מחקר: העלאת המיסוי העקיף תגדיל את אי-השוויון בישראל

הממשלה אולי מורידה את המסים הישירים על הכנסה, אך העלאת המסים העקיפים על הצריכה מגדילה את הפערים בחברה הישראלית - כך עולה מנייר עמדה של פרופ' נתן זוסמן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית ופרופ' אביה ספיבק מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון. המחקר יוצג היום בכנס בנושא תקציב המדינה במכון ון ליר.

לפני כשנה כתבו השניים עבודה על הכלל הפיסקאלי החדש שאימצה הממשלה, הקובע כי ההוצאה בתקציב המדינה תגדל תוך התייחסות ליחס החוב־תוצר האחרון, ליעד החוב (60% מהתוצר) ולצמיחה בשנים עברו. לטענתם, בשל הכלל החדש הממשלה לא תוכל לעמוד באחת משלוש מטרותיה - יעד ההוצאה, יעד החוב או תוואי הורדת המסים. בדיעבד, השניים צדקו ואכן הממשלה החליטה להעלות מסים, אך בחרה לעשות זאת לא באמצעות ויתור על תוכנית הורדת המסים הישירים, אלא באמצעות העלאת מסים עקיפים כמו מס הדלק, סיגריות ואי־הורדת המע"מ ל־15% כפי שהבטיח משרד האוצר לפני כשנתיים.

היום, הם כותבים, אופן הביצוע של התקציב הדו־שנתי יצר חריגה מובנית ממסגרת התקציב. כבר עתה חורגת המדינה מתקציב 2011 ב־10 מיליארד שקל. אפשר היה לאזן זאת באמצעות קיצוץ מסוים בתקציב 2012, אך המצב הוא כי בהינתן אינפלציה של יותר מ־1%, תקציב 2012 הוא כבר עתה קטן יותר ריאלית מזה של השנה. בנסיבות הפוליטיות הנוכחיות, הם כותבים, לא סביר להניח כי תקציב כזה יעבור כמות שהוא היום.

למעשה, אם 2011 תסתיים באינפלציה של 3%, תצטרך המדינה להשלים 4 מיליארד שקל כדי לשמור על גודלו הריאלי של תקציב השנה הבאה. לפיכך, בהנחה שראש הממשלה בנימין נתניהו לא ירצה לוותר על ליבת התוכנית הכלכלית שלו - הפחתת מס ההכנסה ומס החברות - התוצאה היא עלייה של לפחות 2% בנטל המס העקיף.