"פייסבוק נתנה, פייסבוק לקחה", יזעקו הכותרת בבלוג הטכנולוגי הנקרא ביותר, טקראנץ'. "קטסטרופה כלכלית", ייכתב ב"פיננשל טיימס", ואילו ה"וול סטריט ג'ורנל" יכנה זאת "שידור חוזר של שנת 2000". קריסה של פייסבוק רגע לאחר ההנפקה היא תסריט האימים של עולם הטכנולוגיה. ייתכן שהיא נראית רחוקה מהמציאות, אולם לקריסה שכזו יהיו השפעות מרחיקות לכת על השוק בארצות הברית בכלל, ועל שוק הטכנולוגיה בפרט.
"בשוק ההון המשקיעים לא תמיד מבדילים בין המודלים העסקיים, והם יניחו שכל האינטרנט החברתי נכשל אם ספינת הדגל תיכשל", אומר דרור אורן, מנהל חממת האינטרנט של מכון המחקר של סטנפורד. "כבר השבוע שמעתי בתקשורת האמריקאית דיבורים על הנפקת 'הרשת החברתית גרופון' וזה מלמד אותנו שהתקשורת מתקשה להפריד בין המודלים, כי גרופון אינה רשת חברתית. נפילה של פייסבוק עשויה לשנות את הסנטימנט סביב כל חברות האינטרנט. כך היה כמובן בשנת 2000, שבה גם חברות שייצרו הכנסות משמעותית, עם מודל עסקי יציב ומצוין, נפגעו קשות. זו השפעה שהיא בעיקרה פסיכולוגית: אם חברה כמו פייסבוק, שיש לה את מספר המשתמשים הגדול ביותר מבין הרשתות החברתיות, לא מצליחה לשמור על הערך שלה - איך יצליחו הרשתות הקטנות?".
בחודש שעבר הוסיף ה"וול סטריט ג'ורנל" קיסם נוסף למדורת השמועות הלוהטת סביב פייסבוק. העיתון פרסם, בפעם המי יודע כמה, שמועה לפיה הרשת החברתית הגדולה בעולם עומדת בפני הנפקה. הפעם טען העיתון כי ההנפקה של פייסבוק צפויה להיערך באביב 2012, כלומר בעוד כשנה, ושוויה צפוי להיות כ־100 מיליארד דולר. מקור אלמוני טען כי ה־EBITDA של החברה (הכנסות לפני ריבית, מס ופחת) עומד לחצות את רף ה־2 מיליארד דולר. התוצאות הכספיות של פייסבוק, נטען, עולות אפילו על הציפיות שלה, כפי שנחשפו בפני גולדמן זאקס ודיגיטל סקיי הרוסית רגע לפני שהשקיעו בה 500 מיליון דולר בתחילת השנה.
שוויה האסטרונומי של פייסבוק, המבוסס על המסחר במניותיה בבורסות משניות, הפך לאחת מהתופעות המפליאות והמסתוריות ביותר בכלכלה העולמית בשנה האחרונה. כמו כן, הוא הביא לתחושת גאות וזחיחות אצל משקיעי האינטרנט. מאז ינואר האחרון זינק שוויה של הרשת החברתית ל־100 מיליארד דולר, פי שבעה מהשווי שהציגה אז, שעמד על כ־14 מיליארד דולר. כיום, מי בכלל זוכר את הגבות שהורמו כאשר מיקרוסופט רכשה 1.6% מפייסבוק תמורת 240 מיליון דולר ב־2007, רכישה ששיקפה לה שווי של 15 מיליארד דולר "בלבד".
ערכה של פייסבוק זינק תוך שנה אחת מעל לשווי של ענקיות טכנולוגיה ותיקות כמו HP (ששווה כ־78 מיליארד דולר), אמאזון (85 מיליארד דולר) וסיסקו (88 מיליון דולר). היא אמנם רחוקה עדיין מגוגל (168 מיליארד דולר), מיקרוסופט (201 מיליארד דולר) ואפל (316 מיליארד דולר), אך בקצב הצמיחה הנוכחי, אין ספק כי ההגעה לשם תהיה קצרה מכל תחזית אופטימית.
על רקע השמועות על ההנפקה העתידית של פייסבוק, אין פלא אפוא שהעתיד הקרוב נראה ורוד. גם אם תסריט שבו פייסבוק נכשלת בהנפקה לא נראה כיום הגיוני וגם אם ירידה בשווי החברה אינה נראית באופק, הרי איש אינו סבור שמנוע הצמיחה של פייסבוק ייוותר על כנו לנצח. הדוגמה הטרייה לכך היא דווקא יריבתה הכי מרה, גוגל. אחרי צמיחה רצופה מהשפל של סוף 2008 ועד תום 2009, התקשתה מניית גוגל לצמוח בשנת 2010, אף על פי שרווחיותה הגיעה לשיא. כך סיימה גוגל את שנת 2010 עם שווי מעט נמוך מזה שבו התחילה אותה, ומתחילת 2011 כבר רשמה ירידה של כ־12%.
בתפקידו במעברת המחקר של סטנפורד עובד אורן עם כל חברות הענק של עמק הסיליקון, בכללן מותגים טכנולוגים כגון פייסבוק, אפל וגוגל - חלקן אף רוכשות פטנטים וחברות מחממת האינטרנט.
כיום הוא מביט מהצד על הנפקות הטכנולוגיה, ולא ממש מתרשם. "צריך להפריד בין שני סוגים של הנפקות שקורות בתקופה הזאת", הוא אומר. "הסוג הראשון הוא חברות אינטרנט שנהנות מהייפ, ומייצרות הכנסות של ממש, ואפשר לומר שכבר 'פיצחו' את המודל העסקי שלהן. בקטגוריה הזאת אפשר למנות את גרופון, זינגה ובמידה מסוימת גם את לינקדאין. אמנם המכפילים שעליהם מדובר להנפקה של החברות האלה גבוהים מאוד, אבל הם מבוססים על מודל עסקי שעובד.
"הסוג השני מורכב בעיקר מרשתות חברתיות שהנכס העיקרי שלהן עד כה הוא מסת המשתמשים הגדולה. הן שורפות הרבה כסף, אינן רווחיות, ועדיין מחפשות את המודל העסקי שלהן. השווי שלהן צומח באופן פנומנלי על סמך ההנחה שהן כבר ימצאו מתישהו את הדרך לעשות כסף. בקטגוריה הזאת אמנם מובילה פייסבוק, אבל אפשר למצוא בה גם את טוויטר ופורסקוור. החברות האלה מזכירות במידה מסוימת את חברות הבועה של שנת 2000 - הן עוד לא התמקדו על מודל עסקי מנצח, שמתרגם את החדירה העמוקה שלהן לשוק ואת כמות הזמן הרבה שהמשתמשים מבלים בהן למזומנים.
"הבעיה עם חברות מהסוג הזה היא שברגע שהן מנפיקות מופעל עליהן לחץ אדיר להתחיל לייצר מזומנים ברמה שתואמת את מחיר המניה שלהן. הציבור פחות סבלני מהמשקיעים הקיימים, שמבינים שהחברה עדיין מחפשת את דרכה. הציבור רוצה לראות הכנסות של ממש שעולות מרבעון לרבעון. זו כמובן הסיבה שפייסבוק ממתינה עם ההנפקה שלה, עד שתוכל להצדיק את הערכות השווי שהמשקיעים נותנים לה.
"צריך לזכור שאותן חברות שיוצאות היום להנפקה הן חברות צעירות שיכלו להתקיים שנים בלי יציאה לשוק הציבורי. אבל המשקיעים צמאים להשתתף בהצלחה הזאת של עמק הסיליקון, ולקבל נתח מההכנסות שלהן. עבור קרנות משניות או אנג'לים (משקיעים פרטיים) שאינם מהשורה הראשונה הבורסה היא הדרך היחידה להיות חלק מההצלחה הזאת שנקראת פייסבוק או טוויטר. ה'שיעמום' הזה בבורסה מזין את עליות הערך הגדולות וגם מפתה חברות אחרות ללכת לבורסה במקום לבצע מיזוגים ורכישות.
"מצב שבו פייסבוק מונפקת לפני שהיא מייצרת הכנסות של ממש יכול לדעתי להסתיים רע מאוד. הלחץ שיופעל עליה יהיה גדול, היא תצטרך להפסיק להשקיע משאבים בחוויית המשתמש כפי שהיא עושה כעת ולהפנות אותם למכירות. לצערי, זה לא אומר שבהכרח יצליח להם".
מאהה איברהים, שותפה מנהלת בקרן ההון סיכון קיינן שבפאלו־אלטו, מנהלת את אחת מהשקעות האינטרנט הגדולות בעמק הסיליקון - Kabam, חברת משחקים חברתיים הנחשבת לשנייה לזינגה במספר המשתמשים שלה. לאחרונה גייסה Kabam סכום נאה של 85 מיליון דולר בהובלת גוגל, אחרי שקודם לכן גייסה 40 מיליון דולר. מבלי להגיד זאת במפורש, גם איברהים נושאת עיניה להצלחתה של פייסבוק, כמו עוד עשרות חברות לוויניות שהרשת החברתית מהווה עבורן עורק חיים מרכזי. כמו כן, היא רואה בהנפקת לינקדאין, לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, אישוש לתהילה הצפויה לפייסבוק לכשתגיע לבורסה.
"הנפקת לינקדאין היא אבן בוחן מצוינת להתלהבות של המשקיעים ואישור לכך שאנשים חיים היום ברשתות החברתיות יותר מאי פעם. אך מעל לכל היא מהווה חותמת לביטחון הרב שהמשקיעים חשים לגבי הנפקת פייסבוק", אומרת איברהים. "פייסבוק נחשבת לרווחית יותר מלינקדאין, דומיננטית יותר ממנה והיא מחזיקה ביותר משתמשים. דווקא ההנפקה הצפויה של גרופון (שרוצה להנפיק לפי שווי של 30 מיליארד דולר -א"ג) היא שולית בהיבט הזה, כיוון שאיננה רשת חברתית".
ממקום מושבה בפאלו אלטו, איברהים מזהה את תחילתה של הבועה, "אלא שהשוני בין הבועה הזאת לבועה של שנת 2000 הוא ביציבות של החברות שיוצאות לבורסה. לפני 11 שנה היינו רואים הנפקות של חברות שכל מחזור ההכנסות שלהן מסתכם ב־25 מיליון דולר; ואילו בכל ההנפקות האחרונות, גם אלו של הרשתות החברתיות, לחברות יש מחזורי הכנסות של מאות מיליוני דולרים וצמיחה דו־ספרתית".
"החברות האלה מגיעות למערך הפצה עצום בן לילה, במהירות מסחררת שאין לה אח ורע בכלכלה המודרנית", אומר יזהר שי, שותף אף הוא בקרן קיינן. "את התופעה של חברה שמגיעה למאות מיליוני משתמשים תוך כמה שנים לא הכרנו עד כה. יש להן בסיס חזק, ואני מניח שהשווקים העולמיים ידעו לתגמל אותן על כך".
"ירידה דרמטית בשווי של פייסבוק בטווח הקצר יכולה להיווצר משתי סיבות מרכזיות, אם וכאשר זה יקרה", מוסיפה איברהים. "האחת: יתברר כי התועלת שבפרסום בפייסבוק - בהתחשב בחשיפה הגבוהה ובשימוש הממושך - אינה גדולה כפי שחשבו שתהיה. השנייה כרוכה בירידה במספר המשתמשים. אם הירידה תנבע מהחשיפה הנמוכה לפרסום, אז לחברות לווייניות כמו זינגה או Kabam אין מה לחשוש, כיוון שרווחיהן קשורים פחות לנכונות המשתמשים להקליק על פרסומות. מצד שני, אם תהיה ירידה פתאומית בכמות המשתמשים כן תהיה לכך השלכה ישירה על שווי החברות הנסמכות על פייסבוק".
שי מקרן קיינן טוען כי אי אפשר לדבר על כל הרשתות החברתיות כעל מקשה אחת. פייסבוק, לטענתו, היא קטגוריה בפני עצמה. "פייסבוק היא האחראית המרכזית כיום להמראה בשווי הרשתות החברתיות והחברות הלווייניות להן. לפיכך, פגיעה קשה בפייסבוק תגרום לפגיעה גדולה מאוד בכל הקטגוריה הזאת".
לדעתו של שי, התרסקות של מניית פייסבוק תגרור ירידה גדולה בהרבה של שאר הרשתות. "בעוד שחברות טכנולוגיות שאינן קשורות לרשתות חברתיות ימשיכו להיסחר בשווי טוב, חברות אינטרנט בעלות נגיעה לתחום החברתי יצללו ככל הנראה אפילו ביותר ממחצית. פייסבוק היא הסמן המהותי, היא המנהיג הבלתי מעורער. אפילו אריק שמידט, עד לאחרונה מנכ"ל גוגל, צירף את פייסבוק לרשימת ארבע החברות המובילות כיום בשיעורי הצמיחה".
עם זאת, להתרסקותה של פייסבוק תהיה השפעה מוגבלת מאוד לדעתו. "גוגל, למשל, איננה חשופה לרשתות חברתיות, לשמחתה או לצערה. זאת בניגוד לחברות כמו זינגה, לינקדאין, טוויטר וגרופון, שהצלחתן תלויה בפייסבוק. שלא כמו במשבר האינטרנט של שנת 2000, כיום התלות של חברות בפייסבוק מוגבלת לתחום החברתי. לכן, לא נראה כאן את מה שראינו ב־2000, ומשבר שווי בפייסבוק לא צפוי להשפיע באופן מהותי על שוק המוליכים למחצה, האנרגיה או הקלינטק, ואפילו לא על מיקרוסופט וגוגל. זה תהיה התרסקות מקומית".
"חברות רבות משתמשות כיום בתוסף ה'פייסבוק קונקט' בכדי לנהל את מערכת המשתמשים שלהן", מסביר אורן, "כך מקבלים האתרים שירות זול ומהיר של זיהוי משתמשים, ואפילו שירותים שקשורים לגרף החברתי של המתחבר. למעשה, החברות האלה מהמרות על היותה של פייסבוק הרשת הגדולה והמצליחה ביותר באזור, ובהיבט הזה היא הפכה לסטנדרט בתעשייה. כולם אומרים 'פייסבוק היא הרשת החברתית האחרונה' או 'למה לבנות רשת חברתית חדשה, תשתמשו בפייסבוק קונקט'.
"אם פייסבוק תהיה בצרות, יתחיל לחץ שישפיע על כל החברות שתלויות בה לתעבורה, לשירותים ולמשתמשים - וזה ייצור בעיה. זינגה, למשל, התחילה כבר לפני יותר משנה לעשות מה שצריך. לכן, אם פייסבוק לא תתמוך בה עוד, מכל סיבה שהיא, היא עדיין תוכל לאפשר למשתמשים שלה לשחק בפורטל שלה, לא רק בפייסבוק. בזינגה עשו זאת משתי סיבות. האחת: הצורך שלא להיות תלויים רק בפייסבוק, כי כולם הרי זוכרים מה קרה למייספייס. השנייה היא משחקי כוח מול פייסבוק, כדי לקבל תנאים מועדפים".
איילת נוף, בלוגרית ומייסדת חברת השיווק הדיגיטלי Blonde 2.0, מנהלת קמפיינים דיגיטליים שמרביתם מסתמכים על פייסבוק. עבורה, התמוטטות של פייסבוק עשויה להיות קטסטרופלית למדי. "נפילת פייסבוק תגרום לאנרכיה אצל אלפי מותגים גדולים, שהשקיעו מיליונים בבניית קהילות של מיליוני גולשים בפייסבוק", היא אומרת.
בין המותגים הגדולים שכבר מנהלים קמפיינים מרשימים בפייסבוק אפשר למצוא את HP, פרוקטור אנד גמבל, ויקטוריה'ס סיקרט וסטארבקס. "כיום לא נדיר בכלל למצוא חברות שמשקיעות 60% מתקציב הפרסום שלהן בפייסבוק, וכל שנה הנתח הזה רק הולך וגדל", היא אומרת. "אני חושבת שהחברות הגדולות לא ייתנו לפייסבוק ליפול כל כך בקלות, כי היא כבר מזמן לא רק רשת חברתית. הממעיטים יקראו לה פלטפורמה, שעליה חברות בונות אפליקציות ודרכן הן מתקשרות עם הציבור, אבל יש כאלה שכבר יכנו אותה כלכלה חדשה".
MHKUOף Christophe Test
21 תגובות לכתיבת תגובה