מה טוב ברפורמת האוטובוסים?

פרופסור יקר,

במסגרת הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן נסיעתי לעבודה התקצרה בכמה דקות, אבל כעת אני צריך להחליף אוטובוס פעמיים. האם מבחינה כלכלית טהורה הרפורמה באמת מיטיבה איתנו?

גל

האמת היא שאני לא יודע אם הרפורמה החדשה, בממוצע, חוסכת זמן וכסף לציבור או לא. מההיכרות שלי עם רפורמות למיניהן, אני לא בטוח שעיריית תל אביב או חברות האוטובוסים יודעות בעצמן אם הרפורמה הועילה או הזיקה. אבל אני כן יודע משהו על זמן ומסלולים, ועל המשמעות שלהם, וממה שנראה כרגע, זה משהו שמי שתכננו את הרפורמה לא חשבו עליו.

שמע סיפור מהעולם של טיסות ונמלי תעופה: כשהנדסו לראשונה באופן אוטומטי את ההעברה של המזוודות מהמטוס לאולם הכבודה החליטו למקם את אולמות הכבודה החדשים קרוב ליציאה מהמטוס, ולנווט את המזוודות תמיד למסוע הכי קרוב לנוסעים שכרגע הגיעו. התוצאה של הרפורמה הקטנה הזאת היתה נוסעים מאוד עצבניים. מבחינה כלכלית טהורה נחסך זמן והמזוודות הגיעו קצת יותר מהר, אבל הזמן שבו המתינו בלא מעש התארך. האנשים היו רגילים לרדת מהמטוס, ללכת המון, ובסוף להגיע ולהמתין כמה דקות למזוודה. כעת, כשהגיעו למסוע מיד ואז החלו להמתין זמן ארוך מאוד, הם התעצבנו הרבה יותר.

לכן אני חושב שריבוי החלפות של אוטובוסים ותוספת של זמן המתנה באמצע הדרך לעבודה זה חד־משמעית רע - רע יותר מאוטובוס במסלול קצת יותר ארוך וקצת פחות יעיל. אחרי הכל, מטרת הרפורמה היא להיטיב עם האנשים, ולהתרגז מדי יום בדרך לעבודה לא עושה טוב לאף אחד. בנוסף, כבר התגלה במחקרים שאנשים מתעצבנים כשהם נוסעים בכיוון שמנוגד לזה שאליו הם רוצים להגיע. כלומר, אם יש לי קו שנוסע לאט מנקודה א' לנקודה ב', או מסלול שמגיע מהר, אבל דורש ממני לעבור בנקודה ג' שנמצאת בכיוון ההפוך, אז הסיבוב לרוב ילחיץ אותי, גם אם הוא מהיר יותר. אם מתכנני הרפורמה לא הביאו בחשבון את הפסיכולוגיה האנושית בדרכים, אז הם עשו עבודה רעה.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il