עוד שמן למדורה: למה מחיר שמן הזית בישראל הוא מהגבוהים בעולם

האם אחרי מחאת הקוטג' נראה מחאת שמן זית? אתמול הגיש בית הבד זיתא עתירה לבג"ץ נגד משרד החקלאות, התמ"ת והאוצר בטענה להתנהלות הגורמת להפקעת מחירי שמן הזית לצרכן.

האם יש בסיס לטענות? מחירו של שמן הזית (ליטר) עומד כיום על 40–50 שקל לצרכן ברשתות השיווק המובילות. בספרד, היצואנית הגדולה ביותר של שמן זית בעולם, המחיר לצרכן עומד על כ־17 שקל לליטר, אך גם במדינות שלא נודעו ביבול הזיתים הגבוה שלהן כמו אנגליה עומד מחיר שמן הזית על כ־22 שקל לליטר בלבד. בזיתא טוענים בעתירה כי ניתן להוזיל את מחיר שמן הזית לצרכן ב־30% אם יוסרו מעליו מכסי מגן ומגבלות נוספות המקשות על היצרנים.

למה שמן הזית הישראלי יקר כל כך?

הפתרון נעוץ, בדומה למשק החלב, במדיניותה של מדינת ישראל בכל הקשור לסבסוד חקלאי זיתי השמן. במקום להעניק סבסוד ישיר לחקלאים (שממלאים מבחינת המדינה מטרות אסטרטגיות של שימוש בקרקעות נרחבות בפריפריה), המדינה מטילה מכס של 6–6.5 שקלים על יבוא שמן זית מחו"ל. זאת, אף שכבר שנים הייצור המקומי לא מצליח לעמוד בביקוש לשמן זית.

במקביל, מועצת הצמחים, הכפופה למשרד החקלאות, מווסתת את מחירי שמן הזית באמצעות פרסום "מחירי שמן זית מומלצים" ההופכים מיידית למחירי המינימום של החקלאים. לעונת המסיק של 2010–2011 נקבעו על ידי המועצה מחירים של 17.5–18.5 שקל לליטר שמן זית אצל החקלאי - כבר מחיר גבוה יותר ממחיר ליטר שמן זית על המדף בספרד.

כיצד נקבע אותו מחיר מומלץ? ניסינו להשיג תחשיב מדויק ממועצת הצמחים, שהפנתה אותנו למשרד החקלאות. תחשיב של משרד החקלאות לא נמסר ל"כלכליסט" עד מועד סגירת הגיליון.

תשתית לסבסוד ישיר מצד המדינה - כזה שלא יבוא על חשבון הצרכן - כבר קיימת. המדינה מעניקה כיום לנוטעים עצי זית "מענק נטיעה" של 20%–25% מעלות הנטיעה. מדובר במענק משמעותי אך חד־פעמי, ולפעמים הוא עלול לעודד חקלאים להקים מטעים שאינם כלכליים ללא המחיר הגבוה של מועצת הצמחים. כמו כן המדינה קובעת מכסות יבוא פטורות ממכס, אך אלה מותנות ברכישה של שמן זית מייצור מקומי - כך שבשורה התחתונה מדובר בהנחה של שקלים בודדים לליטר.

לדברי צבי אלון, יו"ר מועצת הצמחים, "מדינת ישראל מסבסדת שמן זית דרך האזרחים. ישראל מנהלת מדיניות חקלאית בשונה מכל מדינות העולם. היא לא שמה כסף לייצור החקלאי. היא עוזרת במחקרים, היא עוזרת בהשקעות. היא קורעת אותנו במסים על העובדים הזרים. כל המענקים הם אפילו לא חצי מהמיסוי שלוקחים על העובדים הזרים. אין תמיכות במוצרים חקלאיים של מדינת ישראל. פרט למקרים מאוד נקודתיים".

"לכן", מוסיף אלון, "החליט מי שהחליט מימי אליעזר קפלן ולוי אשכול - שהתמיכה בחקלאות זה מחקר, הדרכה, עזרה בהשקעות - שזה לעג לרש - ובהגנה ביבוא באמצעות מכסים. זהו. אם המסר שלי זה: תעשה זיתים, אני נותן לך מכס כדי שתוכל למכור את השמן שלך - אז אלה הצעדים במדיניות החקלאית של ישראל. מדינות העולם נוהגות גם וגם וגם. תנסה לייבא לכל מיני מדינות מוצרים כאלה ואחרים, ותראה שיש גם מכסים וגם תמיכות ענק בחקלאות".

כבר לא כדאי לייצר שמן זית ישראלי

למרות המכסים על יבוא שמן הזית, הפערים כיום בין מחיר שמן הזית בחו"ל (בעיקר בספרד ומדינות דרום אירופה) הופכים את ייצור שמן הזית הישראלי ללא כדאי כלכלית. לבית הבד הישראלי עדיף כיום לכבות את המכונות ופשוט לייבא. ליטר שמן זית שהיצרן הישראלי קונה בצובר (לא בבקבוקים) עולה 9.2 שקלים. לצד המכס המקסימלי של 6.5 שקלים מגיעים למחיר של 15.7 שקל - זול יותר מהמחיר המומלץ של מועצת הצמחים.

הפער הזה לטובת היבוא הביא את משרד התמ"ת לדון בהעלאת המכסים. בישיבה שהתקיימה ב־1 במאי האחרון נמסר לשר, שלום שמחון, כי היקף צריכת שמן הזית בישראל עומד על 13–15 אלף טונות בשנה, כאשר הייצור מספק 3,500–9,000 טונות בלבד. מה היו מסקנות המשרד? לנסות להעלות את המכס על יבוא שמן בבקבוקים (המתבצע בעיקר על ידי המותגים הפרטים של רשתות השיווק), ולתת הקלות קלות במכס ליבוא לחברות שרוכשות שמן זית מקומי יקר.

חידת הסבסוד האירופי

הנימוק של המשרד למכסי ההגנה על החקלאים הישראלים הוא טענה כי האיחוד האירופי מעניק סבסוד עמוק לחקלאי שמן הזית. כשביקשנו ממועצת הצמחים לקבל מסמכים המעידים על גובה הסבסוד האירופי הפנו אותנו למשרד החקלאות. במשרד החקלאות שלחו מסמך המתאר את מדיניות הסבסוד של האיחוד האירופי - אך נוגע לשנת 2004. במשרד לא הצליחו למצוא חומר עדכני על סבסוד האיחוד האירופי לענף שמן הזית.

כיצד אם כן קובעים את גובה המכס בלי לדעת אילו הטבות אירופיות עדכניות הוא אמור לקזז? כששאלנו את רשות המסים כיצד נקבעים המכסים על שמן זית, נמסר לנו כי "ענף שמן הזית נבחן באופן עקבי על ידי רשות המסים לעניין קביעת שיעור המכס. שיעור המכס הקיים משקף את רמת ההגנה הנדרשת על שמן זית, במטרה להגן על גידול הזיתים המקומי ועל ייצור שמן הזית בבתי בד מקומיים. ההחלטה על קביעת שיעור המכס מלווה בהתייעצות עם הגורמים הרלבנטיים בענף, ביניהם משרד החקלאות ומשרד התמ"ת".

ממשרד התמ"ת נמסר כי "המכסות לשמן זית - גודלן והנחות המכס שיינתנו - נקבעות במשותף על ידי המשרדים: חקלאות, תמ"ת ואגף המכס ברשות המסים. קיימת מכסה מסוימת שנקבעה בהסכמים הבילטראליים עם ירדן. החלוקה בין המבקשים השונים מבוצעת על פי השימושים בעבר בשמן זית על ידי המבקש ועל סמך סך הביקושים לשמן".

האם זה חוקי שמועצה ציבורית כמו מועצת הצמחים תקבע מחיר של מוצר כמו שמן זית? לדברי עו"ד אלדד כורש, שותף מנהל בעמית פולק מטלון, יועץ משפטי של התאחדות התעשיינים, "בשני מישורים הם בפאול גדול: הראשון זה חוק ההגבלים העסקיים שקובע אמנם פטור להסדרים בענייני תוצרת חקלאית, אבל החוק אומר במפורש שהוא לא מדבר על מוצרים שנובעים מתוצרת חקלאית. כלומר, אפשר לדבר על מחיר הזיתים או מחיר העגבניות, אבל לא על מחיר רסק עגבניות או שמן הזית. מי שעושה הסדרים בהקשר הזה לכאורה עשוי להיות מואשם בעבירה על חוק ההגבלים העסקיים. המועצה הנכבדה שלנו בחוסר תשומת לב והבנה ובלי שמישהו האיר את עיניה שזה אסור - עושה את זה". כורש מוסיף כי "גוף פרטי יכול לעשות הכל חוץ ממה שנאסר עליו בחוק. במקרה של גוף ציבורי זה בדיוק הפוך - הוא יכול לעשות רק מה שהוסמך לו ואסור לו להתערב במה שלא הוסמך לו. מועצת הצמחים הוסמכה לטיפול בצמחים ולא בתוצר של צמחים. מועצת החלב יכולה לטפל בחלב ולא בקוטג', וכך גם מועצת הצמחים לא יכולה לטפל במחיר שמן הזית אלא רק במחיר הזיתים".

"אנחנו לא קובעים כלום בשום דבר"

במועצת הצמחים דוחים את הטענות. לדברי אלון, המועצה לא עוסקת בקביעת מחירי שמן הזית, אלא מפרסמת המלצות לחקלאי על פי תחשיב שנועד לכסות את עלויותיו. לדברי אלון, "אנחנו לא קובעים כלום בשום דבר. מי קובע מחירים בארץ במשהו? ארגוני החקלאים ומועצת הצמחים יכולים להגיד מה הם רוצים שיהיה המחיר כדי לכסות את הוצאות הייצור. איך זה מגיע לקביעת מחיר? המחיר נקבע על ידי דיאלוג. או שהוא פתוח לגמרי או שיש מאפיינים יותר מלחיצים. אם יש לי שבוע למסיק אני פחות גיבור להתמקח מול המפעל. אם זה אומר שיש מעט זיתים אז המפעל פחות גיבור".

ממשרד החקלאות נמסר כי "בשנים האחרונות קיימות נטיעות נרחבות של מטעי זיתים לשמן שנכנסים בקרוב לשלב מניב, וצפוי שהמחסור של שנים עברו לא יחזור. הענף צורך מעט מאוד מים שמרביתם מים מושבים, מסייע מאוד לפיתוח כפרי וגם תורם רבות לערכי נוף. בנוסף, במסגרת הסכמי הסחר של ישראל קיימות מכסות יבוא פטורות ממכס לשמן זית למאכל, 900 טונות בשנה מירדן ו־300 טונות בשנה ממדינות האיחוד. כמו כן קיימת גם מכסה וולונטרית (מכסה מעבר למה שהמדינה מחויבת לה בהסכמי סחר בינלאומיים) במכס מופחת בכמות של עד 2,000 טונות באריזות העולות על 750 ק"ג - מותנה במצב השוק המקומי".