ניתוח "כלכליסט": הרכבת מחכה לעופר עיני

1. רשות חוזרת

גבירותיי ורבותיי, ההיסטוריה חוזרת. שמונה שנים לאחר שפורקה רשות הנמלים והרכבות, הודיע אתמול שר התחבורה ישראל כץ במסיבת עיתונאים מתוקשרת על הקמתה מחדש תחת השם "הרשות הלאומית לרכבות".

הרשות תעסוק ברישוי ובחקירת תאונות, ותטפל בסוגיות הנוגעות ל"רישוי מקצועות עובדי הרכבת" וב"הפעלת בקרה לבחינת איכות אחזקת המסילה". במקביל תועבר הכשרת העובדים ברכבת לחברה חיצונית שתבחן את מקצועיותם ותערוך להם בדיקות רפואיות.

והקינוח? הטיפול בתקריות ואירועי הבטיחות ברכבת יכלול "אינטגרציה על בסיס נהלים הוליסטיים".

מה אומרת מכבסת המילים הזאת? בעיקר שלמשרד התחבורה נמאס מתחושת הבזאר ברכבת, ולכן הוא יפקח על הכשרת העובדים, ישלח אותם לבחינות פסיכומטריות ופסיכולוגיות ויפטר את כל מי שלא יתיישר עם "נוהל הבטיחות החדש" - שנועד להסיר מכץ אחריות במקרה של מגה־תאונה. הוועד יסרב? אין בעיה, כץ יסגור באמצע באוגוסט את הרכבת. באופן הוליסטי כמובן.

2. חום יולי־אוגוסט

לא צריך תואר במטאורולוגיה כדי לדעת שאוגוסט הוא אחד החודשים הכי חמים בשנה. רק אדם אחד שכח כמה חם באוגוסט: שר התחבורה. לדברי כץ, אם תוכנית הבטיחות לא תעלה יפה כבר ב־17 באוגוסט - שבועיים אחרי הקייטנות ושבועיים לפני תחילת הלימודים - הוא ישבית את הרכבת וישנע מדי יום באמצעות אוטובוסים כ־150 אלף חיילים, תיירים, בני נוער וסתם אנשים שמנסים להגיע לעבודה. איך בדיוק זה יקרה? תשאלו את דן הראל, מנכ"ל משרד התחבורה. לדבריו, המשרד בחן את כל נתוני הנסיעות ברכבת על פי ימים ושעות והעמיד "מענה של אוטובוסים, עד 20% מעבר לנדרש". הוליסטי כבר אמרנו?

3. הדמיון של כץ

הפלגה על כנפי הדמיון של השר כץ תציב בפני אזרחי ישראל מציאות חדשה שבה אין רכבת מתפקדת. האם כל אלפי הנוסעים ברכבת באמת יעברו לאוטובוסים? רוב הסיכויים שלא. התוצאה: חלק ניכר מהם יוותרו על התחבורה הציבורית ויחזרו לכלי הרכב הפרטי שלהם. מספר המכוניות שינועו על הגביש יגדל דרמטית, פקקי התנועה יהפכו את השהייה על הכביש לעוד יותר בלתי נסבלת, זיהום האוויר יגדל ומספר תאונות הדרכים יזנק. אבל הכי עצוב הוא מה שיקרה לעובדי הרכבת: ביום שכץ יחליט שהוא העניש אותם מספיק, הוא יחזיר את חלקם הגדול לעבודה - פשוט כי אין די אנשים בארץ שיכולים לשמש כנהגי קטר. לפטר ולהחזיר עובד ממורמר לעבודה הקודמת שלו? הכי הוליסטי שיש.

4. גרילה של עובדים

לזכותו של כץ ייאמר שעובדי הרכבת הרוויחו ביושר את האיום בסגירת מקום העבודה שלהם: הפגנות פרטיזניות תחת חלונות חברי דירקטוריון, השבתת פעילות בלי התרעה מוקדמת, סידורי עבודה מפוקפקים או האטת תנועת המטענים - צעדים אלו ואחרים שנקט הוועד הלוחמני מאפיינים לוחמת גרילה לא חכמה. בשבועיים האחרונים מישהו התעשת שם בוועד, וכעת הס מלהזכיר את המילה "שביתה". במקביל הציג הוועד תוכנית בטיחות משלו הנוגעת לבעיות עכשוויות ברכבת (מחסור בתקנים, בעיות רעש וקרינה), אך לא נוגעת לתכנון העתיד. חלק מסעיפי תוכנית הוועד חופפים את אלה של תוכנית ההנהלה, כך שעל חלק מהנושאים שבמחלוקת יש כבר הסכמה בין הניצים. כץ גם הבטיח להקשיב להערות העובדים בנושא הבטיחות. האם זו תחילתה של ידידות מופלאה?

5. הרגע של עופר

בדצמבר 2009 הוזמן כץ לאירוע השקת תחנת "תדלוק" של מכוניות בגז פחמימני של חברת דור אלון. במהלך האירוע ובניגוד גמור למתרחש סביבו, שחרר השר כמה אמירות מפתיעות ביחס להפרטת הנמלים. "נציגי העובדים קיבלו ממני הבטחה שלא יינקטו צעדים חד־צדדים בנושא ההפרטה", אמר וסיפר לכל מי שרק רצה לשמוע שהוא פועל יד ביד עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני.

גם במשבר הרכבת הודה כץ שהוא פנה מראש ל"יו"ר ההסתדרות, שיידרש להפגין מנהיגות. אני מצפה ממנו לאמץ את התוכנית", אמר.

עיני מצדו נתן עד עכשיו גב לעובדי הרכבת, וגם בית הדין לעבודה כבר קבע שכל צעד שיינקט בארגון - יצטרך להיעשות בהסכמה הדדית. כעת נמצא עיני בצומת דרכים היסטורי: הוא יכול להוליך מהלך של הבראת הרכבת שייזכר לדורות. את התשובה לשאלה אם גם עיני במצב רוח הוליסטי כמו כץ נקבל בעוד חודש.