אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המציאות המדומה של הלמ"ס

המציאות המדומה של הלמ"ס

קיים פער עצום בין דיווחי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על המצב הכלכלי לבין תחושת הציבור

25.07.2011, 09:21 | ברוך מבורך

בימים טרופים אלה של חרם צרכנים ומתקפת נתונים אדירה מכיוונים שונים בדבר מחירי המוצרים והשירותים השונים בארץ, גם בראי הזמן וגם בראייה השוואתית למול מדינות ה-OECD ואחרות, בולטת וצורמת ביותר שתיקתו של המוסד האמון בארץ על מדידת שינויים במחירים ברמה המקצועית הגבוהה ביותר, הלא הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: הלמ"ס).

הפער בין ההוויה, נתוני הלמ"ס בהתייחס לשינויים חודשיים ושנתיים במדד המחירים לצרכן, ובין התודעה, תפיסת הציבור הרחב את השינויים במחירי המוצרים והשירותים השונים, הוא כנראה הרחב ביותר שנפער בשנים האחרונות בארץ.

בכתבי קרל מרקס, שכנראה יחלו להיות יותר ויותר רלבנטיים עקב המצב הכלכלי בארץ, נאמר כי: "ההוויה יוצרת את התודעה (המעמדית)". מה שמתבקש בימים טרופים אלו הוא שינוי ההוויה בלמ"ס, וזאת בעקבות השינוי התודעתי האדיר בקרב הציבור הרחב בארץ בהתייחס ליוקר המחייה ולשינויים במחירי המוצרים והשירותים בארץ בתקופה האחרונה.

מודל המחירים של הלמ"ס, מקצועי ככל שיהיה, לא מצליח לסגור את הפער האדיר שבין מתקפת הנתונים ותפיסת הציבור את גובה המחירים בארץ, לבין הנינוחות המופגנת בשינויים שמציגה הלמ"ס במחירי המוצרים והשירותים על בסיס חודשי בחודשים האחרונים, ואולי אף בשנה האחרונה.

אותה תחושת אי נוחות קיימת בקרב הציבור בארץ גם למול נתוני האבטלה בישראל, שהשיגו את שיא כל הזמנים החודש ברמתם הנמוכה, 5.8% מכח העבודה האזרחי.

במאמר אחר הצגתי נתונים המראים כי בניגוד להיגיון בריא כלשהו, בארץ מתואמים נתוני האבטלה עם נתוני שיוויוניות (מדד ג'יני) במקום עם נתוני אי-שיוויוניות. אבטלה גבוהה קשורה לאי-שוויוניות נמוכה (שנות התשעים), ואילו אבטלה נמוכה קשורה לאי-שוויוניות גבוהה (המצב כיום).

הכלכלן הדגול ארתור אוקון פיתח את "מדד המסכנות/אומללות" (Misery Index), שהוא החיבור האריטמטי הפשוט בין אחוזי האינפלציה לאחוזי האבטלה.

מדד המסכנות בארץ עומד כיום על רמה הקרובה ל-9% בעוד בארה"ב למשל הוא גבוה מ-12%. תחושת או תודעת המסכנות בקרב הציבור בארץ גבוהה בהרבה מרמתה הסטטיסטית המוצהרת ללא כל ספק.

אולי הגיע הזמן שההיגיון הבריא יגבר על מודלים מתמטיים וסטטיסטיים למיניהם ומישהו בלמ"ס יתעורר ויגיע אולי למסקנה כי התודעה מנצחת, אולי במפתיע, את ההוויה, ויתחיל לבחון ברצינות את המודלים המכבסים את המציאות ומלבינים את הוויתה האמיתית.

פרופסור ברוך מבורך, מרצה לשיטות מחקר וסטטיסטיקה באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים. מנהל מדעי במכון המחקר "מאגר מוחות".

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
התשובה פשוטה מאוד
בישראל אחוז מחפשי העבודה נמוך מאוד. הכי נמוך במערב ולכן האבלה שנמדדת מתוך מחפשי העבודה היא נמוכה. פשוט חשבו דם בכלכליסט את אחוז העובדים מכלל הבוגרים במשק ותגלו שאנחנו מגיעים לאזור של ארהב. זה שחרדים ונשים ערביות לא מחפשות עבודה פשוט מוריד את הססטיסטיקה אבל אם הם היומחפשות הם לא היו מוצאות
אחד ש  |  26.07.11
9.
ישנם שלושה סוגי שקרים: שקרים, שקרים ארורים, וסטטיסטיקה.
בישראל יש מכוני מחקר-סטטיסטי פרטיים. אז מדוע לא מפריטים את הלשכה? לשכה _מרכזית_ לסטטיסטיקה הוא שריד לשנותיה הראשונות של המדינה. בולשביזם הוחלף בקפיטליזם, אבל השליטה על ה"אמת" חשובה לחונטה השלטת באותה מידה.
ב/ בנימין ד'יזרעאלי , לונדון  |  26.07.11
7.
הבעיה היא שיש אחוז הולך וגדל של מועסקים עניים
זה ההסבר למתאם בין אבטלה נמוכה ואי שיוויון גבוה. לבעלי ההון כדאי להעסיק כי הם עושים את זה בגרושים. הטיעון שאהבו להשתמש בו פעם, כאילו העניים הם רק עצלנים הפסיק להיות רלוונטי והתחלף בניצול מסוג אחר - העסקה בזול. והגרועה מכולם היא המדינה שמפריטה אותנו לדעת כדי להעביר עוד ועוד אנשים עובדים וטובים אל מתחת לקו העוני. צריך להפסיק להיות פראיירים ולהראות לביבי וליתר מלחכי הפינכה של בעלי ההון שלא ניתן לו למכור אותנו יותר תחת מלים מכובסות. ואני אומר שרועדות לו הביצים.
אם אין לחם תאכלו עוגות  |  25.07.11
לכל התגובות