גזי קפלן: "הבונוסים בישראל יצאו מפרופורציה"

"הבונוסים בישראל חרגו מפרופורציה", כך אמר מנכ"ל אסם גזי קפלן בפאנל בנושא מוטיבציה בארגונים, שמתקיים הבוקר (ב'), במסגרת ועידת המנהלים של המרכז הישראלי לניהול.

בפאנל משתתפים פרופ' דן אריאלי, ראש קבוצת מחקר ב-MIT, ארז מלצר, מנכ"ל גדות, אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, רביב צולר, מנכ"ל ביטוח ישיר, פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן וספי גל עזר, מנכ"ל מלם מערכות.

לדברי קפלן "מוטיבציה היא מעבר לתגמול כספי, מוטיבציה נוצרת כתוצאה מהזדהות עם ערכים, עם מתן משמעות לחיים. אני כקיבוצניק שלא נהנה מהתגמול הכספי, קודם כל נהניתי מעצם העשייה, קודם כל חיפשתי משמעות לחיי. אני מסכים שעובדים צריכים להיות מתוגמלים כספית, אך צריך למצוא איזון. אני לא מציע לשפוך את התינוק עם המים".

אייל ולדמן | צילום: אוראל כהן

"מה יגידו החבר'ה"

רביב צולר, מנכ"ל ביטוח ישיר אמר כי "תגמול משמעותי נמדד במונחים יחסיים לסביבה. בהודו חשוב לעובדים הכבוד בפני המשפחה, לנו הישראלים חשוב מה יגידו החבר'ה מהצבא".

עוד אמר צולר כי עצם פרסום הנתונים אודות שכרם של המנכ"לים גרם לעלייה דרמטית בשכרם. "בשנות השבעים הרוויחו מנכ"לים בארה"ב פי 35 מהעובד הפשוט, במשך השנים, עם פרסום שכרם של המנהלים, כל מנהל רצה להרוויח יותר מרעהו וכיום אנו במצב ששכר מנכ"ל בארה"ב טיפס לפי 400 משכר העובדים."

בכנס השתתפו בין היתר מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, פרופ' איתן ששנסקי, אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ויעקב פרי, יו"ר הדירקטוריון במזרחי טפחות.

וכמה הם הרוויחו

ולדמן משך שכר בעלות של 1.6 מיליון דולר ב-2010 - עלייה של 157% לעומת 2009. הזינוק בשכר נבע בעיקר ממענק במניות של כ-900 אלף דולר שקיבל בשנה החולפת. נוסף על השכר שמשך ולדמן ב-2010, הוא מימש במהלך השנה החולפת מניות מלאנוקס תמורת כ-5 מיליון דולר.

עלות שכרו של רביב צולר, מנכ"ל ישיר איי.די.איי חברה לביטוח, הסתכמה ב-2010 ב-5.6 מיליון שקל, כאשר משכורתו החודשית הגיעה ל-172 אלף שקל.

שפירא: החינוך מעל לכול

עמוס שפירא מנכ"ל סלקום שהרצה בנושא משילות ועסקים אמר

"מכל הדברים שאנחנו עוסקים בהם הדבר הכי חשוב הוא הנושא של החינוך. חובתה של הקהילה העסקית לעסוק בנושא ולתרום את מה שאנחנו יכולים. אני קורא לכם להצטרף לאמנת המעסיקים למען חינוך אקדמי. אמנה זו תפקידה להשפיע על מערכת החינוך. להשפיע על הצעירים שבוחרים איזה מקצוע הם ילכו ללמוד באוניברסיטה.

"חשוב שתהיה לנו אמירה מה אנחנו מצפים מהמנהל והעובד במאה ה-21. תפקידה של מערכת החינוך היא קודם כל להוציא בני אדם והדבר השני ללמד אותם להפעיל את המוח. בין אם הם בוגרי בי"ס לניהול ובין הם בוגרי בי"ס למדעי המוח. האמנה הזו קוראת לנו לפתוח את שיטות הקדם, ולהפנים שמקומות עבודה מוצלחים הם מקומות עבודה שמעסיקים עובדים בוגרי תארים מכל קשת הפקולטות. אף פעם לא הבנתי למה טלר בבנק צריך להיות בוגר כלכלה ולא בוגר פקולטה למדעי הרוח. זהו מסר לצעירים שלנו שילכו ללמוד את מה שהם אוהבים"

לדברי שפירא "עם כל הכבוד לנו המנהלים, הבעיה הניהולית בסקטור הציבורי היא מורכבת לאין שיעור מהבעיה שאנו נתקלים בה כמנהלים של חברות עסקיות. אם אנחנו נסתכל מהי פונקצית המטרה שלנו כמנהלים, זוהי פונקציה פשוטה, אנחנו צריכים למקסם רווח תחת אילוצי החוק והאתיקה. גם תהליך קבלת ההחלטות הוא יחסית פשוט - מה מייצר יותר רווח תחת אילוצים של חוק ואתיקה.

"בסקטור הציבורי תהליך קבלת החלטות הוא מורכב, מנהיג פוליטי עובד על פי ערכים, והדירוג של מה יותר ערכי הוא מורכב. תהליך פוליטי צריך להיות מותאם לממוצע של הפוליטיקאים. כאשר אנחנו יוצרים את התחושה שהתחום הפוליטי הוא בזוי אנחנו יורים לעצמנו ברגל, זה אומר שאנשים מוכשרים לא יפנו לתחום זה. האנשים שצריכים לקחת את ההחלטות המורכבות ביותר לא יהיו האנשים המוכשרים ביותר".