ראיון "כלכליסט": "חברת החשמל חייבת להתייעל כדי לשרוד"

מאז פברואר האחרון, אחת לכמה חודשים מצליחים גורמים חבלניים לפגוע במערכת הולכת הגז המצרי לכיוון ישראל, הנמצאת בדיונות שבצפון סיני. המערכת מתוקנת שוב ושוב על ידי ממשלת מצרים, אולם כל תיקון שהתבצע עד היום סוכל מחדש על ידי פיגוע נוסף בצינור אחר של המערכת.

לצפייה בפרשנות "נכשלנו. עכשיו תשלמו" לחץ כאן.

החיים ביוקר מחדל החשמל כשיותר מדי אנשים מקבלים החלטות בעייתיות, גוררים רגליים ולא מפתחים את שוק האנרגיה, הבטחת הגז הזול הופכת לסיוט של חברת החשמל. "כלכליסט" מנתח את הדרך למטה ליאור גוטמן, 4 תגובותלכתבה המלאה

עבור אזרחי ישראל המשמעות היא אחת: בהיעדר גז מצרי, תעריף החשמל עלול לזנק כלפי מעלה בחדות. אם בשבוע שעבר דובר על ייקור של 20% בתעריפים, הרי שהרוחות בירושלים כבר מספרות על מספרים גבוהים יותר, באזור ה־25%. זאת מכיוון שהגז הטבעי משמש את חברת החשמל להפעלת תחנות הכוח, ועד הפיצוץ הראשון סיפק הגז המצרי 40% מהביקוש בישראל. מדובר בדלק זול יחסית לסולר או מזוט, שהגידול בשימוש שלו מוזיל משמעותית את עלויות הדלקים של חברת החשמל - ומכאן גם את תעריף החשמל של הצרכנים.

אתמול (ג') לפנות בוקר שוב אירע פיגוע חבלני בצפון סיני, הזרמת הגז הופסקה לזמן לא ידוע וחברת החשמל נאלצת לרכוש סולר כדי להפעיל תחנות כוח ולספק חשמל. השימוש בסולר יקר פי עשרה מהשימוש בגז, והמדינה מאיימת לגלגלת את העלויות העודפות על ארנקו של הציבור. אם לא די בכך, חברת החשמל הודיעה לבורסה שהיא זקוקה ל־3.5 מיליארד שקל כדי לממן את רכש הדלקים החריג, והיעדר המימון עלול ליצור לה בעיה תזרימית קשה.

"התעריף הסופי יעלה, והכל למעשה תלוי במה ייגמר עם הגז המצרי", אומר סמנכ"ל הכספים של חברת החשמל, הראל בלינדה, בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד. לדבריו, מדובר במהלכים שלחברת החשמל אין קשר ישיר אליהם - כל העלאת

סל הפתרונות של שטייניץ במשרד האוצר מנסים לצמצם את העלייה במחיר החשמל בין היתר נשקלים מתן מענק מדינה לחברת החשמל והורדה זמנית של המס על הסולר ליאור גוטמן, תגובה אחתלכתבה המלאה

התעריפים המדוברת נכפתה על המדינה, וחברת החשמל לא תרוויח ממנה כיוון שהתעריף החדש אמור לעזור לה לתרגם את עלויות רכש הדלקים. "בתרחיש קיצוני, שבו אין גז מצרי בכלל, התוספת של עלויות הדלקים עבור חברת החשמל היא קרוב ל־4 מיליארד שקל. שימוש במזוט יכול להוריד את העלות במיליארד שקל, אבל זה תלוי במשרד להגנת הסביבה, שאוסר את השימוש בו בטענה ששריפתו מזהמת", הוא מסביר.

בשונה ממחיר הקוטג', עלייה של 20% אולי תרגיז אותי כצרכן, אבל לא אחרים את חברת החשמל ואשב בחושך. מצד שני, התעשייה תחטוף מכה מהעלאת תעריף החשמל למפעלים ולפסי הייצור שבתוכם.

"זה נכון, אבל בל נשכח שתעריף החשמל הוא מהנמוכים בעולם".

זה הזמן להגיד את זה?

"עובדתית זה נכון. בפברואר 2010 ירד תעריף החשמל ב־10%–16% (לפרטי ולתעשייה, בהתאמה - ל"ג), ועכשיו עושים תיקון לכיוון ההפוך. גם התיקון הזה זמני, כי אני מניח שב־2013 יגיע הגז במלוא התפוקה ממאגר תמר, ואז התעריף אמור לרדת".

ומה יקרה ב־2012, כשהגז הטבעי הישראלי טרם יזרום בתפוקה מלאה?

בלינדה נאנח. "שאלה טובה. בעיה. לא יודע".

הראל בלינדה | צילום: אריאל בשור

עלויות כוח אדם גבוהות

בשנים האחרונות התחדד מצבה הפיננסי הרעוע גם כך של חברת החשמל. דו"ח הבנק העולמי מיוני 2010, שנחשף ב"כלכליסט", העלה שתעריף החשמל נמוך ב־16% ממה שהוא אמור להיות, והדבר פוגע בהכנסות החברה. עוד התגלה שעלויות כוח האדם של החברה גבוהות ב־25% ממה שהן אמורות להיות בפועל ושממשלת ישראל חייבת להזרים הון בעלים בהיקף של כ־6 מיליארד שקל. שילוב של צעדים אלו עשוי לייצב את מצב החברה, שסוחבת על גבה חובות לטווח קצר וארוך בהיקף עצום של 60 מיליארד שקל.

"המצב הפיננסי של החברה לא טוב", מודה בלינדה. "לאורך שנים החברה לא מרוויחה כראוי, כי תעריף החשמל אינו משקף את העלויות, החברה לא הצליחה להתאים את העלויות לתעריף הנמוך, ולא עשתה תוכנית התייעלות מהותית ונדרשת", הוא מפתיע.

צריך אחת?

חובות עצומים חברת החשמל תצטרך לפרוע 5.6 מיליארד שקל חברת החשמל נחשבת לאחד הלווים הגדולים ביותר במשק הישראלי, עם חוב כולל של יותר מ־60 מיליארד שקל שצפוי להיפרע בעשור הקרוב רועי ברגמןלכתבה המלאה

"כן, אבל בסביבה שחברת החשמל חיה, היא לא יכולה להחליט על תוכנית התייעלות וגם לבצע אותה. הרי צריך אלף הסכמות מהממשלה ומההסתדרות".

כפי שנחשף ב"כלכליסט", מתווה ההפרטה שגובש על ידי רשות החברות כולל השארת יכולת הייצור הנוכחית, כ־13 אלף מגה־ואט, בידי החברה, וחלק מתחנות הכוח יעברו לידיים פרטיות. לדברי בלינדה, "אנחנו מכניסים לחבילה שינוי מבני בחברה וכניסת יצרנים פרטיים למשק החשמל, כלומר הפרטת יכולת הייצור כולה. שני הדברים יוצגו במקביל כעסקת חבילה".

בצעד היסטורי, ועד העובדים חתם על הסכם שינוי ארגוני.

"יש דיונים על הרפורמה, ולהבנתי אלו דיונים רציניים שמשלבים גם התייעלות וגם רפורמה כוללת במשק החשמל. מצד שני, יחד עם הרפורמה צריכה לבוא גם הסדרה במבנה הפיננסי של החברה, כך שהכנסותיה יתמכו בהוצאות שלה. זה כולל שינוי התעריף, גובהו, הוצאות החברה, ונגיעה בכללי משחק כך שלא ייקבעו על ידי רשות החשמל בלבד".

בלינדה מסביר שלחברת החשמל יש תשעה רגולטורים שונים, "שלא תמיד פועלים מתוך ראייה משותפת. כל אחד מפעיל את סמכויותיו לכיוונים אחרים", כך שהתוצאה הסופית מקשה על יצרנית החשמל הכמעט יחידה במשק להתנהל.

אין כסף לסולר

לאחרונה ערכה חברת החשמל גיוס חוב בהיקף של 3.6 מיליארד שקל, שנועד לשפר את מצבה של החברה. "חצי מיליארד שקל עדיין מיועדים לגיוס", אומר בלינדה, שמתגאה במיוחד בגיוס החוב. "מדובר בהנפקה הפרטית הגדולה ביותר בתקופה האחרונה. 3.6 מיליארד שקל לא הולכים ברגל. כנראה ששוק ההון מאמין ביכולת החברה להחזיר את החוב", הוא אומר.

למרות גיוס החוב, שלשום הופיע יו"ר דירקטוריון החברה יפתח רון טל בוועדת הכלכלה, והודיע רשמית שלחברת החשמל אין כסף לרכוש סולר לתקופת הקיץ, ושהיא מבקשת רשמית את עזרת הממשלה. כפי שנחשף ב"כלכליסט", ב־5 ביולי כבר ביקשה חברת החשמל מהמדינה, שמחזיקה בה ב־99.86%, הלוואת בעלים בגובה 2 מיליארד שקל, אבל הפעם ברור שגם סכום זה לא יספיק.

"החברה מצמצמת את ההוצאות שלה בתחום הפיתוח. אנחנו עושים פיתוח חסר של המשק משיקולים כספיים. כל שנה יורד תקציב הפיתוח, ובשנה האחרונה הצטמצם ב־3 מיליארד שקל", אומר בלינדה.

במאי האחרון פרעה חברת החשמל איגרות חוב בהיקף של כ־2.5 מיליארד שקל, זאת מתוך כ־4.5 מיליארד שקל שהחברה מתכננת לפרוע במהלך 2011. המשבר הנוכחי עלול לשלוח אותה לגיוס כסף נוסף באמצעות הנפקת איגרות חוב. דירוג האג"ח העולמי של החברה הוא BB+, כלומר "אג"ח זבל".

שוב תגייסו אג"ח? אתם כבר במינוף של יותר מ־70%.

בלינדה מסרב להתחייב. "יש כרגע תחזיות לשנים הבאות, וזה תלוי במה יהיה התעריף בעתיד. אנחנו גם מחכים לראות מה יהיה בסיס התעריף של שני מקטעי העבודה האחרים שלנו - חלוקה וההולכה".

מתי הם אמורים להתפרסם?

"ב־2005. רשות החשמל הבטיחה שהיא תפרסם אותם בקרוב. אני מקווה שהיא תעמוד בזה".

חשיבה כלכלית במערכת

בלינדה הגיע לחברת החשמל היישר מאגף התקציבים של האוצר, שם שימש כמשנה לראש האגף. בארבע השנים האחרונות הוא חזה הפסקות גז, שביתות ואיומים על בצורת חשמל. באופן מפתיע, חברת החשמל ממשיכה לספק חשמל באופן יציב עם מופע תקנות נמוך במיוחד. "הרבה פעמים העמידו במקום הראשון את התייצבות למשימה - אספקת החשמל. רק אחר כך חשבו על ההשלכות, ומהסיבות האלה גויסו כספים והמינוף של החברה הגיע לרמה שהגיע - העיקר לספק חשמל כחובה לאומית", הוא מספר.

בנושא השינוי הארגוני, שכולל הוצאה לגמלאות של 2,000 מתוך 13 אלף עובדי החברה, מספר בלינדה ש"החברה מדברת על תוכנית קונקרטית להתייעלות מאז ימי המנכ"ל הקודם עמוס לסקר. גם המנכ"ל הנוכחי אלי גליקמן בכיוון. למען ההישרדות של החברה, חייבים לעבור תוכנית התייעלות משמעותית".

לטענתו, בשנים האחרונות יש חשיבה כלכלית יותר במערכת. "מנהלים מתרגלים ראייה של מצב החברה והתזרים שלה, גם בתחום שרשרת החשמל וגם בתחום פעולות אחרות. הדבר משתנה עד כדי כך שהחברה בוחנת סיכונים לאספקת חשמל כדי לא לסכן מצב פיננסי".

בלינדה מתגאה גם בהגעה להסדרים בתחום הפנסיוני - פריסת ההפקדות לקרן הפנסיה שהעיקה על התזרים, והסדרת הקרן המפורסמת של עובדי החברה. מדובר ב"קופה קטנה" שריכזה כ־2 מיליארד שקל עבור מתנות וחשמל חינם. כפי שנחשף ב"כלכליסט", החברה תכניס את הכספים שהצטברו לידי החברה, וההפרשות ייעשו ממנה ולא בנפרד. "מדובר בנושא רגיש בתחום יחסי העבודה, ולפחות בתחום של הכספים הסדרנו את זה באופן ראוי", הוא אומר.