דו"ח טכנולוגי: לקח מהמהפכות הערביות? שליטים באפריקה נגד הרשת

קדאפי ואסד, מאחוריכם

האביב הערבי קצת נתקע בסוריה ובלוב, ואפילו מארק צוקרברג כבר שפך מים קרים על האופוריה האווילית של "פייסבוק תחסל את הדיקטטורות". אבל כמה רודנים באפריקה כנראה לא קיבלו את המזכר, ועדיין מודאגים מהאפשרות שהרשת תסייע בשליחתם לפח האשפה של ההיסטוריה.

כנס שערכו גוגל והמועצה להגנה על עיתונאים בדרום אפריקה (מוטו: איי, איי, לא בראש!) העלה שמצבם של עיתונאים, בלוגרים, וכותבים ברשתות בחברתיות לא מזהיר ביבשת השחורה. כלומר, פחות טוב אפילו ממה שהיה קודם.

באוגנדה, למשל, הורתה הממשלה לספקיות הרשת באפריל להפסיק לספק גישה לפייסבוק וטוויטר, ובאותה הזדמנות גם "לחסל את הקשר ואת שיתוף המידע שמתסיס את הציבור". הניסוח המרשים מעניק לממשלת אוגנדה - מכורתנו האבודה - 10 נקודות על סגנון. גם בסוואזילנד הצליחה הממשלה לשרוד אחרי שחסמה שליחת הודעות SMS ואת פייסבוק במהלך המהומות שפרצו באפריל.

ברואנדה נסגר אתר תוכן בהוראת הנשיא, פול קגאמה. עורכו נידון, שלא בפניו למרבה המזל, למאסר של שנתיים בגלל מאמר דעה שממנו קגאמה נעלב עמוקות. מעניין מה היה קורה אילו העורך היה מסתפק בריקוד על מרפסת מול הלווייתו של האוליגרך המקומי.

אם יש משהו שהממשלות האפריקניות מצטיינות בו הוא למידה מהירה של אמצעי דיכוי חדשים. חסימת אתרים? זה לטיפוסים צבעוניים כמו קדאפי. יותר ויותר ממשלות לומדות את השיטות הסיניות, ומפילות אתרי אופוזיציה באמצעות התקפות DDoS פשוטות. אחרות, כמו טנזניה, משתמשות בשטיק הבא: הן משתלטות על האתר, מעתיקות אותו, ואז מתחילות לפרסם דרכו מידע מזויף.

ואם כבר דיברנו על סין, משטר הגולגלות מבייג'ינג מרחיב משמעותית את השפעתו באפריקה. הוא אחת הסיבות הבולטות לכך שהאו"ם לא עשה שום דבר נגד הקצב עומר אל באשיר מסודן: לסין יש אינטרסים מובהקים בדארפור. ככל שהשפעתה של סין ביבשת תגדל, כך סביר שחופש הביטוי בה ידעך. לא שמצבו טוב עכשיו. ובכל זאת, תמיד יש לאן להתדרדר.

לא שהצנזורה מוגבלת לאפריקה, כמובן.

סרקוזי מצנזר את הרשת

לנשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, יש עניין לא בריא ברשת. הוא היה האיש שדחף את "חוק שלוש העבירות" בצרפת, שמאפשר לנתק מהרשת חשודים בהורדת קבצים: על פי השמועות האכזריות הוא עשה זאת משום שאשתו, קרלה ברוני, התלוננה שגונבים את המוזיקה שלה. לקראת כנס ה-G8 קיבל סרקוזי לא מעט כותרות לאחר שדיבר על "תירבות" של הרשת.

כשמתרגמים מצפרדעית את ההצהרות הללו, מסתבר שהן מדברות על צנזורה. הצעה לצו נשיאותי, שנחשפה לאחרונה, מיועדת לאפשר לסרקוזי ולרבים משריו להורות על צנזור של מידע מקוון ש"מסכן, או עשוי לסכן, את ביטחון הציבור והסדר הציבורי; את ההגנה על קטינים, על בריאות הציבור, את הביטחון הלאומי או את בטחונם של פרטים".

במילים אחרות, אם מישהו ינסה לארגן הפגנות שמיועדות להדיח את סרקוזי, לנשיא תהיה באופן עקרוני הסמכות לצנזר את המידע הזה בנימוק של "סיכון הסדר הציבורי", שהוא מונח מעורפל במיוחד. אם מישהו ינסה להוציא את הצרפתים לרחובות, באגט ביד אחת וגבינת ברי בשלה בשניה, כדי למחות על עליית מחיר הגבינות, אפשר להוסיף על הסכנה לסדר הציבורי גם את הסכנה לבריאות הציבור.

בצרפת עושים לא מעט כדי שבלון הניסוי הזה של סרקוזי ייורט כשהוא עדיין בגובה נמוך, ומזכירים שההצעה הזו מנוגדת גם לדו"ח של האו"ם, שקבע שחופש הדיבור ברשת צריך להיות זכות יסוד. הצרפתים, שרואים כזכות יסוד גם את הזכות למחות באלימות מתונה על פרובוקציות ממשלתיות, כנראה לא יישבו בשקט.  

אל תבדקו איפה אני נמצא 

פרשת המעקב אחר משתמשי האייפון מסרבת לדעוך: אל פרנקן, הסנאטור שצלב את חברות הטכנולוגיה מיד אחרי שהפרשה ההיא התפרסמה, לא נרגע ולא הסתפק בהודעת ההבהרה של הקרמלין מקופרטינו.

פרנקן וסנאטור אחר, ריצ'רד בלומנתל - האיש שבתפקידו הקודם, כתובע הכללי של קונטיקט, ישב על הזנב של גוגל בפרשת הריגול של סטריט וויו - הגישו הצעת חוק שתאסור על חברות טכנולוגיה לעקוב אחרי מיקומם של משתמשים, אלא אם הן קיבלו מהם הסכמה מפורשת.

לפי ההצעה, כל חברה שאוספת מידע מיקום מיותר מ-5,000 מכשירים תצטרך לנקוט צעדים להגנה על המידע הזה, ותאולץ למחוק אותו אם המשתמש ידרוש זאת. משרד המשפטים האמריקאי הוא זה שיצטרך, ככל הנראה, לאכוף את החוק – ואפל וגוגל נמצאות כבר די הרבה זמן על הכוונת שלו. אפשר להניח בבטחה שעוכרי הדין של אפל וגוגל לא יסבלו ממצוקה כלכלית בקרוב.

אש ידידותית

אחרי שנים ארוכות של המתנה יצא לאחרונה המשחק החדש בסדרת Duke Nukem, דיוק הנוקם בעברית. כגודל הציפיה - כלומר, אם משחקי יריות עושים לכם את זה - כך גודל האכזבה: המבקרים שחטו את המשחק, הגדירו אותו כמשעמם, בלתי שחיק, וולגרי, ולא ראוי למאכל.

חברת יח"צ שמכונה Redner Groups - המקבילה של רני רהב ששכרה 2K Games, יצרנית המשחק - ממש לא אהבה את הביקורות. בהתחלה, החברה ייללה מרות בטוויטר על הביקורות האיומות שהמשחק זכה להן. אחרי שקלטו שם שבבכיינות לא בונים מדינה, לבשה רדנר את החליפה של האיומים, והודיעה שאתרים ששחטו את המשחק צריכים לשקול מילים, כי היא שומרת לעצמה את הזכות לא לתת להם משחקים לביקורת בעתיד.

עכשיו, אתרי ביקורות צריכים את המשחקים האלה – ככה הם נשארים בחיים. אם הם לא יוכלו לבדוק משחקים בזמן, הם לא יהיו שם. ההבדל בינם ובין אתרי יח"צ הוא, ובכן, שהם כותבים ביקורת, לא פרומו. אם יש משהו שכותבים שונאים, הוא נסיון להכתיב להם מה לכתוב. אז בלוגרים ברחבי הרשת שלפו את ה-BFG (הידוע גם כ-Big Fucking Gun, סליחה על הצרפתית שלי), צמצמו עין מכוונת, ופתחו באש מדויקת לעבר רדנר. בדרך, דיוק הנוקם חטף לא מעט נזק סביבתי.

התוצאה היתה שחברת 2k Games המסכנה, שלא ידעה מאיפה זה בא לה בכלל, מיהרה להודיע שהיא תמיד היתה בעד שיתוף פעולה עם התקשורת תוך כבוד הדדי, ושקבוצת רדנר צריכה לחפש לקוחות חדשים, כי היא ו-2k כבר לא. זה היה זריז. יפה. כך צריך.

קצרצרים

גל מתקפות ההאקרים נמשך: LulzSec הצליחו אתמול (ד') לשתק את אתר ה-CIA במשך שעה, ואני מקווה שבכך הם הכניסו את עצמם לרשימת המטרות של הסוכנות.  המצב הזה גורם לחברות לחפש בהיסטריה אחר ביטוח נגד התקפות סייבר. רבות מהפוליסות, כפי שאפשר היה לנחש, מיועדות לגרום לרוכשות להרגיש בטוחות, אך מאפשרות לחברות הביטוח לומר, אחרי התקפה, "מצטערים, זה לא בפוליסה שלך". האנרכיסטים-בשנקל של Lulz ואנונימוס כנראה עוד לא קלטו שהם שמן על גלגלי מכונת הביטוח, ושכל מה שהם עושים משרת את הקפיטליזם שנגדו הם יוצאים. וזה, אולי, ה-LOL האמיתי בכל הסיפור.

הזוכה המאושרת בגביע אובדן המידע המטופש לשנת 2011 היא חביבת המהמרים, בריטניה (מוטו: מאבדים את מה שהם יודעים עליכם מאז ימי וויליאם הממזר). הסיבה לזכייה: אובדן מחשב נייד של שירות הבריאות הלאומי, שהכיל פרטים בלתי מוצפנים של 8.63 מיליון פציינטים. חבר השופטים שיבח את בריטניה על טוב הטעם הרגיל שלה, שכן יחד עם המחשב הזה הצליח שירות הבריאות הלאומי לאבד עוד כמה מחשבים – 19 מהם, אם לדייק. בינתיים, בישראל, מאיר שטרית עושה הכל כדי שבתחרות הבאה ישראל תיתן פייט נאה, ומקדם בעליצות את המאגר הביומטרי.

למה ההורים שלכם מפחדים מהמחשב? לטענת דניאל ווילסון, שאותה הוא מציג ב"וול סטריט ג'ורנל", פיתוחים טכנולוגיים פשוט נוצרים עבור צעירים. "מארק צוקרברג לא יצר את פייסבוק עבור זוגות עם משכנתא", הוא כותב. פחד מטכנולוגיה, לדבריו, קשור לפחד מהזדקנות. יכול להיות. מצד שני, אולי למבוגרים יש את היכולת להתעלות מעל האופנות ההיסטריות האחרונות ולומר שמשהו - גרופון או פורסקוור, למשל - הוא טיפשי להחריד, והם לא ישתמשו בו.

חדשות רעות לחברות הכבלים: מחקר חדש מראה שמשתמשי נטפליקס נוטים, ככל שהם נחשפים לשירות הסטרימינג, לשקול את הפסקת מינויי הכבלים שלהם, או לפחות לצמצם את החבילות שרכשו. מבין האנשים שאמרו שהם מתכוונים לצמצם את חבילת הכבלים או להיגמל ממנה, 61% ציינו שהשימוש שלהם בשירות המקוון היה זרז להחלטה הזו. אז אמנם לא נראה בקרוב גל של התנתקויות מהכבלים, אבל עוד שנתיים-שלוש - זה כבר סיפור אחר.

הם נושכים גם רובוטים: יש מעט מאד סטארט-אפים שיכולים לטעון ברצינות שכריש תקף את הרובוט שלהם, אבל Liquid Robotics דווקא כן. החברה מייצרת רחפני גלים:  רובוטים שנעים במהירות על פני המים ואוספים מידע. לא מזמן אחד מרחפני הגלים דיווח לפתע שרע לו, הוא זומן חזרה לבסיס, ושם הסתבר שכריש ניסה לתת לו ביס, ופגע בחיישנים שלו. בחברה, אגב, טוענים שמדובר בתקלה חד פעמית.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"