שני רעיונות מעשיים להוזלת הדיור

תהליך עליית מחירי הדירות נמשך מזה כעשור, במהלכו כיהנו מספר ראשי ממשלה. לפיכך, לא ראוי להפוך את הבעיה האמיתית והצודקת לסוגיה פוליטית, בבחינת קרדום לחפור בו.

אני שמחה לראות אנשים צעירים שאינם אדישים לנעשה בחברה ומוכנים להיאבק למען מטרה חברתית חשובה זו.

אי אפשר להתמודד עם תהליך הנמשך שנים ועם כוחות השוק, הנתונים להשפעת ההיצע והביקוש וחשופים למה שקורה גם מחוץ למדינה בשיטת "זבנג וגמרנו".

אוהל ניתן להקים תוך פרק זמן קצר, מתן פתרון והפחתת מחירי הדיור חייבים להיעשות, אך התהליך לא יהיה קצר. לדעתי, על ראש הממשלה לכנס את הח"כים, קואליציה ואופוזיציה כאחד, יחד עם אנשי מקצוע, לצורך קביעת דרכי התמודדות שיביאו לשינוי של ממש במציאות הקשה אליה נקלענו, בכל הקשור למחירי הדיור והשכירות הגבוהים.

על מנת למצוא פתרונות יצירתיים, יש צורך גם בגיוס המערכת המשפטית, שלצערי, לעיתים קרובות חוסמת יוזמות ונדרשת ממנה מידת יצירתיות לא קטנה.

בניין דירות בת"א. הצעירים יכולים לגור גם בערי הנדל"ן של ת"א | צילום: בועז אופנהיים

הרצון לפתח וליישב את הגליל והנגב נכון וצודק, אך אין ספק כי יש קשר בין מגורים לתעסוקה.

שיקום אזורים זקנים, הרחבת זכויות בנייה ופטור מהיטל השבחה

מזה שנים אני מציעה רעיון שיכול להטיב עם הערים ובד בבד ליצור אלפי יחידות דיור לסטודנטים ולזוגות צעירים.

בכל הערים הוותיקות קיים החלק העתיק יותר, בו האוכלוסייה מזדקנת, מדובר במרכזי הערים, מה שקרוי בלעז - ה-down town של העיר. על מנת לתת תמריץ ליזמים לבנות על שטחים ריקים ברחוב הרצל בנתניה, לשקם מבנים ישנים והרוסים - הצעתי לאפשר אחוזי בנייה גבוהים, דירות לא גדולות, הקלות בכל הכרוך בתקן חנייה ומתן פטור מהיטל השבחה, במטרה ליצור תמריץ ליזמים ולמנף את האזור, לחדש אותו ולהחזיר את הצעירים למרכז הוותיק.

הוויתור על היטל השבחה או חלק ממנו, בא מאחר שקיים מערך של מבני ציבור במרכז העיר, ההולכים ומתרוקנים ואין צורך בבנייה ציבורית חדשה. על מנת לוותר על תשלום ההשבחה נדרש אישור משרד הפנים - שנענה לפנייתי בשלילה. כך שבשלב זה, את המרכז הוותיק לא שיקמנו ופתרון לצעירים לא נתנו.

אפשר לשווק דירה בפחות ממיליון שקל

הצעה אחרת הייתה לספח שטחי מינהל צמודי דופן לערים הגדולות, הנמצאים בתחום שיפוטן של המועצות האזוריות המקיפות את הערים. מן המפורסמות שבהן הן המועצות במרכז הארץ, שחלק גדול מקרקעותיהן הפכו לעתודות נדל"ן לאלפיון העליון, במדינה הסובלת מהיעדר שטחים לבנייה, כאשר חלק אחר הפך לאזורי תעסוקה המתחרים ופוגעים קשות בערים הוותיקות.

על הקרקעות שהינן בבעלות המינהל ואשר גובלות כאמור עם הערים, ניתן לבנות אלפי יחידות דיור, כאשר מינהל מקרקעי ישראל ישווק את הקרקע במחירים שיקבע השמאי הממשלתי לעיריות, שיפעילו את החברות הכלכליות שלהן - שיחסכו את עלות הבנייה באופן דרמטי, כך שניתן יהיה לשווק דירות של 100 מ"ר + ממ"ד (112 מ"ר) במחירים הפחותים מ-1 מיליון שקל (900-850 אלף שקל).

כדי לקדם הצעה זו דרושים נחישות, אומץ לב, יכולת התמודדות מול הלובי החקלאי ותמיכה של המערכת המשפטית במסקנות הוועדות לחקירת גבולות.