"רעידת אדמה בעוצמה של 7 בסולם ריכטר - עשויה להביא לנזקים כלכליים של עד 50 מיליארד דולר"

"רעידת אדמה בעוצמה שמעל 7 בסולם ריכטר, במיקום קרוב לריכוז אוכלוסיה עשויה להביא לנזקים כלכליים של עד 50 מיליארד דולר", כך טוען פרופ' אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידת אדמה במשרד ראש הממשלה במסגרת פאנל שנערך בכנס היערכות פיננסית לרעידת אדמה של "כלכליסט" וענבל חברה לביטוח.

שפירא חזר מביקור בעיר קרייסצ'ירץ' בניו זילנד שנפגעה מרעידת אדמה, וסיפר על הרשמים מאזור מוכה אסון: "רעידת האדמה בניו זילנד היא אירוע מאוד מאוד מקומי. עיר בסדר גודל של חיפה נפגעה ברעידת אדמה. במדינה שערוכה לרעידות אדמה. נהרגו בסך הכל כ-170 אנשים. אבל הקטסטרופה לא נגמרת במספר ההרוגים. העיר כולה בקטסטרופה. המצב קשה בעיקר מהבחינה הכלכלית. אין עסקים - העיר מתה. כל האזור נמצא תחת צווי חירום. לא נותנים לאנשים לגשת לבתים שלהם. זה קורה בכל רעידת אדמה שבה נהרסים עסקים".

שלמה אליהו, יו"ר חברת הביטוח אליהו, הסביר שלחברות הביטוח לא תהיה בעיה לעמוד בהתחייבויות שלהן במקרה חירום, הבעיה היא שהביטוח אינו בהיקף מספיק לשיקום שיידרש: "חברת הביטוח תעמוד בהתחייבויות שלה. השאלה היא מה הן ההתחייבויות שלה. רוב הפוליסות שאנשים קונים הן על המבנים ולא על הקרקע. יש בעיה עם בניינים בהם חלק מהדיירים מבוטחים וחלק לא. הבעיה היא לא עם הכסף".

דני צידון, משנה למנכ"ל וראש חטיבת שוקי הון בבנק לאומי, סיפר על היערכות הבנקים למתן אשראי בעת הצורך: "בסופו של דבר לבנקים יבואו בסיבוב השני, בשלב השיקום. יווצר פער גדול בתזרים ההכנסות במשק והבנקים יצטרכו לתת יותר אשראי. זה בר עשיה ותלוי ברגולציה. מרחב התמרון שלנו הוא צר. ביום שאחרי רעידת אדמה צריך להרחיב את מרחב התמרון. אבל אם יתחילו להתארגן רק ביום שאחרי זה ייקח חודשים. אפשר לעשות את זה מראש ולהיות מוכנים. הבנקאות מסוגלת לטפל באירוע כזה, מטבע קיומה. המכנזים צריך להיות מוכן".

ערן היימר, סגן החשבת הכללית במשרד האוצר, סיפר: "בשנה האחרונה עשינו כמה תרחישי חירום. האם אנחנו מוכנים? לא. אבל אנחנו מנסים שכל יום נהיה יותר מוכנים מאתמול. בסך הכל התמונה בארץ לא רעה. רב הציבור מבוטח, רב התאגידים והחברות מבטחות את עצמן. אני משוכנע שחברות הביטוח ידעו לעמוד בהתחייבויות".

שירי מרזל, סמנכ"ל ביטוח, ענבל חברה לביטוח בע"מ, אמרה: " התפקיד שלנו בענבל הוא להביא למדינה את הכלים והיעד כדי להיערך פיננסית. חברת ענבל מנהלת את כל נכסי הממשלה. בתי חולים, דיור ציבורי, משרדי ממשלה. אנחנו רוצים להיות מוכנים לאירועי חירום ולכן אנחנו קונים ביטוחי משנה. אנחנו נערכים גם ברמה התפעולית - להביא את השמאים, לענות לטלפונים, במקרה חירום, ולא רק להביא את הכסף".

יורם נוה, מנכ"ל כלל פיננסים בטוחה ומשנה למנכ"ל כלל פיננסים, סיפר כיצד ישפיע אירוע קטסטרופלי על פעילות הבורסה: "הבורסה חייבת לעבוד במקרה אסון. צריך לעשות את ההבדל בין תשתית לבין מדיניות. התשתית צריכה לעבוד בלי קשר למה תהיה החלטת המדיניות. במקרים רבים רעידות אדמה מניעות ביקושים ותומכות בכלכלה ובכך מפצות על חלק מהנזקים שנגרמו", אמר נווה והדגים: "בצ'ילה היתה בפברואר 2010 רעידת אדמה שגרמה לנזקים בסדר גודל של 20% מהתוצר. רעידת האדמה לא פגעה במכרות הנחושת, והבורסה והמטבע הצ'יליאני לא נפגעו. ביפן היתה רעידת אדמה במרץ 2011. לוותה בצונאמי ולאחר מכן באסון גרעיני. חשיבות הבורסה בהקשר של נזילות - תוך שתי דקות מתחילת רעידת האדמה הבורסה קרסה, אבל מניות הנדל"ן זינקו למעלה. הרבה הון חיצוני זרם למדינה. מסקנות שכדאי לקחת: חשוב שבכל התרחישים ניקח סיטואציות של שילוב תרחישים - שילוב של אירוע ביטחוני עם רעידת אדמה".