את המגזר החקלאי מול המגזר העירוני בישראל.

בפסק הדין מצטטים שופטי בג"ץ את טיעוני אדם טבע ודין: "גידול ניכר בהיקף הבנייה לתעסוקה לא חקלאית עלול לממש לפחות חלק מן החששות הכרוכים בתופעת הפרבור, ובכלל זה מעבר עסקים מן העיר לכפר בשל תנאים טובים יותר שיוצעו להם; החמרת גודש התנועה והתחבורה באזורים שאינם מיועדים לכך יגרום בתורו לפגיעה סביבתית". עוד מוסיפים שופטי בג"ץ כי הדבר עלול להביא להכשרת דרכים חדשות וחניונים בשטחים פתוחים, לשימוש מוגבר ברכב פרטי ולהחמרת מפגעי הזיהום.

אדם טבע ודין יצאה בעתירה נגד החלטת מינהל מקרקעי ישראל לאשר את המלצות ועדת הבר, בעניין מתן אפשרות לכל בעל נחלה במושב להקים ולהשכיר שטחים לתעסוקה, בהיקף של עד 500 מ"ר. העתירה הוגשה ב-1 ליולי 2007, לאחר ששר האוצר אישר את המלצות ועדת הבר. העמותה טענה כי קיים חשש שההחלטה תוביל לתוספת עצומה של שטחי תעסוקה במושבים ולמעבר שוכרי שטחים אלה מהמרכזים העירוניים אל השטחים החקלאיים. לפעולה זו השלכות חברתיות וסביבתיות קשות כאחד.  

במקביל, בג"ץ מבקש לשנות החלטה של המינהל מ-2007 שטרם יושמה בשל המאבק סביבה. לפי החלטה זו יוכלו חקלאים במושבים ובקיבוצים להוון את חלקת המגורים תמורת מחיר של 3.75% מערך הקרקע ולקבל זכויות בנייה לשטח בנוי של 375 מ"ר. עבור בנייה לתעסוקה נקבע כי דמי ההיוון יעמדו על 91% משווי הקרקע.

בדיונים טענו נציגי המושבים והקיבוצים כי מדובר בהחלטה שקיפחה אותם. לדברי אותם נציגים, הפעולות שנבעו מהחלטה זו הביאו להתערבות יתר של המדינה בעניינם.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, מסר בתגובה כי החלטת בית המשפט הינה תקדימית ומעידה על החשיבות שרואים השופטים בהגנה על המרחב הכפרי הפתוח מפני פרבור תעסוקתי. "פסק הדין מחזק את עמדת אדם טבע ודין לפיה יש לחזק את הגושים האורבניים בהם מתגוררים למעלה מ־90% מתושבי המדינה", הוסיף ברכה.